בעוד נאומו המפתיע של נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי באסיוט ב-17 במאי שבו דיבר על ההזדמנות ההיסטורית להשגת שלום בין ישראל לפלשתינים ועל נכונותו ליטול חלק מרכזי בכך, מתפרש בישראל כצעד מתואם שנועד לסייע בהכנסת "
המחנה הציוני" לקואליציה של נתניהו הרי שבעולם הערבי מפרשים את נאומו של א-סיסי כנאום מחושב היטב שמטרתו לנסות ולהחזיר את מצרים לימי גדולתה במזרח התיכון.
עיתוי הנאום הוא חשוב, הוא בא לאחר יותר מחודש ימים מאז שביקרה במצרים משלחת של חמאס אשר נפגשה עם ראשי המודיעין המצרי במטרה להתפייס עם מצרים, כמה ימים לאחר פגישה בקהיר של הנשיא המצרי עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וכמה שעות לפני פגישתו של א-סיסי עם שר החוץ האמריקני
ג'ון קרי שהגיע לביקור בקהיר. לא מן הנמנע שהנשיא א-סיסי זיהה גם את המגעים הפוליטיים האינטנסיביים בישראל על אפשרות הרחבת הממשלה כהזדמנות מתאימה כדי להעביר את המסר שלו שהיה מתוכנן מראש.
עיתון "אל-אהראם", הנחשב לשופר השלטון הרשמי, פרסם ב-18 במאי מאמר מערכת תחת הכותרת "הזדמנות היסטורית חשובה" שבו הסביר את עיתוי נאומו של א-סיסי.
במאמר נכתב כי דעת הקהל העולמית איבדה את ההתעניינות בבעיה הפלשתינית בעקבות ההתפתחויות במזה"ת, גם היוזמות הבינלאומיות בעניין הבעיה הפלשתינית להחיות את תהליך השלום בין ישראל לפלשתינים לא השיגו דבר ולכן זהו העיתוי המתאים להפעיל מחדש את תהליך השלום בין ישראל לפלשתינים במיוחד נוכח "התפשטות הקבוצות "הכופרות" (הכוונה לדאעש ואל-קאעידה) בחלק במדינות האזור והתפשטות ההשפעות הטרוריסטיות לאירופה".
אולם המאמר מציב תנאים לשני הצדדים, לישראל ולפלשתינים כדי להגיע להסדר, שני הצדדים צריכים לנקוט צעדים מסוימים. הפלגים הפלשתינים חייבים להשיג פיוס פנימי והסכמה ביניהם ואילו ישראל צריכה "לעצור את פעולות הייהוד וההתנחלויות ולהיכנס למו"מ רציני ולקבל מדינה פלשתינית עצמאית בגבולות 67 עם ערבויות מספיקות לביטחון לכל הצדדים".
נאומו של הנשיא א-סיסי באסיוט שבו הקדיש פרק נרחב לתהליך המדיני התקוע בין ישראל לפלשתינים הוא הפעם הראשונה, מאז עלייתו לשלטון, שבה הוא מודיע פומבית על רצונה של מצרים ליטול תפקיד מרכזי בכל הקשור לתהליך המדיני בין ישראל לפלשתינים.
מצרים התרחקה מהבעיה הפלשתינית בגלל התהפוכות הפוליטיות הפנימיות במצרים ועליית "האחים המוסלמים" והנשיא מחמד מורסי לשלטון לאחר שבמשך שנים ארוכות שבהן היא הייתה מעורבת בטיפול בנושאים הפלשתינים הפנימיים בין חמאס לאש"פ.
בקיץ 2014 היה למצרים תפקיד חשוב בהשגת הפסקת האש בין ישראל לתנועת חמאס בתום מבצע צוק איתן.
מה מסתתר מאחורי נאומו של א-סיסי? נראה כי הנשיא המצרי רוצה להחזיר למצרים את התפקיד שהיא מילאה בתקופתו של הנשיא
חוסני מובארק במזרח התיכון כדי לנסות ולזכות בסיוע אמריקני מסיבי בתחום הכלכלי והצבאי ובהכרה בינלאומית בשלטונו.
לא מן הנמנע שהנשיא המצרי מנסה להשתמש באמתלה של "המלחמה בטרור" הג'יהאדיסטי כדי לחפות על הצעדים שהוא נוקט בארצו לדיכוי האופוזיציה והפרות זכויות האדם והדמוקרטיה נוכח הביקורת החריפה עליו בארצות הברית.
המשימה העיקרית העומדת כעת בפני א-סיסי היא לייצב את שלטונו נוכח הביקורת הקשה והמחאה החריפה נגדו בעקבות ההסכם שעשה עם סעודיה על העברת הריבונות אליה על האיים טיראן וסנאפיר, הנשיא א-סיסי פועל נמרצות לדכא את תנועת "האחים המוסלמים" ונתקל בקשיים רציניים לחסל את השלוחה של דאעש בצפון חצי האי סיני.
ישנה גם ירידה במעמדה של מצרים בעולם הערבי נוכח ההתפתחויות בלוב, סוריה ותימן, השפעתה נחלשה והנשיא א-סיסי רוצה לשקם את מעמדה. הנשיא המצרי רואה בכך שמצרים תוביל את נושא הקמתה של המדינה הפלשתינית וסיום הסכסוך בין הפלשתינים וישראל את אחד השערים לאפשרות החזרת מצרים לימי גדולתה במזרח התיכון.
אולם, אסור לטעות, מבחינת א-סיסי מדובר בהקמת מדינה פלשתינית עצמאית בגבולות 67 שבירתה היא מזרח ירושלים, זהו הפתרון מבחינתו ואין בלתו, העמדה שלו היא אותה העמדה של מחמוד עבאס בקשר לפתרון הסכסוך.
לכן כל מי שבישראל חושב שלמצרים יש פתרון קסם לבעיה הפלשתינית שאמצעותו ניתן יהיה להשיג פריצת דרך מדינית משמעותית בתיווך מצרי צריך לדעת כי גם מצרים לא פתרון או הסדר שהוא פחות מהקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67 שבירתה ירושלים, מהבחינה הזו אין שום הבדל בין עבד אלפתאח א-סיסי למחמוד עבאס.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
