|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לשדרי הספורט הישראלים במשחקי היורו בכדורגל יש מנהג מגונה של דברת מיותרת, הבאה על חשבון התרכזות במה שבדיוק קורה במגרש ובמה שהצופה משתוקק לו לדעת
|
|
משחקי היורו 2016[צילום: AP]
|
|
|
|
|
משחקי היורו, הנערכים בימים אלה בצרפת, מרתקים אליהם, מטבע הדברים, קהל גדול של חובבי כדורגל. אלה מהם בארץ, שלא זכו להימנות עם רבבות רוכשי הכרטיסים למשחקים, נאלצים מטבע הדברים להסתפק בשידור הטלוויזיוני, ולספוג בתוך כך אכזבה.
אכזבתם של אותם חובבים נובעת מצורת השידור. בהבדל משדרי הספורט שבחו"ל, שהינם שדרים בעלי אוטוריטה, לוקים עמיתיהם הישראלים בשלומיאליות, אם לא בחוסר-מקצועיות משווע. במקום לתאר את המשחק כהווייתו - הם מוצאים לנחוץ לפטפט סביבו.
על חשבון המשחק בעצמו, מתנהלת על-ידיהם דברת מתישה במסווה של מה שקרוי "פרשנות". מסבירים מה שקורה ומה שצפוי, נותנים חומר-רקע בלי סוף, ואינספור של סטטיסטיקה. זה מתיש ומביך את קהל הצופים במסך הקטן, הצמאים לתיאור של "מי מסר, ולמי" בדיוק.
מחדל
הצימאון הלזה רק הולך וגובר, באשר המשחק שברקע מצטמק כאילוסטרציה לפטפוט לא-נסבל. ובתוך כך השדר מחלק ציונים, כשהוא מריע למוביל במגרש ובז למפסיד בו, בעוד המשחק מתנהל מאליו. לצופה רק נותר לנחש בעצמו מה בדיוק מתרחש למולו.
המחדל הזה נעוץ, מן הסתם, באגו מנופח של שדרים, שבמקום לתאר את הדברים כהווייתם במגרש - הם מוצאים לנחוץ להפגין את הידע הספורטיבי שלהם, והכל כמובן על חשבון המשחק ועל חשבון סקרנותם של הצופים, שלא מגיעה לסיפוק הרצוי.
לא אחת מעורר המחדל הזה את הרושם המטריד שהשדרים הישראלים נמנעים מהזכרתם התכופה של השחקנים במגרש, רק משום שאינם מזהים כראוי את שמותיהם, בעת שאלה מוסרים את הכדור לעמיתיהם...
ולבסוף, מן ראוי להודות שהשידור הישראלי לוקה במונוטוניות משעממת לשמה. בעוד השדרים הזרים שבחו"ל מגיעים לאקסטזה בעת הבקעת-שער - ה"גול" שאנחנו נותנים לו ביטוי, איננו מלהיב, ומשודר ככה סתם "על יבש".
|
| תאריך:
|
23/06/2016
|
|
|
עודכן:
|
23/06/2016
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
פלא יועץ
|
23/06/16 11:21
|
|
מי שמספר לכם שאפשר תוך כמה חודשים להגיע לממצאים בנוגע לגורלם של ילדי תימן - או שלא מבין כלום במחקר היסטורי, או שמבלף לכם במודע. אז בואו נעשה סדר בהיבט ההיסטוריוגרפי של הפרשה, בלי שום הבעת דעה לכאן או לכאן.
