גנדי – וקבורת החמור של העיתונות

לאחר הצפייה בתוכנית "עובדה" אפשר לומר בצער כי התוכנית החשובה הזו, והאיכותית הזו היא הודעת אבל של עם ישראל על העיתונות בישראל כפי שהתבטא בתוכנית מפיו של איתן הבר.

מסתבר שגנדי היה מקור לגמרי לא אכזב של עיתונו של הבר.

מסתבר שאיתן הבר מדלג בקלות על אתיקה עיתונאית אשר אין לה התיישנות להבנתי, ומסגיר מקור לא אכזב שלו ושל העיתון. אולי נקיפות המצפון?

תת רמה

בנוגע לשאלות על התנהגותו המינית של גנדי עונה הבר לתחקירן המעולה משהו כמו "תדלג הלאה" ואחרי כן הוא אומר "זו הייתה תקופה אחרת". אוי לנו ואבוי לנו מעיתונות כזו, אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר.

עיתונות כזו היא תת רמה, עיתונות כזו שופכת שמן על מדורת הפשיעה והשחיתות, אין פלא עד אנה הגענו אם כלב השמירה של הדמוקרטיה מת, ועל אף שנקבר קבורת חמור הרי שצחנתו נישאת למרחקים.

תודה לאילנה דיין ולתחקירן המעולה, אך בואו נקווה שזה רק הפרק הראשון. ראוי להרחיב ולעסוק גם ביתרת מפקדי צה"ל באותה תקופה, משה דיין, עזר ויצמן, יצחק רבין, גם הם חיו "בתקופה אחרת", וודאי גם עליהם יש לבצע תחקירים ובתקווה שיתגלה עליהם רק טוב, מי יודע.