על נווטים ועכברים

אין בענייני ציבור מה שאיננו פוליטי. האלטרנטיבה לפוליטי הוא שימוש בוטה בכוח כדי לקבוע את תוואי הערוץ בו זורמת חברה, והודאה מחולשה כי הישרדות מותנה בכניעה. על כן, גם ההערה הבאה, המשתדלת בכנות להרחיק עצמה מן הזירה של הלוחמה שמאל-ימין, קואליציה-אופוזיציה, אינה יכולה להסתתר מאחורי טענה שאינה פוליטית, אף על-פי שהיא נוגעת לעצם חוסנה או חדלות חוסנה של החברה הישראלית. מודה.

שר מתפטר אינו דבר של יום יום. שר מתפטר העומד מול הציבור ואומר כי על-פי שיפוטו הגיעו מים בו משייטת הממשלה עד נפש, והוא מונה למה, ומביע דאגה, יותר מזה, חרדה, אינו זוכה לשמוע הדיפת טענותיו לגופן, לא מן הממשלה בה שירת, לא מן המפלגה שהפקידה אותו לייצג דרכה ולעמוד על עקרונותיה. גם הממשלה מפניה הוא מזהיר, וגם מפלגתו אותה אין הוא יכול לשרת עוד, לא אמרו ולו מילה אחת על מה שהשר המתפטר אמר. נדו לו. אמרו לו כי הוא לא משנה. הבהירו לו כי טענותיו אינן מצדיקות מענה. לימדו אותו את סעיפי הנאמנות לפני הכל למסגרות שולטות, את לקחי הנאיביות שאינה מבינה כי המתפטר חשוב כמי שמעולם לא היה, לימדו אותו כי השיירה ממנה ירד תמשיך לנוע בלעדיו כי לכך נוצרה, לנוע, לא לנוע לאן, זה לא חשוב, לא לנוע על-פי תוואי שלשמה הועלתה על הדרך, זה לא רלוונטי יותר, אלא לנוע ויהי מה, וכי כיון שהשיירה עלתה על הדרך, אחת חובתה-לנוע.

מה שאני אומר בזה הייתי אומר על כל שר שכך היו נפרדים ממנו הממשלה והמפלגה אותה ייצג, אם הייתה מימינה או הייתה משמאילה. הייתי אומר על כל מי שבעצם מטיחים בו זלזול ואומרים לא רק במשתמע, שטענותיו אינן ראויות בעיני שולחיו לבחינה, לפני שבחינה הייתה מבררת אם הטענה מופרכת מעיקרה או מגובה ברצינות, בדאגת אמת.

יש בעצם השיח שאינו מתעסק במה שמתרחש על הספינה אלא בחטאו של העכבר שירד ממנה ראשונה, חזות קשה ומפחידה. רגע לפני ההתפטרות, העכבר היה נווט. עכשיו אומרים הנווטים שנשארו על הסיפון כי כל שאירע הוא שהדבר הציבורי הקובע הוא ששום מים לא הגיעו לשום נפש של נווט אלא לנפשו של עכבר שעתה נחשף מה היה מעודו.

נכון, אין בענייני ציבור מה שאיננו פוליטי. אבל לא נכון שאין בפוליטיקה שום דבר ערכי. אפילו לא בקרב חבריו של הנווט שהיה.....