ירושלים עיר היונה

היום חצו את סמטאות הרובע המוסלמי יהודים, שחיללו את דגל ישראל. מי שאחז בידו את דגל ישראל וממלתעות לשונו נזרקו המילים: "יישרף המסגד" חילל את כבוד דגלה של ישראל.

היום חצו את סמטאות הרובע המוסלמי יהודים, שחיללו את כבוד הטלית וכבוד הציצית, חיללו את ארון הספרים היהודי, כששאגו שאגות מוות בלב הרובע המוסלמי.

אני מאחל לירושלים, "כִּי הָעָם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם, בָּכוֹ לֹא-תִּבְכֶּה, חָנוֹן יֶחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקָתְךָ, בְּשָׁמְעוֹ עָנְיֶךָ" (ישעיהו ל' 19). מאחל לבני העיר החיים בה, יהודים וערבים, שלא יזעו עוד בכי אבלים המלווים את יקיריהם, קורבנות שנאה ואיבה, אל דרכם האחרונה.

מציאות מדממת

אני מאחל לירושלים, שתהיה תמיד עיר פתוחה, אזרחיה ילכו בביטחון ברחובותיה. תהיה תמיד מושא עליה לרגל של כל עמי עולם "וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּּוֹיִים..." (ירמיהו ג' 17), עיר שהיא כיום מושא כמיהה למאמינים בני דתות שונות.

אני נושא עמי תקווה, שירושלים, עיר היונה של הנביא צפניה (ג' 1) תהיה תמיד עדויה בבשורות יונה של שלום ולא בבשורת איוב נשר טֶרף המשחר למלחמה. מאחל לה, שתצליח להשתחרר ממורא שרים מתלהמים, המשחרים להנצחת מציאות מדממת בתוכה, כי "שָׁרִים בְּקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שׁוֹאֲגִים...וּנְבִיאֶיהָ פּוֹחֲזִים..."(שם 2-3).

אני ממאן להפסיק לקוות, שלעיר המדממת ורחובותיה בוכים, יבואו מהר מאוד ימים, שמתוכה תצא בשורת "לֹּא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב". שקט ושלווה ישרו ברחובותיה.

יְרוּשָׁלַיִם,

נְבִיאִים הִשִּׁיקוּ

צֶדֶק בַּאֲזוֹר מָתְנַיִךְ

אֱמוּנָה בַּאֲזוֹר חֲלָצַיִךְ

לְסִמְטאוֹתַיִךְ בִּקְּּּּּשׁוּ

יַלְדֵי יִשְׁמָעֵאל

ויַלְדֵי יִצְחַק

פּוֹלְסִים אָרְחָם מִישׁוֹר,

בּו -

זְאֵב עִם כֶּבֶש נָמֵר עִם גְדִי

עֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחֲדָו

וְנַעַר קָטָן

נוֹהֵג בָּם

אַךְ הַיּוֹם

מַעֲרִיבִים בָּךְ עֶרֶב

קֶרֶת אִבְחַת חֶרֶב

מַטְמִינִים לַהֲבַת נָגְהֵךְְ

שֶׁנְּבִיאִים הִצִּיתוּ בְּלִבֵּךְ.