|
|
|
|
|
מדובר בבדיחה עצובה. ה'בדיחה' היא המצג העובדתי ש'האכילו' בו את השופט רובינשטיין. הוא מצידו בחר להגביה עוף ולגרור את הדיון למרומי עולם השיויון. ה'עצבות' שבבדיחה היא קפיצת המפלגות החרדיות למלחמת עולם על כל איזכור רפורמי. לעולם הרפורמים ינצחו בחסות הבג"ץ
|
|
|
|
|
1. קשה היה למצוא עיתוי מושלם יותר להוצאתו אל האקרנים של הסרט 'המתנחלים' מאשר השבוע שבו אנו קוראים בבתי הכנסת את פרשת המרגלים. כמו בפרשת המרגלים, המתועדת לפרטיה בפרשת שלח לך בספר במדבר, מדובר שוב בניסיון נואל נוסף, אינסופי בסדרה אינסופית, להשחיר ולהשניא את הארץ ואת יושביה, בעיקר בחו"ל. שהרי מה הם המתנחלים אם לא טיפוסים דמוניים, קלגסים, נאלחים, שמלאכתם נישול וגזל, התנשאות ושתלטנות, כפי שעולה מן הסרט?
|
|
|
|
|
המתקפה הפרועה נגד תום נעמן, מפקד הפלוגה בה שירת החייל היורה אלאור אזריה, אינה מקרית. זהו מסע מתוכנן היטב הנועד לרפות את ידיו של כל קצין או כל אזרח המעז להעיד כנגד מעשים שלכאורה מנוגדים לחוק, בניגוד גמור למה שכל אזרח נדרש לעשות לביעור נגע פורענות. זאת ועוד, ההשתלחות בקצין הצעיר נועדה להעביר מסר ברור לאלה העומדים מעליו שגם הם אמורים להעיד. בקיצור, יש כאן ניסיון נואל להדיח עדים, לסתום להם את הפיות, להפחיד אותם. מי שסבור שרק מנהיגי המתנחלים נוטלים חלק במסע זה טועה. מסע השיסוי, מסעם של המתנחלים, אלא שיש לחפש את האשמים האמיתיים בראש הפירמידה הפוליטית של ישראל, בכנסת ובממשלה. מאז המקרה שבו אלאור אזריה ירה במחבל, כל הגורמים הצבאיים או הפוליטיים שיצאו נגד המעשה אוימו או הודחו. הרמטכ"ל אוים והושמץ, קצינים בכירים נוספים קיבלו מסרים מאוד ברורים איך עליהם להתנהג, ואילו שר הביטחון יעלון, הודח. כך יעשה למי שמעז להתעמר או להמרות את פי אדוני הארץ. המסר ברור: גם אם יעשו מעשים בלתי חוקיים, ולא רק ירי שלכאורה היה בלתי חוקי, לא פקודות צבא יקבעו, לא חוקי מדינת ישראל אלא חוקי הבעלים הבלעדיים של המדינה. בהקשר זה, במאמר בעיתון הארץ, כותב פרופ' יגיל לוי, בהתייחס למתקפה על רס"ן תום נעמן: "בנסיבות אלה, ההשתלחות ברס"ן נעמן נראית כמעט מובנת מאליה. בעיני רבים הוא בגד בפקודו, שסיכן את חייו כדי להגן על המתנחלים, ולכל היותר—לקה בשיקול דעת מוטעה. וכאשר נעמן מוסר עדות מרשיעה, מופעל עליו לחץ מהסוג שארגוני פשיעה מפעילים לא אחת על קציני משטרה ועדים. אלא שבניגוד למה שקורה במקרים של פשיעה רגילה—במקרה הזה, ההזדהות עם הפשע שבוצע בחברון היא אידיאולוגית ולכן גם גלויה, ומתנהלת במרחב הציבורי".
|
|
|
|
|
"הבו לנו מהלך מדיני!", זועקים, תובעים דוברי השמאל מכל הגגות. "אם לא יהיה מהלך מדיני", מאיימים עלינו ישראלים טובים (ותמימים), "תהיה היום/מחר (מחק את המיותר) התפרצות אלימה שלא נוכל לעמוד בה, שאירופה תתרחק מאתנו סופית, תנקוט נגדנו בסנקציות..."
|
|
|
|
|
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
