א. טועה

מי מייעץ לרמטכ"ל לפני שהוא מופיע בפומבי?

רא"ל גדי איזנקוט פטפט את עצמו לדעת בפני תלמידים, המועמדים לגיוס, וקיבל על כך הסכמה בדיעבד של שר ביטחוננו, גם הוא פטפטן חסר-תקנה.

דבריו מעלים לדין האם המוסר היהודי - הקם להורגך השכם להורגו - תקף מול הסכינאים, או שמא עדיפות פקודות לא-חכמות של הצבא.

הרמטכ"ל אמר, כי לא בכל מקרה צריך להרוג מחבל, והדגים את דבריו בכך, שאין צורך לרוקן מחסנית אל נערה בת 13 המחזיקה במספריים, ומאיימת לדקור יהודים. הייתי אומר, שהוא צודק, לו קבע, שניתן לנטרלה בכדור, או שניים (סאלווֹ, במינוח הצבאי - צרור קצר).

דברי הרמטכ"ל מעלים לדיון את השאלה האם חייל/שוטר צריך להסס לפני שהוא מנטרל את תוקפו? תקדים צ'ארלי שלוש מלמד, כי היסוס עולה בחיי המהסס; ויש די דוגמאות לכך גם מהלוחמה באפגניסטן ובעירק. כדי לשמור על חיי חיילינו/שוטרינו, הם חייבים להיות החלטיים. זה אינו בית משפט, אלא עניין של חיים, או של מוות; ואני מאלה שסבורים, שאסור שמחבל ייצא חי מזדונו.

חבל שהרמטכ"ל אינו מבין, שבשכונה המטורפת, שנקלענו לתוכה, אנחנו חייבים לירות ראשונים כדי לשרוד, ואסור למצמץ לרגע.

ב. עצה

קטע נפלא, שכתבה נעמי שמר, וקיבלתי אותו בתודה מרותי א'.

פרופ' עזרא סדן - כלכלן, מפא"יניק מבטן ומלידה ובנו של חוקר הספרות הדגול דב סדן (שהיה ח"כ מטעם מפא"י) - התפטר בשנת 1984 מתפקידו כמנכ"ל משרד האוצר, והודיע על הצטרפותו לתנועת "התחייה", שדגלה בארץ-ישראל השלמה.

באותו השבוע פרסמה נעמי שמר את השיר, "עצה לעזרא סדן", והוא עדיין רלוונטי:

"עזרא סדן יצא מהארון/הוא לא ראשון, רבותיי, והוא לא אחרון/עזרא סדן, איש הכלכלה והתבונה/לא יודע מה מחכה לו מעבר לפינה/תרשה לי, עזרא, בתור חיילת ותיקה/במלחמה הזאת/להכין אותך לבאות./אז ככה:/בן לילה אתה תהפוך/מחכם כספים ואיש תרבותי/לשוטה הכפר/שטועה באופן מהותי/שחוטא ומחטיא את הרבים/מקצץ בנטיעות, פשיסט וחולה עצבים/אם אתה משורר/אתה הופך בן לילה לחרזן/ואם סופר היית/מעכשיו תהיה משוגע וגרפומן/כל אלה שקשרו לך כתרים/ושרו לך שירי תהילה בציבור/כל אלה שמגינים בגופם/על חרות המחשבה וחופש הדיבור/כל אלה יעמידו אותך עכשיו/אל עמוד הקלון.//יצביעו על משוגותיך/יחרימו אותך במסיבות סלון / בטורים של יום שישי/תהיה לבז ולמשיסה / יאכלו אותך בלי מלח/יתלו אותך עם הכביסה/ יוכיחו שנעשית/חסר נפש חסר טעם וחסר כישרון / וכל זאת מרגע שיצאת מן הארון.// על כן, עזרא סדן / בשביל מה שזה שווה/תרשום לפניך/שתמיכתנו נתונה לך בזה /ואם אתה קורא את זה עכשיו ומחייך/דע לך שתצטרך אותה עזרא / ועוד איך".

ג. הודו כועסת

למרות שפקיסטן הנה בעלת-ברית מסורתית של ארצות-הברית, שאף ציידה את צבאה באמצעי לחימה, כועסת ממשלת הודו על ממשל אובמה, על שהחליט למכור לפקיסטנים שמונה מטוסי-קרב אף-16, כביכול כדי ללחום בטרור.

