אלשיך צודק: יחא"ה הפילה את המערך

אפשר להתווכח אם מפכ"ל משטרת ישראל, רוני אלשיך, נהג בנימוס ובטקט, כאשר ניצל טקס אזכרה לקצין שהתאבד, כדי להזכיר שהמחלקה לחקירות הונאה במשטרת ישראל, יחא"ה בקיצור, הביאה "להחלפת ממשלות ב-1977". ליתר דיוק, חקירותיה הביאו למפלת המערך בבחירות "המהפך" המפורסם, ב-17 ביולי 1977, ולעליית הליכוד לשלטון. ואכן, שלוש פרשיות שנחקרו עלי-ידי יחא"ה אחראיות לחלק גדול, אולי מכריע, מהמהפך.

פרשייה 1: בכיר נשלח ל-15 שנות מאסר

הפרשייה הראשונה הגיעה לשיאה במאי 1975, כאשר מיכאל צור המנוח, אז יו"ר צים ומנכ"ל "החברה לישראל", הורשע בעבירות פליליות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונידון ל-15 שנות מאסר. הייתה זו החקירה הגדולה השנייה של תת-ניצב בנימין זיגל, 52, שמונה, ארבעה חודשים קודם לכן, למפקד הראשון של יחא"ה. הפרשייה הראשונה שלו הייתה העבירות הפליליות של יהושע בן ציון, אז מנכ"ל בנק א"י-בריטניה, שנקלע לקשיים. חקירה זו לא עוררה זעם כלפי השלטון. להפך. בן-ציון היה אדם פרטי, ובנק ישראל ושר האוצר זכו להערכה ותודה, כאשר כיסו כמעט את כל הפסדי המפקידים בבנק.

הסיפור של צור היה אחר לחלוטין. צור היה, לפני צים והחברה לישראל, מנכ"ל משרד המסחר והתעשיה, איש אמונו של שר האוצר האגדי פינחס ספיר, שאף הציע לו להתמנות לשר מטעם המערך. כותב שורות אלו חשף, כמה חודשים לפני המשפט ופסק הדין, דוח סודי מרכזי בפרשה (הדוח נמצא בארכיוני, לא פורסם רשמית עד היום), שהחשיד את צור. דעת הקהל סערה כבר אז נגד השחיתות בצמרת. זו הייתה רק ההתחלה.

פרשייה 2: שר בכיר התאבד

שמונה חודשים לאחר מכן התאבד שר השיכון אברהם עופר, לאחר שיחא"ה פתחה נגדו בחקירה. הוא כתב מכתב פרידה לבני משפחתו, ירד ברכבו לחוף תל ברוך השומם, נטל אקדח שהיה ברשותו ברישיון, וירה בראשו. קשה לתאר את עוצמת הזעזוע בציבור. אמנם, עופר כתב שהוא חף מפשע והסביר את החלטתו, אך רבים סברו שאם שם קץ לחייו, הייתה לו סיבה טובה לכך. על-פי החוק נפסקה מיד החקירה, כך שאין טעם כרגע להיכנס לפרטי הנושא.

פרשייה 3: העברות הכספים למפלגה

עבר חודש, ונחשדה הפרשייה השלישית והגדולה מכולן. אשר ידלין, מבכירי-בכירי המערך ומפלגת העבודה (שנפטר זה עתה בשיבה טובה), עמד על הדוכן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וסיפר על העברות כספים למפא"י ולמפלגת העבודה. היה זה לאחר שנחקר במשך חודשים, החל בספטמבר 1976, על-ידי אותה יחא"ה ואותו זיגל.

והיה גם חשבון הדולרים של רבין

עבר עוד חודש, והתפוצצה פרשת "הדולרים בחשבון של לאה רבין" - אותו חשבון שיצחק רבין ורעייתו, זכרונם לברכה, החזיקו שלא כחוק (אז) בבנק בארה"ב. העיתונאי הוותיק דן מרגלית חשף את הפרשה, תוך כדי מערכת הבחירות לכנסת. גם פרשייה זו הזיקה למערך, אך היא לא נחקרה על-ידי יחא"ה, משום שרבין ואשתו אישרו מיד את הסיפור, לאה רבין הורשעה, ונידונה לקנס ששולם מיד.

שלוש הפרשיות הקודמות הזיקו גם הזיקו. מפרשייה לפרשייה גבר הזעם הציבורי כלפי ממשלת השלטון. "פרשיית הדולרים" הוסיפה. רבים מאוד הביעו בקלפי את זעמם ותסכולם, כאשר הצביעו בעד מפלגתו החדשה של יגאל ידין; היא קיבלה 16 מנדטים, על חשבון המערך, שנפל לאופוזיציה. המהפך היה לעובדה. בנימין זיגל, האיש שחקירותיו חשפו את השחיתויות, נפטר ב-2001. יחא"ה הלכה והולכת עד היום, ככל הנראה, בעקבות מורשתו.