הבלוף של צירוף מזכיר צבאי לקבינט

לוּ הבעיה של תפקוד הקבינט הביטחוני הייתה היעדר מזכיר צבאי, היינו יכולים להשלים עם הדרישה האולטימטיבית של הבית היהודי והעומד בראשה. אלא שהסוגיה הזו כה שולית לעומת הבעיות המהותיות של תפקוד מקבלי ההחלטות בביטחון לאומי עד כדי גיחוך. ראוי מאוד להזכיר לציבור הרחב שבמדינת ישראל קיים גוף ביטחוני-מדיני שהוקם בחוק על-ידי ממשלת נתניהו הראשונה, הלא הוא המטה לביטחון לאומי (להלן מל"ל).

ואלה התפקידים המוגדרים בחוק המל"ל:

א. לקיים פורום ייעוץ בכיר לראש הממשלה ולממשלה בנושא ביטחון לאומי.

ב. לרכז הערכה אינטגרטיבית של תהליכים ומגמות בתחום הביטחון הלאומי על כל היבטיו.

ג. להנחות עבודת מטה אינטגרטיבית בין המשרדים והגופים העוסקים בביטחון לאומי לצורך קבלת תשומותיהם בתחומי אחריותם, ובמטרה להגביר את התיאום והאינטגרציה ביניהם.

ד. להכין דיונים של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל ראש הממשלה, ולתדרך את ועדות הכנסת בנושאים אלו על-פי הנחיית ראש הממשלה.

ה. להמליץ לממשלה על מדיניות בנושאי ביטחון לאומי.

ו. לתכנן בראייה ארוכת-טווח את מרכיבי הביטחון הלאומי, בהסתייע גם בגורמי התכנון הקיימים במשרדים ובגופים הממלכתיים העוסקים בביטחון לאומי.

ז. לעקוב ולעדכן אחר הפעילות ומימוש ההחלטות בנושא ביטחון לאומי.

האם כל הסמכויות הללו אינן מספיקות כדי ששרי הקבינט יוכלו ללמוד ולהתעדכן, לשאול שאלות מעמיקות, ולקבל החלטות מושכלות? ודאי שכן, אלא שהמל"ל ממודר בדיוק כפי שממודרים שרי הקבינט. כך נכתב בדוח מבקר המדינה על המל"ל: "ייעוד המועצה לביטחון לאומי הוא לשמש גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בנושא ביטחון לאומי. אולם, נמצא כי המועצה לביטחון לאומי אינה מהווה בפועל את המטה של ראש הממשלה או של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. לדעת משרד מבקר המדינה, נקודת המפתח לצורך יישום, קידום ושיפור הנושא היא ראש הממשלה ולשכתו הקרובה".

מינויו של מזכיר צבאי לקבינט במקום יישום חוק המל"ל בפועל, לא יעזור כלל. ההתעקשות למנות מזכיר צבאי היא גחמה פוליטית ותו לא. הצורך בשינויים בתפיסות של הביטחון הלאומי חייב להיות נר לרגלי כל העוסקים בכך. ביטחון לאומי אינו רק הפן הצבאי של התפיסה, אלא מכלול שלם של דברים שיש לקחת אותם בחשבון בבואנו לקבוע את תפיסות הביטחון שלנו. דברי פרופ' יחזקאל דרור בכנס הרצליה לביטחון לאומי יכולים להמחיש את הצורך הזה: "אני נוטה להשערה שיש צורך, איך לומר בעדינות, במהפכה תפיסתית, הכרוכה בהרס יוצר כואב מאוד".

בהנחה שדברי פרופ' דרור לא מופרכים מיסודם, הרי שהמסקנה שמצבנו, בתחום זה, חמור למדי. לישראל אין תורה אסטרטגית ברורה ועניינית והממשלה, שהיא הרשות המבצעת שאמורה להנחיל את העקרות לפיהם חייבים לפעול כל הגופים הביטחוניים, חסרה ראייה אסטרטגית רבתי, כהגדרתו של פרופ' יחזקאל דרור. ממשיך פרופ' דרור וטוען שהעוסקים במלאכת הביטחון הלאומי דנים בשאלות מכשירניות מעיקות, ללא תשתית של מחשבה מעמיקה.