הממשל האמריקני הודיע בשבוע שעבר, כי ימכור לפקיסטן מטוסי-קרב, מכ"ם וציוד ללוחמה אלקטרונית בעסקה, שערכה כ-700 מיליוני דולר. בעקבות ההודעה על ההעסקה, זומן השגריר האמריקני בדלהי לשיחה עם שר החוץ ההודי, שמסר לו רשמית תגובה נזעמת של ממשלתו על עסקת הנשק. "אנחנו חולקים על הנימוק, שעסקה כזו תסייע לפקיסטן להילחם בטרור", אמר שר החוץ ההודי. לדעת דלהי, העסקה תערער את מאזן החימוש בתת-היבשת ההודית.

הודו חוששת מהקרבה של פקיסטן לסין, שהנה ספקית הנשק העיקרית של פקיסטן. באחרונה, רוסיה, שהייתה ספקית הנשק העיקרית של הודו, החלה לחמם את יחסיה עם פקיסטן. בשנת 2014 הסירה מוסקבה את האמברגו, שהטילה על משלוחי נשק לפקיסטן, ובאחרונה חתמה על עסקה לספק לפקיסטנים ארבעה מסוקי-קרב מי-35.

העסקה האמריקנית הנה סטירת-לחי להודו, שמנסה בתקופה האחרונה ללחוץ על פקיסטן לדכא את הקבוצות הטרוריסטיות המוסלמיות, שפועלות משטחה - למשל, בחבל המריבה קשמיר, אך לא רק בו.

מאז הוקמו בשנת 1947, לחמו הודו ופקיסטן שלוש פעמים. הודו מאשימה את פקיסטן בעידוד קבוצות הטרור, שפועלות בשטחה.

ד. נגמרו הסוללות

2.7 מיליארדי דולר השקיעה ארצות-הברית במערכת המשוכללת JLENS להתרעה נגד טילים, שהוקמה להגן על ארצות-הברית גופא בסוף המאה העשרים. זו מערכת ניסיונית, שהפעלתה נבדקה בקפדנות - עד שבחודש אוקטובר שעבר השתבשה לחלוטין, כשאחד משני בלוני התצפית (צפלין) השתחרר מעגינתו, ויצר תוהו-ובוהו בפנסילווניה כיוון שכבליו פגעו ברשת החשמל בשלוש-עשרה השעות, שעברו עד שלכדו אותו.

התקלה - ששיבשה את החיים בסביב הכפרית סביב מתקני הצבא במתקן הניסויים אברדין, מקום עגינתו, ואת מערכת ההגנה האמריקנית - הולידה חקירה, שמצאה, כי שילוב של תקלות ושל טעויות הביא לתקלה.

המהומה החלה בתקלה, שלא אובחנה, בצינור פּיטוֹ, שנועד למדוד את לחץ האוויר בבלון.

באותו היום היו משבי-רוח עזים, שהגיעו למהירות של יותר מ-110 קמ"ש, ועיוותו את סנפירי הייצוב של הבלון. כתוצאה מכך נסחף הצפלין, ששוקל כשלוש טונות וחצי, ללא כל בקרה, ונוצר עומס אדיר על כבלי עגינתו (בקוטר אינטש, עשויים מקֶוולאר), עד שנקרעו. כמו בשיר, "בגלל מסמר" של נעמי שמר (ששרה בראשונה להקת פיקוד הצפון בתוכניתה, "נעלה צפונה", בשנת 1958) - מצאו החוקרים, כי המערכת האוטומטית לריקון הגז מהצפלין, שנועדה להנחיתו בטווח של כארבעה ק"מ ממקום עגינתו, לא פעלה, כיוון שסוללותיה התרוקנו מבלי שצוות התפעול שם לב לתקלה. "הכל בגלל מסמר קטן/הכל בגלל מסמר", כתבה שמר.

את הצפלין אמור היה לתחזק הצבא האמריקני בסיוע חברת רייתאון, יצרנית הבלון. ראוי לציין, כי לפני כשלוש שנים דיווח העיתון לוס אנג'לס טיימס, כי הערכה טכנולוגית של מערכות הצפלין העלתה, כי יש למערכת בעיות ניכרות בתפעול ובאמינות.

למרות זאת, אישר ד"ר אשטון קארטר, שר ההגנה האמריקני, להמשיך כעת בפרויקט מערכת ההתרעה נגד טילים, שנועד להגן על אזור וושינגטון הבירה - בעלות נוספת של כ-27 מיליוני דולר. בין השאר, יוקצו כספים לשכירת עוד מפעילים ולאימון נוסף של צוותי התחזוקה ושל מפעילי הצפלין.