שבירה עד ריסוּק תפיסת הביטחון

בין אם נרצה לראות זאת, בין אם לאו, הולכת, צוברת נוכחות ומתגבשת, בעיקרוֹ של דבר על-ידי קְלִיקַת אנשי המשפט/משְׂפַח; ה"עֲרָכִים", ה"שלום", מעצבי השיח הצבורי: כפי שאלוּ תופסים את עצמם; כולל אנשי פוליטיקה אנטי-לאומית אשר, צר לי לומר זאת, גם המנהיגות המדינית ביטחוֹנית שבויה וּשְפוטה על ידה. זוֹ התחושה החריפה, מקוממת; העולָה בבהירות בשל הדייסה "הציבורית", בניצוּח עקשני ועֵר של התקשורת. דייסה הרותחת וגולשת סביב פעולתוֹ החד-משמעית ונכונה של לוחם צה"ל בחיִסול טרוריסט ערבי בחברון.

עד כאן תחוּשוֹתי כפי שאני כאזרח מן השורה חש וּמגיב בעקבות הדברים העולים בתקשורת הכתובה והמשודרת, כולל קווי הפעולה המשפטיים הננקטים כנגד אותו לוחם ופעולתוֹ. הדבר יוצר חוסר אמון במערכת הפיקוד הצה"לית ובשיפוט הביטחוני בסיסי של הללוּ לאמור: א. ב. ... יוצר זאת בעליל וּבצעד בטוח.

האם חזר והתכנס עמי היהודי לארץ מוֹלדתנוּ, והקים את צה"ל - צבא-ההגנה-לישראל; צבא העם אשר "לא ינום ולא ישן" על משמרת ביטחון ישראל בארצנו? אוֹ שמא לשם "בִּטָחוֹן סֶלֶקְטיבי-מֵכיל של מפלצות הטרור הערבי מוסלמי? זאת - בקוֹלַר רצועת הטרור המשפטי אנטי-לאומי? אני מתנצל על הפאתוֹס ואינני חוזר בי משום שזוהי האמת לאמור: א. ב. ...

הולך ומתהווה, בעליל, מעין מסְדְרוֹן, מסלוּל ברור וחד כִווּנִי המכפיף את צה"ל, כולל את שִקוּלֵי-ביטחון, מהירוּת התגובה ונְחישוּתָה, שלא לוֹמר נטילת יוזמה מוֹנעת: "הַשְׁכֵם להוֹרְגוֹ" - - - "מה פתאום - הרי אנחנו הצבור הנאור ...בלה... בלה... בלה..." - מסלוּל המכפיף את צה"ל לאג'נדה אנטי-לאומית, אנטי-ביטחונית, קוסמופוליטית "נאורה" של זרם ברור מאוד בחברה הישראלית השולל את ריבוֹנותה של מדינת ישראל, שלא לומר גורס טרנספר עצמי של יהודים מאדמתם. ולצערי, אינני ממציא שום דבר חדש.

ככל שֶׁפִיגוּרוֹת מאזור צמרת ביהמ"ש העליון וסביבתוֹ מן ההווה והעבר הקרוב, גם בשִׁבְתם כבג"ץ, כאשר רבים באותה "סביבה אליטיסטית" פועלים על-פי צלילי-עֹמק של חוק המנותק לחלוטין מכל זהות, שיוּך ותשתית לאומיים. וככל שֶׁלְהַלָּלוּ מצטרפים, כמובן, אנשי הפוליטיקה והאג'נדה האנטי-לאומית-יהודית המיוצגים על-ידי מר"ץ, לאורך שנים רבות, יש לומר; חבורת ל. צפורה ואין זה משנה כלל שֵׁם המסגרת הפוליטית, כלומר "דער זעלבע דרעק מיט-א-אנדערע דעקאירציע"! כולל ליווי צמוד בעקבות השיירה על-ידי "שלום עכשיו", מְכוֹנֵי-דמוקרטיה לסוגיהם, ויסלחוּ לי הללוּ שלא הזכרתי כאן. כולל כמובן מִפְרְשֵׂי התקשורת "שלכם ובשבילכם"... ככל שאלוּ מכתיבים את "הסולם הערכי" מדיני-ביטחוני ואת עקרונות הפעולה הצה"לית; הרי ברור כשמש בצהרי-יום-קיץ שאנחנוּ - ישראל - מְבוֹסְסִים עדיין עמוק בתוך בִּצַּת אוֹסְלוֹ ולמעשה תקועים עדיין עמוק בַּגָּלוּת, אוֹ שמא זוֹ תקועה בנוּ ללא מוצא.

