תחילה גילוי נאות: הימרתי בגאווה רבה על כך שקצב ישוחרר, וטעיתי בגדול! בענק!! וגילוי נאות נוסף: בניגוד לרוב רובם של המחווים את דעתם על קצב ומעשיו, אני קראתי את מאות עמודי פסקי הדין, ואלפי העמודים של הפרוטוקולים שפורסמו.
ובגלל שקראתי, ובגלל שחשבתי שאנשי ועדת שחרורים אמורים לדעת במה נאשם ובמה הורשע האסיר העומד לפניהם, הופתעתי לגלות בין הנימוקים העיקריים שהם העלו את "העדר אמפתיה של האסיר לקורבנותיו".
כי קצב הואשם והורשע בכך שחיבק שתיים מעובדות בית הנשיא, האחת ה' והשנייה ל', ובכך שאנס פעמיים את א' ממשרד התיירות. כיוון שקשה להגדיר את ה' ול' בתור קורבנות, ועל אחת כמה וכמה ברור כשמש שקצב לא היה נדון אפילו למאסר של יום אחד בגין החיבוקים האלה, אנו נותרים עם קורבן אחד בלבד: א' ממשרד התיירות.
אלא שבתקשורת פורסמה העובדה המפתיעה שהוועדה הסכימה לקבל מכתב מאודליה כרמון, שקצב לא הואשם ולא הורשע בשום דבר הקשור אליה, כי היא סיפרה על אירועים שקרו בסביבות שנת 1992, לפני 24 שנים, ושכבר בעת משפטו חלה עליהם התיישנות.
ועל אודליה כרמון נכתב בתחתית עמוד 184 לפסק הדין שבערעור כדלקמן: "א.כ. העידה שבמהלך השנים שינתה את נקודת מבטה על האירועים, וראתה בהם במבט לאחור משום הטרדה מינית".
זמן אמת
מסתבר אפוא שבזמן אמת אודליה כרמון בכלל לא הרגישה מוטרדת, והיא מזכירה לנו את אותה ד' שהוגדרה בפסק דין של בית המשפט העליון כמי שהעלילה על עורך הדין
אורי דניאל עלילת אונס, וכשנשאלה בבית המשפט מדוע לא התלוננה בזמן אמת במשטרה, היא ענתה: "אני לא ידעתי לקרוא לזה אונס".
ונשאלת השאלה: האם באמת מגיע לקצב להישאר בכלא עוד שנתיים וחצי בגלל שהוא לא מגלה אמפתיה כלפי אישה שהוא בכלל לא נאשם ולא הורשע בהטרדתה, ושגם בזמן שהוטרדה לכאורה, לפני 24 שנים, היא לא הרגישה מוטרדת?
אשר על כן נותרנו עם קורבן אחד, א' ממשרד התיירות, שקצב מסרב בכל תוקף להודות בכך שאנס אותה. ומתקבל הרושם שלמרות שהודאה באשמה איננה(!) תנאי לשחרור מוקדם, הכניסו אנשי הוועדה בדלת האחורית בדיוק את התנאי הזה, כשברור לכולם, כשמש בצהרי יום, שאם הוא יודה, הוא ישוחרר.
ומבלי לערער על-אף מילה שנכתבה בפסקי הדין בהם הורשע קצב בכך שאנס את אותה א', ניתן לשאול את כל אלה שרקדו משמחה כשהתברר להם שקצב לא ישוחרר: האם באמת אינכם מודעים לעובדה שהאנשים היחידים בתבל שיודעים מה קרה באמת בין קצב לא' הם הוא והיא? האם באמת לא עלה בדעתכם שקצב יודע הרבה יותר טוב מכם מה באמת קרה שם?
והאמת היא שאתם מבינים זאת היטב, והאמת היא שככל שהוא מתעקש שלא לקנות את חרותו באמצעות הודאה, הולך ומתגבר בכם הספק, והולך ומתגבר בכם הזעם על שהוא לא מחלץ אתכם מהספק הזה.
וכל מי ששמע על ההבדל בין אמת משפטית לאמת עובדתית מבין היטב שהאמת המשפטית היא שקצב אנס את א', ואילו את האמת העובדתית יודעים רק א' וקצב.
ואמת עובדתית נוספת היא שא' העידה שקצב אנס אותה, והוא הציג מסמכים שהוכיחו, לטענתו שלא(!) נתקבלה על-ידי בית המשפט, שבזמן שבו לדבריה הוא אנס אותה, הוא בכלל לא היה יחד איתה באותו המקום.
וכל מי שקרא את מאות העמודים של פסקי הדין, ואלפי העמודים של הפרוטוקולים, יודע מדוע לא(!) נתקבלה טענתו על-ידי בית המשפט, ומבין היטב מדוע הוא מסרב להודות.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
