|
כץ. ששכח את העובדים הסוציאליים
|
|
|
|
|
יש לנו בארץ קהילייה מסורה ומקצועית של עובדים סוציאליים. עובדים המתמודדים יום יום עם מדווי גוף ונפש, עם קשיים כלכליים וקשיים בעבודה של אלו המדדים בשולי החברה.
העובדים הסוציאליים מתמודדים יום יום בחזית קיומית של חברה, בה יש אנשים עם מוגבלויות פיזיות, ולעתים המגבלות הפיזיות הן קשות מנשוא. הם אלו הנחלצים גם להתמודד עם מצוקות נפשיות, הם אלו הנחלצים לסעוד בחזית הקיומית של החברה את אלה שנחשפו לגילויי אלימות במשפחה.
תקצר היריעה מלמנות כאן את שלל המגזרים ושלל המטלות המוטלים על קהילה לא גדולה של עובדים סוציאליים, קהילה מסורה החובשת פצעים של רבים בחברה הזקוקים לסעד.
אך דווקא על העבודה הסוציאלית הונף גרזן ההפרטה על-ידי ממשלת ישראל בשני העשורים האחרונים. 50% מהעובדים הסוציאליים הם עובדי קבלן. מחציתם של העובדים הסוציאליים משתכרים כחמשת אלפים עד ששת אלפים שקל בחודש.
מצער, שדווקא במגזר כה רגיש, כה חלש ושברירי בחרה ממשלת ישראל להשתמש במלתעות ההפרטה. ניכר, שהיא אינה מסתפקת ב-50% הפרטה. אצה לה הדרך להמשיך ולהעפיל במעלות ההפרטה המלאה של העבודה הסוציאלית במדינת ישראל. הפרטה שפירושה משכורת בהתאם לשכר שעתי נמוך ומכסה גדולה של נזקקים לטיפולו של עובד. מכסות גבוהות המונעות זמן איכות לטיפול יסודי עם הנזקק. העדר ביטחון תעסוקתי ותנאים סוציאליים בסיסיים לעובד הסוציאלי.
משרד הרווחה נתון היום בידי שר, שמכריז הכרזות חברתיות אך למעשה אינו בולם את תהליך ההפרטה. אותו שר שמרבה להכריז הכרזות חברתיות מודע לכך שהעובדים הסוציאליים מסתמכים ברוב המקרים על ארגונים פילנטרופיים ועמותות.
"מגמת ההפרטה בשני העשורים האחרונים גרמה לכך, שהעסקת עובדים סוציאליים מתאפיינת בחוסר יציבות תעסוקתי, שכר ותנאים מירודים, העסקה במשרות חלקיות והתנדבות כפויה" כך ניסח בנייר עבודה רועי פרלמן, מזכיר חטיבת השירותים המופרטים. מן הראוי ששר הרווחה ייטול מכתב כה כואב ויהפוך אותו לנייר עבודה.
אני מקווה, ששר הרווחה יאמץ ללבו את זעקת העובדים הסוציאליים, העובדים בתנאי שכר משפילים ובדם לבם הם כותבים לשר: " לא ירחק היום שמשרד הרווחה יהפוך ללא רלוונטי כי הפריט עצמו לדעת". כי בשטח עיקר הפתרונות מוגשים לפתחה של הפילנטרופיה.