דייסה עכורה

איזה לוחם צה"ל, בוודאי בעמדת פִקוד, בעל תושייה, יוזמה ויכולת החלטה וביצוע יִטוֹל סיכוּן כאשר סיכוּן גדול יוֹתר בא מִגַּבּוֹ? ובעליל מכִּווּן דַּרְגֵי-הפקוד הביטחוני ביצועי, כמו ההנהגה המדינית-פוליטית-הכובלות את ידיו, רוּחוֹ ואֹמץ-לבו. איזה, אני שואל. ככל שפועל צה"ל ביעילות ובנחישות מֵעֵבֶר לגבולנוּ, על-פי התקשורת כאמור; (האם גוש-קטיף, חבל עזה הוא גבולנוּ?) כך הופכת המלחמה מול הטרור המוסלמי בתוכנו דייסה עכורה על-פי "עֶרְכֵי נְאוֹרוּת", הֲכָלָה, סוֹבְלָנוּת ותדמית כלפי חוץ, אשר על-פי מיטב הֲבָנָתִי, אין מְקוֹמָם כלל ובשום-אופן בִתחום הלחימה לחיים וּלנצחון, מול אותוֹ טרור ערבי-מוסלמי בְּקִרְבֵּנוּ.

מהיכן בדיוק, וּמֵהָווָיָתוֹ הרוחנית של מי, צץ הביטוי המכוער-מרוּשע-תְּבוּסְתָנִי: "הִתְבַּהֲמוּת" בהקְשֵר פעולה נחושה, חד-משמעית לקביעת עובדת נצחון? והאם אין זוֹ נִבְזוּת מילּוּלִית מְכֻוֶּנֶת אשר כַּוָּנָתָהּ לגרום להִסוּס וְלִתְחוּשַׁת אי-ביטחון מוסרי בקרב קובעי מדיניות הביטחון? מה לעשות שכדברי השיר היִידי-עממי: "עֲגָלִים, בְּלִי דַּעַת לָמָה - אל הטבח מוּבָלִים; ואשר לִבָּם לחוֹפש ממריאים כעפרוני" - - - דונה דונה דונה...

במילים ברורות: הללוּ המשתפים פעולה עם הטוֹבחים בהם (בהמות) אינם בדיוק מַגְבִּיהֵי עוּף, למרות הַמַּנְטְרוֹת הַשְּׁחוּקוֹת, הַמְּרַחֲפוֹת תדיר בנושאי שלום, דמוקרטיה, אופֶק-מדיני, צעדים בוני אמון; דווקא מפי נֶעֶדְרֵי-עמוּד-השדרה והגזע מעמיק-השֹרש הלאומי-בסיסי-אנושי בקרבנו,ּ האין זאת, גב' נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס ד. ביניש, האין זאת התו המאפיין אותך ורבים בסביבתֵך?

אנשֵי "הרוח", "אמנות" כולל ראשי שופטינוּ היום ובעבר הלא רחוק; הללוּ הנתפסים בעיני עצמם כנושאי דגל האנוֹשִיוּת הנאורה - המעלָה עצמה על הצלב בהתחסדות מאוסה; כולל זחילת-גחון בפני האנטישמיות הבינלאומית וזוֹ המוסלמית; תוך הפגנה מאוּסה עוד יותר לאמוֹר: "אנחנו אנושיים, נוצריים יותר מכם".

תורת הסובלנות

הפגנת "היהודי המוצלח" למעשה תָּלוּשׁ, חָסַר אדמת-מולדתוֹ - אזרח העולם יַעְנִי - החוזר ואומר: "ראוּ את סֻלָּמִי-הָעֶרְכִּי וכיצד אני מסרס את כוחוֹת-הבטחוֹן שלי ופותח שער ל"מפלצת הטרור המוסלמי הנאורה". רשאי אתה הקורא הנאמן לנסות ולנסח ביטוי הולם מזה לפסיכוזה של השְׁפָּלָה אישית אנטי לאומית זוֹ. אבל מה לעשות, זהוּ תאור נאמן של הנפשות הפועלות ודַרְכֵּי פעולתן.

