כוכבו של דונאלד טראמפ דורך ככל שכוכבה של ארה"ב מתעמעם, ככל שמתרופף ביטחונם האישי של מעמדות העובדים והביניים האמריקנים בעתידם הכלכלי, וככל שגובר חששם מהשנויים הדרמטים בזהות האתנית/תרבותית/דתית של החברה האמריקנית.
דונאלד טראמפ מהדהד את
התסכול הגובר של המצביע הרפובליקני מהנהגת המפלגה הרפובליקנית ונבחריה בבית הנבחרים ובסנאט, הנכשלים בבלימת אובמה. הוא גם ממנף את
הפער המעמיק בין מעמדות העובדים והביניים בארה"ב, הנפגעים מההאטה הכלכלית, לבין ה"עילית" הכלכלית-אינטלקטואלית-תקשורתית; בין האוכלוסייה המתרחבת של נתמכי שרותי האבטלה והסעד ועובדי מדינה לבין שאר האוכלוסייה; בין אוכלוסיית הערים הגדולות בחוף המזרחי והמערבי לבין "האוכלוסייה שטסים מעליה" בין שני החופים; ובין הריכוזים העירוניים הגדולים של ארה"ב (מטרו-פוליטן) לריכוזים העירוניים הקטנים והכפריים (מיקרו-פוליטן).
טראמפ ממנף את
התיסכול הגובר בארה"ב מהפיחות הנמשך מאז שנות ה-60', ה-70' וה-80' - ובמיוחד מאז המשבר הכלכלי של 2008 - ברמת האופטימיות, הפטריוטיות והביטחון העצמי של האמריקנים במעמדם הכלכלי האישי ובייחודיות/עליונות האמריקנית, הכלכלית, מדעית, מוסרית וצבאית בהשוואה לשאר מדינות העולם.
ב-2008, בעיצומה של היסטריה כלכלית, בחרה החברה האמריקנית, בעידוד מסיבי של התקשורת "העילית", את הנשיא
ברק אובמה - פוליטיקאי ופעיל חברתי שחור, חסר-נסיון, נטול-הישגים, נואם רהוט ומהפכן יהיר, הטוען שהוא "משתעמם בשגרה הנשיאותית". בניגוד לאתוס האמריקני, אובמה הכריז שאמונה בייחודיות ארה"ב היא חסרת-שחר, אינה צודקת וגורמת לעוולות בארה"ב ובעולם.
בניגוד לכל קודמיו בבית הלבן, הוא התחייב לשנות מן היסוד את פניה החברתיות, כלכליות, משפטיות, תרבותיות וביטחוניות של ארה"ב בסיוע הרוב של המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים ובסנאט.
לקראת בחירות 2010 (לבתי המחוקקים) הבטיחה הנהגת המפלגה הרפובליקנית שרוב רפובליקני בבית הנבחרים יבלום את אובמה. ואכן, המפלגה הדמוקרטית נחלה תבוסה חסרת-תקדים - בעטיה של מהפכנות אובמה - הרפובליקנים זכו ברוב עצום בבית הנבחרים, אך ההנהגה הרפובליקנית העדיפה "דילים" על פני עימות עם אובמה שהתמיד במדיניותו. לקראת בחירות 2014 לבתי המחוקקים הבטיחה ההנהגת הרפובליקנית שרוב רפובליקני בסנאט יבטיח את בלימת אובמה על-ידי הרשות המחוקקת, שהיא בעלת שריר שקול לרשות המבצעת. ואכן, עקב התנהלות אובמה, הבוחר הביא לרוב רפובליקני בסנאט ובבית הנבחרים, אך ההנהגה הרפובליקנית התמידה ב"דילים" בניגוד להבטחותיה לבוחר. טראמפ מבטיח להתנער מצעדיו המהפכניים של אובמה.
טראמפ מבטא את החשש הגובר של מעמדות העובדים והביניים מההשפעה הגוברת של גל ההגירה החוקית והבלתי-חוקית הבלתי נשלט על משכורותיהם ומקום עבודתם, החרפתת הפשיעה והשימוש בסמים קשים, חדירת הטרור האיסלאמי לארה"ב, ושינוי זהות החברה האמריקנית ההופכת לרב-תרבותית ורב-דתית.
בניגוד ל"עילית" התקשורתית והאינטלקטואלית - המקדמות רב-תרבותיות ורב-לאומיות - מעמדות העובדים והביניים, והערים הקטנות, חוששים מהכרסום החריף בערכי המשפחה, הנשואין, העבודה היצרנית, הכנסיה, הדגל, הצבא, השפה האנגלית, ערכים יודו-נוצרים (שהם המסד התרבותי האמריקני) ונכסי צאן ברזל של האבות המייסדים.
טראמפ מבטא תסכול גובר של הציבור האמריקני, המייחל לשינוי כיוון דרמטי לשיקום "החלום האמריקני" ברמה האישית והלאומית. בשלהי כהונות הנשיאים קארטר (1980) ובוש הבן (2008) הביא תסכול דומה למהפך פוליטי. האם המהפך יתרחש גם ב-2016?