הגבולות המוסריים של עבודת המשטרה

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לאלימות שוטרים בארצות-הברית כלפי צעירים שחורים. מהתבוננות באירועים השונים קשה לדעת האם השוטרים הפעילו כוח מידתי כלפי העבריינים הצעירים והאם היה ניתן לפתור את האירוע בדרך אחרת.

הצעירים השחורים בטוחים שהמשטרה מתנכלת אליהם ממניעים גזעיים, ולכן הם יצאו להפגנות אינטנסיביות (הבולטת ביניהן בעיירה פרגוסון שבמדינת מיזורי).

המצב בישראל

בישראל מספר המקרים בהם מעורבים הינו נמוך בהשוואה לארצות-הברית, אך לפעמים נראה שלשוטרים יש עודף מוטיבציה שעושה רושם לפעמים שהיא מעט מוגזמת. בשבוע שעבר דווח באמצעי התקשורת על-כך שחבורת שוטרים הכתה בסופר יודה בתל אביב עובד ערבי (ככל הנראה בשל מוצאו). לא ברור למה השוטרים בחרו להפעיל כוח במקרה זה, וגם התמונות מהאירוע לא מספקות הוכחות חותכות לכך.

יכול להיות שמקורה של התנהלות זו הנה בהוראה שמקבלים השוטרים ממפקדיהם אשר כוללת בין-השאר גילוי ערנות מרבית למקרה שהפעולה תצא מכלל שליטה. כלומר, המפקד מאשר את הפעולה, או לכל הפחות "עוצם עיניים" מה שנותן לכאורה לשוטר אישור להשתמש באלימות כאשר הפעולה מסתבכת.

כאשר האירוע דולף לתקשורת המשטרה כארגון מתגייסת להגן על השוטרים שסרחו (בין השאר על-ידיי הוקעתו של האדם שהותקף באירוע). כך קרה למשל ביוני 2012 ששוטרים תקפו מפגינים ברחוב אבן-גבירול בתל אביב בטענה שהם הפרו את הסדר הציבורי.

הפתרון לבעיה זו

ניתן לפתור בעיה זו על-ידי נקיטת מספר צעדים:

1. להסביר לשוטרים הטירונים מה הם צריכים לעשות במידה והם נקלעים לזירת פשע ואיך להתנהג כאשר אירוע מסתבך.

2. להעניק סמכויות רחבות למפקד המחוז שברגע ששוטר מועל בתפקידו ניתן יהיה למצות עמו את כל חומרת הדין.

3. מפכ"ל המשטרה צריך להוציא למפקדי המחוזות דף הוראות בדבר המותר והאסור לשוטר אשר מוצא עצמו באירוע מסוים.

בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בחינוך, ולכן אם ילמדו את השוטרים את עקרונות עבודת המשטרה ויסבירו להם מהם גבולות האסור והמותר, נקבל שוטרים טובים, מקצועיים ומוסריים.