אז שר הביטחון משה ב. יעלון נפגש עם תלמידי בתי-הספר התיכוניים במסגרת המאמץ להדגשת ערכֵי צה"ל לא בדיוק כדֵי: "ללמד בני-יהודה קָשֶׁת" אלא כדי ללמדם את תורת הסובלנוּת, ההֲכָלָה והנְאוֹרוּת כולל "החֹק" בתבנית דמותם של ד. ביניש; ע. ארבל; א. ברק וידידוֹ האישי השופט סמואל גולסטון וכולל עו"ד ט. ששון: מאחזֵי-יהודים בארץ ישראל "על אדמה פלשתינית" ועוד כהללוּ...

לוּ אני תלמיד תיכון לקראת גיוס, הייתי נרשם מיד ללמודי-ביטחון במכללת-נמל התעופה זבנטס - בריסל, בלגיה; אוֹ למשל ללמוד ביטחוֹן יהודי בבית-הספר לילדים בטולוז - צרפת. אני משוכנע שלו היוּ שם לוחם צה"ל אוֹ שניים כלוחמי חברון היו פני הדברים שונים לחלוטין וזו דוגמה אחת מרבות.

לכאורה התרחקתי מאוד מנקודת-ההנעה למאמרי זה והיא: תגובתוֹ הנחרֶצֶת של לוחם צה"ל אשר חִסֵל את המחבל בחברון ומעצרוֹ באזיקים. למעשה אני בדיוק באותה נקודת מוֹצא, כלומר - המניע לְהֶקֵּף התגובה הצבורית-יהודית וְעוצְמָתָהּ, מכל רבדי הצבור בישראל; כולל האוליגרכיה התופסת את עצמה כ"נאורה" - על שלל שְׁלוּחוֹתֶיהָ, וּבלשוני: "הָרָשָׁע" מן ההגדה שהוציא עצמוֹ מן הכלל; וכולל כמובן דרגֵי הפקוד הצבאי, ביטחוני, מדיני.

עובדות היסטוריות

לשם סיכוּם זמני ולמרות ידיעתי הברורה שלא נִתן "לסכם בקיצור" את הנושאים הללוּ מִפְּנֵי רֹחבָּם וּבעקר - עומק "השיטה" היצוקה בִּבְסִיס הפערים הַמְּפַלְּגִים את מהוּתֵנו הלאומית, לא רק בישראל. "השיטה" אשר למיטב הבנתי, הובאה לישראל UNBLOCK, כחטוטרת גלות, בעיקרה - מרוסיה הסטאליניסטית סוֹציאליסטית, אשר "זרועותיה", כתָמְנוּן, חודרות ומקיפות כל פְּרוֹזְדּוֹר דֶּלֶת ולשכה פרטית וצבורית בחיי הפרט והכלל.

בתחום זרועותיה גם תפיסת ריבונות העם היהודי בארץ מולדתו - ישראל, מול גֵּרִים ותוֹשבים החיים כאן והמאבק הלאומי בשדה תפיסת-הנצח כנגד ועִם המעשה על פני-אדמה, לעצמאות, נצחוֹן וביטחוֹן. כאן נכללים גם נושאים כמוֹ היחס לאוכלוסיית ערביי ישראל ואני מניח שאתה הקורא מוּדָע וּמְיֻדָּע היטב לעובדות ההיסטוריות ובהתאם: האם הם האויב? אוֹ שמא: "הפרטנר לשלום"? והאם עלינוּ להעביר את הַחֶבְרָה השבטית חמוּלתית הזוֹ טפול פסיכולוגי? מערָביסְטי? סוציאליסטי?