העמדות הביטחוניות נקבעות לפי תפיסות ישנות ומיושנות, קפואות, ללא כל מלאכת מחשבת לקידום רעיונות חדשניים, התואמים את הנסיבות המשתנות. ממשלות ישראל וגורמי הביטחון השונים מקבלים החלטות הרות גורל בעתות לחץ וללא ניתוח מעמיק תוך שיקולים קצרי מועד וראייה צרה. חסרה עבודה מעמיקה העוסקת בקביעת יעדים ברורים בביטחון, בגיבוש תורת ביטחון לאומי, תוך תהליך קבלת החלטות ממוסד וברור, בו נוטלים חלק טובי המומחים הנמצאים, פוטנציאלית, בהישג יד.

בפועל, אין זה כך. הנה מה היה לומר לוועדת וינוגרד על כך: "מקבלי החלטות הפועלים ללא מטה מסודר וללא תהליכי קבלת החלטות מּובְנִים, מגדילים את החשש כי החלטות תתקבלנה על יסוד תשתית עובדתית ומקצועית חסרה, ומבלי שנשקלו במלואם, בצורה נכונה, כל השיקולים הרלוונטיים. זאת ועוד: בהיעדרו של הליך מּובְנֵה, ישנה נטייה טבעית להגיע למסקנה בעיקר על סמך "תחושות בטן" ואינטואיציות, ללא שהועמדו בבחינה ביקורתית מסודרת של אחרים עם מטען שונה של ידע, ניסיון, תרבות או אידיאולוגיה".

מראיונות שערכתי עם חברי ממשלה לשעבר ושרי קבינט, המכירים היטב את תהליכי קבלת ההחלטות, הצטיירה תמונה קשה, של חוסר ידיעה בסיסי של מרבית חברי הקבינט, של חוסר עניין ללמוד את החומר שהונח בפניהם, משיכת כתף או תמיכה אוטומטית במה שגורמי הביטחון ממליצים. דיוני עומק אינם מתקיימים. ההחלטות המשמעותיות מתקבלות על-ידי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. שרים מצביעים מבלי להבין כלל את משמעות הצבעתם.

ועוד שתי הערות לגבי תפקוד הקבינט, שיטות עבודה ומידת רצינותם של המשתתפים בו, מפיהם של שניים המכירים היטב את המטריה כפי שהובאו באתר Israel Defense.

א"ל (מיל') ניצן נוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור לשעבר וחבר המל"ל טוען: "רמת הידע הרלוונטי של חברי הקבינט מחייבת תהליך לימוד שיטתי ורצוף ומרכיב זה של למידה מתמשכת סוכם, כחלק מלקחי וינוגרד והוטל על המטה לביטחון לאומי, הוכנה תוכנית סדורה של סיורים ותדריכי העשרה עד רמת של "שיעורים פרטיים", רמת ההיענות הייתה קרובה לאפס! על-מנת להתגבר על בעיות ביטחון מידע מוכן לחברי הקבינט (להם ולא לנציגם) לעיין ככול שירצו בחומרי רקע רלוונטיים לדיון הקבינט כך שיגיעו לדיון מעודכנים ומוכנים, החומר נמצא במזכירות הצבאית במשרד ראש הממשלה...המטה לביטחון לאומי הוא זה שמחויב להצגת חלופות לנושא הדיון".

פרופ' עוזי ארד, ראש המל"ל לשעבר ויועצו המדיני של נתניהו, ומי שלעניות דעתי הוא אחד האנשים הבקיאים ביותר בתחום הביטחון הלאומי לגווניו, טוען: "פרופ' עוזי ארד, אומר כי זה בדיוק ייעודו של המל"ל. ארד עומד להוציא לאור ספר על הנושא תחת השם "החלטות בצמרת". לדבריו, הרעיון שמזכיר צבאי הוא שיתדרך את השרים היה שגוי מיסודו משום שהצבא מכיר רק חלק מהתמונה (למשל: לא פחות חשוב בעת לחימה לעדכן את השרים מה מצב המהלכים המדיניים להפסקת הקרבות, שהצבא לא תמיד מכיר".

ראוי שאזרחי ישראל ידעו את העובדות שלעיל ולא יגררו אחר ספינים של פוליטיקאים.