בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תודה לבג"ץ על החלטתו בעניין מתווה הגז
|
החלטת בג"ץ סותמת את הגולל על כושר הסחטנות של חברות מסחריות אשר מנסות לדוג במים עכורים ● עתה יצטרכו היזמים והממשלה להתיישב אל שולחן המו"מ ולהגיע לפשרות סבירות
|
נתניהו ושטיינמיץ. התנהלות חובבנית [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
עיגון המהלך בחקיקה הוא סירבול מינהלי מיותר, אולם הוא גם מהלך סימלי, המעמיד בראש סולם הסמכויות את הכנסת, כפי שראוי היה שיהיה מלכתחילה. | |
|
|
|
|
למען התקינות הפוליטית אני חייב לציין שבשנים האחרונות אינני נמנה על חסידיו השוטים של בג"ץ, וכבר ביקרתי אותו באתר זה כמה וכמה פעמים בנושאים שונים. אבל: אשר למלך - למלך. החלטת בג"ץ בנושא מתווה הגז שוב מצאה אותנו בהתלהטות יצרים חסרת שחר שבין סקנדל לפסטיבל. הממשלה עם רה"מ בראש ראו בה "החלטה תמוהה", ואבירי הבג"צים ראו בה את נצחון "הצדק האבסולוטי" ועליונות גזע העובדים; שני הדברים מצוצים מן האצבע. לשם שינוי, בג"ץ עשה הפעם את עבודתו נאמנה. שני הזרמים המתמודדים על המתווה השנוי במחלוקת, "פישלו" בגדול. שניהם איבדו את הפרופורציות והפכו סוגיה כלכלית-לאומית חשובה כשלעצמה, לשדה קרב אידיאולוגי-פוליטי טיפשי ומיותר. ההגררות לסוג זה של דיון, הבטיחה מלכתחילה, שלא יתנהל כאן דיון לגופו של עניין, אלא מסע כיפוף ידיים, שהכל יצאו ממנו מופסדים, ובראש וראשונה הציבור. פוליטיקאים שהציבור אינו בראש מעייניהם, אינם ראויים להנהיג. ערב רב של צעקנים מתלהמים מן השמאל האידיאולוגי, בראשות אירגונים ועמותות שבדרך קבע שוללים את מהלכי הממשלה, ללא קשר אם הם טובים לציבור, חזרו גם הפעם על משוגותיהם, ובעלי עניין כלכליים, שחשבו שאין גבול ומידה לחמדנותם, נוכחו לדעת שלא כך הוא. האם ילמדו כולם את הלקח המתבקש? - אני בספק. אבל גם אם יהיה בכך שיעור בעל ערך מוגבל, בשל ממדיו הקולוסליים - דיינו. עניין ציבורי בנתוני המצב שבו הגיע הנושא להחלטת בג"ץ, נראה לי שבג"ץ קיבל את ההחלטה הנכונה. בג"ץ אינו אמור לנהל את משק הגז בישראל, וגם לא התיימר לעשות זאת בהחלטתו. אבל בג"ץ אמור לבחון את סבירותן של החלטות ממשלתיות בנושאים בעלי עניין ציבורי יסודי - זכויות היחיד מול זכויות הציבור. השאלה שהעמיד לפניו הייתה האם במתווה שהוצג, מילאה הממשלה את חלקה כהלכה; דהיינו: כאשר הסכימה לחתום על הסדר שחורג מכל נורמה סבירה בשאלות העקרוניות שבהן הוא עוסק - נורמות, תקדימים, חלוקת הכנסות וסיכונים ושיקולים חוקתיים -לל האם שמרה כראוי, מתוך שקול-דעת ושיקלול נכון של כלל הגורמים, על זכויות הציבור ועל האינטרס הציבורי. במצב ובעיתוי שבו הוצגה בפניו הבעיה, התמקד בג"ץ בעיקר בשאלה החוקתית שהעמידה מתווה זה בסימן שאלה חמור, ויצא חוצץ נגד הפגיעה בנושא זה. בצדק קבע בג"ץ שהממשלה וראש הממשלה כשלו בשיקול הדעת, כאשר הסכימו