רק לשם המחשה: ראה לפניךָ, הקורא, את "חברי הכנסת" הערבים מתבטאים ופועלים כדרכם הידועה, ומנגד ראה את לוחם צה"ל אָזוּק בְּפִרְקֵי ידיו, על-ידי מפקדיו, לאחר חיסּוּלוֹ של טרוריסט ערבי. ואם תאמר שהם (הח"כים הערבים) חייבים לעמוֹד למשפט!? הרי תשוּבתי היא שהחייבים לְהִשָּׁפֵט הם מנסחי ויוֹצְרֵי החוק הישראלי, יוֹצְרֵי דמוקרַטְייָת-הסוס-הטרויאני, וְכַדּוֹמֶה; המאפשר מצב אבסורדי זה של נציגֵי-האויב בִּכנֶסֶת-ישראל וכידוע לכולנוּ לא בדיוק מאתמול. הללו נוהגים בסך-הכל "[כ]דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן..." משלי ל, כ. אבל - מיהו המאפשר זאת; אני חוזר: מיהו המאפשר זאת?

אני מצפה בכליון עֵינַי וְאָזְנַי להצהרה מפי ראש הממשלה ושר הביטחון מעין הבאה, קבל עם ועדה: "מדיניוּת ממשלת ישראל, צה"ל וכוֹחוֹת הביטחון; לא תִּקָּבַע על-פי הקולות הבוקעים מתוך הַלְּשָׁכוֹת הַנִּשָּׂאוֹת-חֲסוּמוֹת, של ביהמ"ש הגבֹה, האקדמיה, ולא על-פי "דעת-קהל" מעוצבת בִּידֵי התקשורת מתוך אולפניה הַחֲשׁוּכִים! מדִינִיוּתֵנוּ, ופעולות מדינת ישראל הנובעות ממנה, יקבעוּ אך ורק על-פי שיקוּלֵי נצח ישראל שגשוּג וּביִטְחוֹן-ישראל, כולל אחֵינוּ בארצנוּ אשר ברית-דמים בינינו ולא תוּפר"!

קוד ערכי

הגיע הזמן לשמוע, לשם שינוי, הצהרה ברוח זו. כמובן ככל שזוֹ תעבור את הצנזורה הפוליטית של הגופים האמורים לְשַׁדְּרָהּ לצבור: "שלכם ובשבילכם"... ואשר נכון להיום - חסומה ללא מוצא.

אם לנסות וּלמקד את הנושא הנמצא לִפְנַי-ולִפְנים - והוא ליבַת-העימות הצבורי ממשלתי בישראל, לנקודה בהירה וברורה. הרי למיטב הבנתי, הוויכוח הוא באשֶר לשאלת-הזכות וחובת ריבוֹנוּתוֹ הבלעדית של עם ישראל בארצוֹ מולדתוֹ; והאם על צבא-ההגנה-לישראל וכוֹחוֹת ביִטְחון ישראל לפעול על-פי הקוֹד הערכי וּמוֹרָשְׁתָם של: משה בן עמרם; אליהוּ הגלעדי; דוד בן-ישי ומתתיהוּ לבית חשמוֹנאי? רשימה ייצוגית בלבד, או שמא על-פי הקוד הערכי ומורשתם של "אחרים"? כיִנוי ייצוגי בלבד. זוהי השאלה אשר, בין אם אנחנו מודעים לכך, בין אם לאו, ממנה נגזרות ומושלכות כל שאלות הלוואי!

אחתום בהבעת משאלה עמוקה שראש ממשלת-ישראל מר בנימין נתניהו ושר הביטחון מר משה ב. יעלוֹן וכן הממשלה כולה ימצאו את האומץ, תובָנָת המנהיגות ואת הדרך להתייצב בפני הצבור היהודי בישראל ובעולם; כמוֹ גם בפני העולם כולוֹ ולומר כְּדִבְרֵי יהודה בן-יעקֹב בשעתוֹ, מוּל תמר, כלתו; הֶהָרָה בתאומים בניו - פרץ וזרח - אבות קדמונים לדוד מלך-ישראל לאמור: "צָדְקָה מִמֶּנִּי".

ולהקורא הנאמן אשר הגעת עד לכאן
ולהקוראת המשכילה אשר עִכַּבְתְּ אֲפִיַּת מצה
שיתקיים בנו במהרה: בצאת ישראל ממצרים, בית יעקֹב מעם לועז הייתה יהודה לקדשוֹ, ישראל ממשלותיו.