א. פערים

מי שזורק את עצמו מרצונו לסערת הוויכוח הציבורי, הזהיר פעם בית המשפט העליון האמריקני, צריך לקחת בחשבון שהוא יכול להינזק.

נזכרתי בדברים הללו כשהקוזק הנגזל - מפקדי צבאנו המפואר, שהשמיצו בכל כוחותיהם חייל, שאולי טעה בשיקול דעתו, וביצעו בו לינץ' בכל עוצמתו של הצבא, שחס על ערבים ולא על חייליו - חטפו מכה אחת אפיים בזירה הציבורית.

מעולם לא היה צבאנו ממלכתי, אלא צבא מפא"י לדורותיה, שמהקמתו הוא שקוע עד צווארו ולמעלה מזה בפוליטיקה, בניגוד למקובל ולרצוי. התקרית בחברון הפגינה את הפער העצום בין הנהגת הצבא לבין דעת הקהל, והיא מזכירה לי, להבדיל, את התגובה הזועמת של הציבור על הפקרת השוטר מדחת יוסף בקבר יוסף בשנת 2000. להזכיר, גם החובש מתל רומידה הופקר, ודמו ניגר בראש-חוצות כשמפקדיו שיסו בו תקשורת עוינת. וכידוע, ביהדות דין דיבה כשפיכות דמים.

ב. מוסר יהודי

תוך קריאה בתנ"ך הגעתי שוב לפרק כ"ב בשמואל א' - שירת דוד "ביום הציל אותו ה' מכף כל אויביו ומכף שאול" (המופיעה גם בתהלים י"ח).

מוסר יהודי צרוף עולה מן השירה בנוסף למוסר אוניברסלי. קראו, למשל, את פסוק כ' המדהים - "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם.עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל".

לעניין מוסר הלחימה היהודי, הנמצא על סדר-היום, עיינו בפסוקים ל"ה ואילך: "מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי.וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי.תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם.אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְליָ. וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי. וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם ... [ההדגשות, כמובן, שלי - אב"ץ]". מי שרוצים יכולים למצוא בפסוקים הנשגבים הללו הללו גם עקרונות רבים למלחמה.

ג. ההר יוליד עכבר

בית-הדין הארצי לערעורים של צבאנו שחרר את החובש, שירה במחבל בתל רומידה שבחברון, למעצר פתוח ביחידתו.

בית-הדין הצבאי בשתי ערכאות טרף לחלוטין את עמדת התביעה הצבאית, שכבר חזרה בה מההאשמה הגורפת והנמהרת של החובש ברצח. ממהלך הדיונים בבית-הדין ובערכאת הערעור העליונה בצבא נראה, כי אין הרבה בדברים שאמרו מפקדינו על החייל. יתר על כן, חקירת האירוע מצביעה על כשל מבצעי-פיקודי חמור.

ושוב אפנה את הזרקור לדוח מבקר המדינה על אי-הפקת לקחים בצבאנו המהולל, שפורסם רק בתחילת השבוע שעבר. לקחים, שנכתבו בדם, מתנדפים, וצבאנו חוזר שוב ושוב על טעויותיו ועל ליקויו.

ד. מפעל אדיר

"הפרס מגיע לערן, הבן שלי, הילד שנולד פגוע-מוחין, מעולם לא דיבר ולא קרא לי אבא, אבל היה המורה הגדול של חיי". כך אמר אלוף (מיל') דורון אלמוג לאחר שנודע על זכייתו בפרס ישראל. "ערן לימד אותי על מקומם של החלשים בחברה, ועבורם אני פועל ואמשיך לפעול כל חיי".

אלמוג הוא יו"ר ומייסד הכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן", שנקרא על שם בנו ערן ז"ל, שסבל מפיגור שכלי.

ה. הלנו או לצרינו?

צבי זמיר, שהיה ראש "המוסד" אמר, שהוא היה המרגל הטוב ביותר שהיה לישראל מאז ומתמיד. הנשיא חוסני מובארק הספיד את ד"ר מרוואן אשרף, חתנו של גמאל עבד אלנאצר, אחר שמצא את מותו בלונדון, וציין את שירותיו המצוינים למצרים.

מי היה ד"ר מרוואן אשרף - סוכן, שהונה אותנו ערב מלחמת יום הכיפורים, או סוכן צמרת, שהזין את המודיעין הישראלי במידע חיוני?

דיון על הסוגיה יהיה ב"סדנת אלפרדו לחקר המלחמות", שתתכנס ב-14 באפריל בערב, בספרייה "לדורות" בלוד.

פרופ' אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה, שכתב ספרי יסוד על המודיעין במלחמת יום הכיפורים, יטען בסדנה, שאכן מרוואן אשרף היה סוכן מעולה, ששירת אותנו לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה. לעומתו, יטען המזרחן סא"ל מיל' שמעון מנדס, חבר "פורום אלפרדו", שכתב ספר על ההונאה המצרית במלחמה, שמרוואן אשרף היה ציר מרכזי בהונאה המצרית בשנת 1973.

שניהם יתעמתו זה מול זה בהנחיית ד"ר אורי מילשטיין, ולאחר מכן יוכל הקהל להביע את דעתו המלומדת על דבריהם.

ו. מדליה ללוחמים בדאעש

יד משוריינת אוחזת בחנית, ומשספת עקרב - כך נראית המדליה האמריקנית ללוחמים בדאעש, הודיע הפנטגון.

בצדה השני של המדליה מצוירת מפת עירק.

זכאים למדליה מי ששירתו בעירק, בסוריה, באוויר ובים מאז 15 ביוני 2014 לתקופה של 30 יום רצופים, או 60 ימים לא-רצופים. המדליה תוענק גם למי שנהרגו במהלך שירותם, או פונו עקב פציעתם הקרבית.

הפנטגון הבהיר, כי הכוחות הלוחמים בדאעש זכאים גם לאות המערכה נגד הטרור העולמי ולאות כוח המשלוח נגד טרור.

מבקרי המדליה מציינים, כי ליד המשוריינת יש משמעות דתית נוצרית, כי היא מזכירה לוחמים צלבניים. לפני כשנה ננזפו שתי יחידות של הצבא האמריקני, שהשתמשו בשמות ובדימויים צלבניים בסמליהן.