למשכן באורח בלתי סביר את זכויות הציבור ואת חופש ההחלטה של הכנסת מול בעלי עניין מסחריים פרטיים. זו חריגה מנורמה חוקתית קריטית - על סף מהלך של הפקרה, אומנם מוגבלת, של הריבונות. לחץ-זמן, ניהול כושל וחמדנות של נובל אנרג'י ותשובה, אינם נימוק משכנע. אסור לממשלה להתייחס לכנסת כאל "חותמת גומי" ולשעבד את סמכויותיה לזרים ואסור לזרים לחשוב שתביעות מסוג זה יוכלו להתקבל במדינת-ישראל. אין ספק שהנימוקים הפופוליסטיים של גורמים אנטי-ממשלתיים, שבקשו לפגוע בכל מחיר בממשלה, בראש הממשלה ו"בטייקונים", והיו שותפים להגשת הבג"ץ, לא היו אלה שעמדו לנגד עיני בג"ץ. ואילו עמדו, היה זה כשלון קולוסלי של בג"ץ. הכותרות בעיתונות האופוזיציונית שהכריזו: "בג"ץ ביטל את המתווה"..., היו מוטעות או שיקריות, והציגו היטב את הגשר הצר עליו הילך בג"ץ בדיון זה; בג"ץ לא ביטל את המתווה, ולא במקרה. נוק אאוט החלטת בג"ץ גם סותמת את הגולל על כושר הסחטנות של חברות מסחריות אשר מנסות לדוג במים עכורים. עתה יצטרכו היזמים והממשלה להתיישב אל שולחן המו"מ ולהגיע לפשרות סבירות. בעסקה זו, כל התקדימים והנימוקים הלא סבירים והתת-ענייניים קיבלו בהחלטה זו של בג"ץ "נוק אאוט" או "כרטיס אדום". את הסבב המתקן חייבים לסיים מהר ובשכל ישר. מעורבות בג"ץ הפעם היא תקדים משפטי, מסחרי ובעיקר ציבורי לכל המעורבים, ולא רק להם. אסור לבזבז זמן. בג"ץ קצב, אמנם, פרק זמן של שנה להסדרת הנושא (לדעתי היה מיטיב לעשות אילו קיצץ זאת למחצית השנה), אולם אין שום צורך או סיבה לגרור אותו פרק זמן ממושך כל-כך. טובת כולם דורשת לסיים זאת במהירות ולצאת לדרך המימוש. עיגון המהלך בחקיקה הוא סירבול מינהלי מיותר, אולם הוא גם מהלך סימלי, המעמיד בראש סולם הסמכויות את הכנסת, כפי שראוי היה שיהיה מלכתחילה. טוב תעשה הכנסת אם תלמד ממקרה זה לעמוד על דעתה, כאשר היא משוכנעת בצידקתה. תחיקה מסודרת לפני מעשה, היא לא בהכרח מטרד, לעיתים מזומנות היא דווקא דרך המילוט הנכונה, המהירה והיעילה ביותר. טוב תעשה הממשלה, אם במקביל למו"מ עם המבצעים, תקדם חוק "אוניברסלי" המתייחס לניצול משאבי-טבע לאומיים על-ידי חברות פרטיות ובו יקבעו כללי משחק מחייבים ושיטתיים לעתיד לבוא. באופן זה, תקבל הפסיקה הנוכחית תוקף כללי ולא "פרטי", וניהול מהלכים דומים בעתיד, יהיה כפוף מתחילתו לעקרונות שהמותווים בחוק. לסיכום: שלושה גורמים מצערים בפרשה זו: א. התנהלות חובבנית, ושטחית של כל הממשלות האחרונות בשאלת ניצול אוצרות הטבע בישראל, ובכלל זה אוצרות הגז. ב. הנסיונות של גורמי אופוזיציה חסרי אחריות להכשיל את העסקה הגדולה ביותר בתולדות ניצול אוצרות הטבע של ישראל, במטרה לפגוע בראש הממשלה, ללא התחשבות אמיתית באינטרסים האמיתיים של הציבור. ג. בג"ץ יכול להתנהל היטב בשדות מוקשים, לטובת הציבור, מבלי לשפוך את התינוק עם המים; לעיתים קרובות מדי הוא בוחר לא לעשות כן.
