אז אמר השטן

השבוע שמעתי את הסירנה האוטוסטרדית מפיה של חברת הכנסת מהמחנה הציוני, קסניה סבטלובה. ניסו ליצור עימה דו שיח ב"גלי ישראל", אך כנראה שבאולפן ללימודי העברית לא סיפרו לה שמופיעים בשפה גם פסיקים, נקודות, סימני שאלה ולפעמים גם שתיקה לצורך הקשבה ומתן תשובה.

בכל אופן, היא נתלתה באילנות מזן הברקאים, וסיפרה על השכול בצד השני שאיננו שונה מהשכול הישראלי, שגם שם יש משפחות ואימהות שיקיריהם יחסרו להם, האמת שאימהות הרוצחים לא ימצאו מליצת יושר יותר טובה למעשי בניהם הרוצחים מח"כ סבטלובה וחבר 'רזיה'.

הם מתעלמים לחלוטין ממעשי העם הרצחני הזה המתפאר בבניו טובלי הידיים בדם אדם, המתגאה ברוצחים בכוונה תחילה, המשתעשע בחלקי גופות, הקורא רחובות על שם טובחי ילדים ונשים, המפר כל חוק מחוקי המלחמה, היורה בראשן של ילדות קטנות מטווח אפס כדי לוודא שאחת מהן לא שרדה בחיים בטעות. במלחמה הזאת האזרחים שלנו מתרסקים לרסיסים ביריות אקדח, בנעיצת סכינים, בגלגלי מכוניות, והיו תקופות שהיה צריך לגרד בשפכטל מהקירות את השרידים של הנרצחים...

ה'רזים' וה'קסניות' למיניהם מייללים תמיד את אותן יללות מגוחכות על כובש ונכבש, ה'כיבוש' מכשיר כל עוולה, מטהר כל שרץ, ועונה על כל שאלה. ולאמיתו של דבר אין כאן שום דבר שמזכיר זאת. הפלשתינים חיים להם תחת שלטון פלשתיני ולא תחת כיבוש ישראלי, ומזמן הסתיימו המחסומים וכל יתר ההגבלות. אלא שיש כאן מלחמה ולפעמים במלחמה חייבים לעשות סגרים פתאומיים, או לעכב לבדיקות. ההבדל הוא שאנו הקורבנות והם הרוצחים היוצאים מדי יום וגם ליל, ומשחרים לטרף.

עגל הזהב

ונשאלת השאלה האם ה'רזים וה'קסניות' כה סומים, כה סכלים? קשה לדעת, אבל נדמה שיש יהודים שתמיד חייבים לסגוד למישהו, והיום האליל התורן אלה הפלשתינים. כשעלה משה להר סיני להביא את התורה ובושש לרדת, קצרה רוחם, והם הכינו את עגל הזהב. בימי בית ראשון הייתה עבודה זרה והאמינו באלים אחרים וסגדו למולך, כשסטלין היה בחיים היה הוא עגל הזהב שלהם, שמש העמים, המולך שהאמינו בו. אלה תמיד צריכים לסגוד למישהו, וכמה שיתנו ויעניקו לו, אין די בכך. וראינו אפילו את ה'תקווה הלבנה' - אהוד ברק שהציע ליאסר ערפאת את כל מה שהשמאל דרש להציע, כולל חלוקת ירושלים, וביקש רק הסכמה על קץ הסכסוך. כידוע ערפאת דחה את ההצעה ופתח במלחמה, ועד היום יש המאשימים את ברק בפיצוץ השיחות. האליל הרי איננו יכול להיות אשם!

האמת היא שהערבים אינם זקוקים ל'לוחם' מגלי צה"ל ולא ל'לוחמת' מהמחנה הציוני. הענק המוסלמי כובש חלקה אחר חלקה - מסומליה דרך טורקיה ופקיסטן והיום מציף בהמוניו ובחיתתו את אירופה. האיסלאם החדש מתגלגל כמו רעם ותוכניתו להשתלט על העולם. אבל השחצן היהיר ה'נאור' ממשיך להציג אותנו כגוליית ואת הערבי כנער חלש ומסכן. בכל האלימות והטרור הערבי אנחנו האשמים. וכפועל יוצא מה'יחס' אל המסכנים כל פגיעה של יהודי בערבי תביא מיד לשערורייה, עליה ידברו חודשים ושנים. ממש הנצחה קורעת לב. ומאידך מאות רציחות של ערבים ביהודים היא מעשה של יום יום. החדש נשכח מפני ה'ישן' של האתמול.

אנשי המגן הישראלים לוקים קשות בפוסט ציונות. הם כבר לא מביטים אפילו כמו אנשים מהאו"ם, הם התמזגו לחלוטין עם האויב, הם אינם מבחינים בצדק שלנו וברוע שלהם,. הבסיס לציונות נשמט לחלוטין מתחת לרגליהם, הם איבדו לחלוטין את האמונה בצדקת הדרך, אין כאן נרטיב שלנו ושל האויב, יש אמת אחת ולא שתיים - זו המולדת של היהודים והם הכובשים פה.

אז אמר השטן: נתן אלתרמן
אז אמר השטן: הנצור הזה
איך אוכל לו
איתו האומץ וכשרון המעשה
וכלי מלחמה ותושייה עצה לו.

ואמר: לא אטול כוחו
ולא רסן אשים ומתג
ולא מורך אביא בתוכו
ולא ידיו ארפה כמקדם.

רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאיתו הצדק.
כך דיבר השטן וכמו חוורו שמים מאימה
בראותם אותו בקומו
לבצע המזימה.