מדינות וארגונים אינם מפיקים לקחים

הטעם לכך הוא שראשי המדינות והארגונים מעדיפים את טובתם האישית על פני טובת המדינה והארגון, וגם נאבקים זה בזה, כאילו חבריהם להנהלה הם אויביהם הגדולים ביותר.

בפגישה עם תלמידים מחוננים בני 15-12 מחטיבות הביניים ומתיכונים, בכל בתי הספר בירושלים, על הפקת לקחים ועקרון השרידות, טענתי שהמציאות האמפירית מלמדת שהרוב המוחלט של האנשים מעדיפים את האינטרס הפרטי שלהם, על פני כל אינטרס אחר. מכיוון שאנחנו חיים בסביבה מאיימת (מחלות, טרור, תאונות דרכים וכו'), התוצאה היא שכל אדם הוא גם מאיים וגם מאוים, ואפילו פוטנציאלית, ולא אחת אקטואלית, על-ידי הקרובים לו ביותר - בן/בת זוגו וילדיהם. התוצאה: אנשים מפיקים לא אחת את לקחיהם האישיים.

אולם מדינות וארגונים מעולם לא הפיקו לקחים, מחשש שחשיפת ליקוייהם תסכן את האינטרסים שלהם עצמם. ולכן מתחולל "מצעד איוולת" (ברברה טוכמן) בהיסטוריה האנושית וגם בישראל. המנהיגים, המצביאים והבכירים, אינם מפיקים לקחים היום, וגם לא יפיקו בעתיד. הטעם לכך הוא שראשי המדינות והארגונים גם מעדיפים את טובתם האישית על טובת המדינה והארגון, וגם נאבקים זה בזה כאילו חבריהם להנהלה הם אויביהם הגדולים ביותר. אין מדובר רק במערכת הביטחון המפורסמת באיוולתה, אלא גם במערכות אחרות, כגון: הבריאות, החינוך, הכלכלה וכו'.

לא ניתן להפיק לקחים מבלי ללמוד היטב את ההתרחשויות. לימוד יסודי חושף תמיד ליקויים, וחשיפתם פוגעת באינטרסים של מקבלי ההחלטות. הם דואגים באופן אגרסיבי שלא ייחשפו ליקוייהם ולכן לא ניתן להפיק לקחים. טענתי בפני הילדים המחוננים כי רוב הידע שלנו על המלחמות, לרבות על מלחמות ישראל, הוא מעוות, או במקרה הטוב חצי אמת, וחצי אמת גרועה משקר, כפי שקבע הלורד דנינג, בכיר שופטי בריטניה.

תיארתי וניתחתי באזניהם את פרשות הל"ה ודיר יאסין, במלחמת העצמאות. לגבי הל"ה, הליקוי העיקרי היה שהם נשלחו למבצע להביא חומרי רפואה לפצועים, שכבר קודם לכן פונו לבתי חולים בירושלים. מדובר במחדל שכדי להסוותו הפכו אותו למיתוס של גבורה ומוסר לוחמים עילאי. אשר לדיר יאסין הוכחתי שלא היה שם טבח כלל, אלא מאמץ של האגף השמאלי בארגון ההגנה להשמיץ את מחתרות אצ"ל ולח"י לקראת הקמת המדינה, ולשלול את האפשרות שמנחם בגין, שהקים אז את מפלגת חרות, יזכה לכוח ניכר בכנסת.