|
תאריך:
|
03/04/2016
|
|
|
עודכן:
|
03/04/2016
|
|
רפי לאופרט
|
תודה לבג"ץ על החלטתו בעניין מתווה הגז
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עובד1
|
3/04/16 23:58
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
4/04/16 10:47
|
|
הנשיא האמריקני ג'ון אדמס אמר: Facts are stubborn things. לרונלד רייגן הייתה גירסה משלו: Facts are stupid things. דומה שרבים מעדיפים את הציטוט הלקוי של רייגן על פני הגירסה המקורית של אדמס
|
|
|
מה קרה בבחירות האחרונות והלפני אחרונות?
|
|
|
במהלך השנתיים האחרונות קשר עצמו הבג"ץ לשתי החלטות נמהרות, שפגעו באופן חמור ביכולת המשילות של הממשלה. שתי החלטות יותר מדי. הראשונה הייתה החלטתו שלו, סוג של אולטימאטום, בדבר סגירתו של מתקן חולות. תוך שנה. והשנייה, ביום ראשון השבוע, דחיית מתווה הגז. שוב אולטימטום לממשלה לשנות או לסלק את סעיף היציבות. תוך שנה. אם לא כן, הוסיפו השופטים איום, יבוטל המתווה כולו... במקרה הראשון, הבג"ץ לא שעה לבקשת הממשלה ולתחנוני התושבים בדרום תל אביב, להמתין עד לדילול אוכלוסיית המהגרים. דילול שנעשה בהצלחה, באופן טבעי, ללא כפיה, וללא אילוצים כלשהם. המדינה הראתה שניתן להסתייע בעובדה שיש מהגרי עבודה הבוחרים לקבל את המענק הניתן להם, ביד רחבה, ולעזוב את ישראל. אלא שהבג"ץ, כמוהו כפיל בחנות של חרסינה, העדיף לפעול על-פי דרישת ארגוני שמאל ולהציב אולטימטום לממשלה. על-פי אולטימטום זה, עליה לקצוב משך זמן של שלושה חדשים לשהיית מהגרי העבודה, במתקן חולות. ההחלטה נודעה מיד במדינות המוצא של הפליטים והתבטאה, אף זאת מידית, בעליית זרם פורצי הגדר בדרום הארץ.
|
|
|
החלטת בג"ץ בעניין מתווה הגז מהווה שלב נוסף בהתרחקותה של מדינת ישראל מן המתכונת של בלמים ואיזונים בין רשויות השלטון, שהיא כה חיונית לתפקודו של משטר דמוקרטי תקין. שוב, הרשות השופטת חדרה לתחומי פעילותן של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת, עד כדי פגיעה ביכולתן למלא את תפקידיהן.
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, יוצאת (יום ג', 29.3.16) נגד הגורמים הפוליטיים שמתחו ביקורת על פסק דינו של בג"ץ בנושא הגז הטבעי. נאור אינה מציינת את שמותיהם, אך בלט בכך במיוחד שר התיירות, יריב לוין.
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
בקיאות מרשימה, תשומת לב לכל פרט, אנושיות שופעת ומחשבה רחבה - כל אלו מאפיינים את טיפולה של אורלי מור-אל בתיקי חדלות פרעון. לצד זאת, שוב ניכרת הבעיה של ניהול מו"מ כאן ועכשיו
|
|
|
דן מרגלית
פעמיים הודעת בשבת - וכפחדן עלוב בשם "גורם מדיני בכיר" במקום להתייצב מול המצלמות - כי צה"ל יתקוף את רפיח גם אם תהיה עסקה כמובן, כדי שלא תהיה
|
|
|
יוסף אליעז
יש לאפשר לאסירים שנאסרו בשל עבריינות "הצווארון הלבן" או חובשי המגבעות החרדיות, שנאסרו בשל עבירות-מס, מעילה, גניבות קלות ובעיקר עברייני-תנועה או עבירות כמעשני סמים קלים להגיש בקשות ...
|
|
|
אפרים הלפרין
כיהודי, ישראלי, ציוני לפני ה-7 באוקטובר ואחרי ה-7 באוקטובר אני סבור שמחבלים יש להרוג ויש להימנע ככל האפשר משבייתם, אלא למטרות מודיעיניות ולמטרות סחר חליפין בבני ערובה
|
|
|
גדי חיטמן
מחאות נגד פעילות צה"ל ברצועת עזה לגיטימיות בשני תנאי יסוד: האחד, שהמוחים מבינים על מה הם מפגינים סרטונים שהתפרסמו בשבוע האחרון העידו על הבורות בקרב מרבית המפגינים שאין להם מושג מ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|