בעקבות מטח של טילי קסאם, שנורה על גוש קטיף ופצע קשות תושבת אחד הישובים היהודיים, החליטה ממשלת ישראל לפעול במהירות, בנחישות, חזק ובאופן אלגנטי.
התגובה היתה צפויה, שכן רק לפני ימים אחדים פורסם באתר Nfc, בעקבות המסקנה שאבו-מאזן נכשל בתפקידו (בתפקידו הישראלי, כמובן, כלומר הצליח מאוד בתפקידו הערבי):
"בלשכת ראש הממשלה ובלשכת שר הביטחון מדברים כמעט בגלוי: אבו מאזן נכשל בתפקידו. הוא אינו פועל נגד הטרור. אי לכך - אין מנוס מצד ישראל אלא לפעול נגד הטרור בכלל, ונגד הג'יהאד האיסלמי בפרט".
הבנתם את זה, ברוכים שלי? "מדברים כמעט בגלוי". זה סימן מובהק לתחילת הכעס האמיתי בלשכות של ראש הממשלה ושל שר הביטחון, שכן כאשר מדברים בגלוי - אות הוא כי הצונאמי קרב, וכי שומר נפשו ירחק. אך בינתיים מדברים רק "כמעט" בגלוי.
הלשכות הללו, המדברות כמעט בגלוי, היו מגיבות עוד קודם-לכן באופן נחרץ ונוקשה, ומדברות ממש בגלוי, אך היתה בעיה עם המטורפים הללו מגוש קטיף: למרות שנורו לעברם כמעט 5,500 טילים ופצמ"רים מכל הסוגים, לא התנדבו חסרי אחריות להיפגע ובכך לאפשר ללשכות לדבר ממש בגלוי. ככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ, נכתב בתורה, וחסרי בושה אלה המשיכו בחיי בשיגרה שלהם למרות הירי המתמיד.
אך כעת השתנה הכל לטובה. לאחר ירי הקסאם, ולאחר שסוף-סוף התמזל מזלנו ויש לנו גם פצועה קשה - שעקב מילוי משימה ממשלתית זו תקבל יחד עם סמי מיכאל אות הנשיא על מפעל חיים - אפשר לעבור מדיבורים כמעט גלויים למעשים גלויים.
מאחר שלא יכולתי לעמוד במתח, הסרתי את הסרט הכתום מעל מכוניתי, התגנבתי לבניין החדש של משרד הביטחון בקריה, זה שעל גגו מתנוסס עדיין שק-רוח כתום למרות מחאותיו של מזכ"ל שלום עכשיו (שדרש להוסיף לידו שק-רוח כחול), וגנבתי ממגירתו של שאול מופז את התוכנית הסודית לתגובה הנחרצת. חלקים נבחרים של תוכנית סודית זו, יפורסמו כאן לראשונה:
א) שר הביטחון יודיע בציבור כי הוא משעה את פגישותיו עם מוחמד דחלאן. אומנם דחלאן מאושפז זה שבוע בשל התמוטטות עצבים, לאחר שהשר כבר השעה את כל הפגישות עימו ודחלאן לא יכול לעמוד בעוגמת הנפש הזו, אך השר ראה צורך לחזור ולהדגיש, ממש בגלוי, כי הוא כועס על דחלאן ועל הפלשתינים.
ב) מפקד האוגדה ינהג כפי שהוא נוהג בשעת חירום קשה: הוא יטלפן אל "מקבילו הפלשתיני" וידגיש באוזניו כי שמירת השקט היא אינטרס פלשתיני ראשון במעלה. על-פי הניסיון, הודעה מודגשת כזו תפעל כזריקת אדרנלין לטרור (סליחה, המקליד השתגע ויש לתקן): כזריקת הרדמה למפקד האוגדה, המתאושש עדיין מהסתערותו על החייל הסרבן אבי ביבר.
ג) ראש הממשלה יחרוג מהשיגרה של הקראת נאומים מהכתב, ויאמר בפתח ישיבת הממשלה: "לא נבליג ולא נשקוט, וההינתקות תימשך למרות הקסאמים. נגיב תגובה חריפה עד מאוד". הודעה זו תסכל סופית את חופשתו של אבו-מאזן, ותחסל סופית את החשק של הג'יהאד האיסלמי.
ד) היועץ המשפטי לממשלה יחתום על בקשה למעצר הקטינים שנעצרו בהפגנה האחרונה, עד תום ההליכים.
ה) יוסף לפיד יגיש הצעה לסדר היום, להסיר את המיגון מעל גגות הבתים בגוש קטיף, לאחר שהוכח כי למיגון יש השפעה שלילית על קידום תוכנית ההינתקות המבורכת.
ו) נתניהו ושרי הליכוד יכריזו, כי פציעת המתיישבת ממחישה פעם נוספת את הצורך בדחיית ההינתקות ביומיים תמימים. לשאלה האם יצביע בממשלה או בכנסת נגד המשך ההינתקות ללא שינוי, יאמר נתניהו כי יש גבול לכל דבר. השרים כץ, נווה, הנגבי, לבנת ושלום יכחכחו בגרונותיהם במקהלה, עד צאת הפמליה של העיתונאים הנודניקים הללו.
ז) השרה ציפי לבני תחתום על צו להקמת בית משפט נוסף, שבו יאושפזו נפגעי הקסאמים הבאים עלינו לטובה.
ח) מאיר שטרית ילבש את חליפת ורסאצ'ה, ויכריז כי הוא יודע בדיוק באיזו זווית פגע הטיל בבית המתיישבת, שכן הוא רכש ניסיון רב בניתוח תאונת הרכבת, רבע שעה לאחר שאירעה.
ט) גדעון עזרא יאמר דבר חוכמה, לשם שינוי.
י) שרי מפלגת העבודה יקראו לשרון להגיב בנחישות, תוך אזכור נסיונם הצבאי העשיר. דני יתום יזכיר שוב לעמיר פרס כיצד שורק כדור פינג-פונג ליד האוזן (לעמיר יש כבר בעיית שמיעה) ושמעון פרץ יאמר: "השאלה אינה היכן נחת הקסאם, אלא איך אפשר להכין ביצים מחביתה".
יא) דן חלוץ יורה למפקד הפיקוד (אסור לומר אלוף הפיקוד) להכניס לכוננות את פלוגת הטירונים בקורס חובשים. שישמע האויב על-כך ויבין עד כמה אנו מתכוונים ברצינות.
יב) ראש שב"כ יורה להאזין לטלפון של כותב שורות אלו.
יג) נשיא בית המשפט העליון יכריז כי גם טיל הקסאם שפיט, מה שקשה לומר על חייה של המתיישבת שנפגעה.
יד) זהבה גלאון תפרוץ בבכי של אושר, לנוכח הידיעה על תפנית חיובית בירי הקסאמים.
ורק יאשקה, בשבתו על קערת חומוס-פול, יאמר שהפעם משה משלם, וישאל את אריאל מה השתנה ומה קרה שהממשלה מגיבה באופן כה קשוח, בניגוד להרגלה. לאחר לגימת קולה בלי לימון ישיב הנשאל, נבון שכמותו, כי את השאלה יש להפנות לברוך. וברוך הפיקח, המעדיף לחטוף טיל קסאם בראשו ולא להכניסו בין שני אלה, יחייך חיוך רב-משמעי וימשיך ללגום בנחת, תוך שאיפת העשן הנצחי מהסיגריה של אלי.
מה, הוא ערבי מעזה שצריך לדאוג ולחשוש?
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
