פניה לאחי היהודים ולבני-דודינו

אני מודע לכך שהפנייה הזו תועיל כמו כוסות רוח למת, ובכל זאת אינני יכול להימנע ממנה. אינני איש ימין ולא איש שמאל. אני ישראלי שדואג לגורל עמו ומדינתו.

רצח הנערה הלל בקרית-ארבע

השבוע, עוד צעיר פלשתיני שנתפס לרעיון הג'יהאד והלך שבי אחרי החלום להפוך לשהיד וליהנות מהבתולות בגן-עדן, רצח באכזריות ילדה תמימה, חפה מפשע, בשעה שישנה כמלאך במיטתה. אין ספק שנכשלנו בהגנה על הילדה המקסימה הזו ונכשלנו במלחמה הכוללת בטרור. אם קם נער פלשתיני בבוקר, מחליט לרצוח יהודים והוא מצליח בכך – אזי מדינת ישראל, על צבאה, משטרתה, מנגנוני הביטחון שלה והנהגתה, נכשלו. כל אלה לא מצליחים לספק הגנה על הדבר החשוב ביותר לאדם – הקיום הפיזי, החיים. הם לא מצליחים ליצור מערך הגנה לאומי יעיל מול הטרור, ולא ליצור הרתעה בעוצמה שתבלום את תאוות הרצח של צעירים פלשתינים מוסתים.

הפלשתינים רוצים הכול

אבל, שכנינו הפלשתינים ובני-דודינו, אל תטעו בנו. העם היהודי קולט לאט את המציאות ומסיק עוד יותר לאט את המסקנות. כך הוא נהג גם בין שתי מלחמות העולם ושילם על כך מחיר יקר. רבים מקרב הישראלים כבר מבינים שאין עם מי לדבר, בוודאי לא עם אבו-מאזן שמערכותיו מסיתות לרצח, שקורא שמות רחובות על שמם של רוצחים ומפיץ עלילות דם בנאום בפני האירופים הרופסים. רבים מבינים שפניכם אינם לדו-קיום ולשתי מדינות. אתם רוצים הכל, לא רק את שכם, רמאללה ועזה, אלא גם את תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע. הכל. לא צריך לנחש זאת. אתם אומרים את הדברים בפה מלא. רק יש בקרבנו כאלה ששמיעתם מעוותת.

אהוד אולמרט ואהוד ברק הציעו לכם את מה שיצחק רבין ז"ל לא היה מציע לכם לעולם, ודחיתם את היד המושטת. אתם מתעקשים על "זכות השיבה" מהמדינות ומהאזורים הרבים שבהם שוהים מיליוני פליטים עוינים, ואתם יודעים שזו נוסחה לחיסולה של מדינת היהודים, האחת והיחידה. אתם רוצים את ירושלים שלא מוזכרת אפילו פעם אחת בקוראן, ומוזכרת שש מאות פעמים בתנ"ך, ואתם מתכחשים בחוסר יושר ובחוסר בושה לזיקה של העם היהודי לעיר זו.

כמוסלמים, מדינת ישראל אינה לגיטימית בעיניכם, בשום גודל ובשום תנאים, ולעולם היא לא תהיה לגיטימית, גם אם נשוב לגבולות 67. הרי אנחנו כופרים בעיניכם, ואין שלום עם כופרים. לכל היותר ניתן לחתום על הסכם ח'ודייביה נוסף, כדי שתוכלו להפר אותו בהזדמנות הראשונה. אתם דבקים בתורת השלבים הידועה ומבקשים להתקדם צעד ועוד צעד עד ליעד הסופי - השמדתה של מדינת ישראל. כל ויתור ישראלי רק מגביר את רצונכם לממש זאת. גם כשקם זרם מתון בקרבכם, אנשיו מאוימים, ולידו קם מיד זרם קיצוני יותר. כך זה אצלכם, הקיצונים תמיד ישלטו.

ערביי ישראל - היזהרו ממנהיגיכם

גם אתם ערביי ישראל, מונהגים על-ידי חבורה של מנהיגים קיצונים. זכויותיכם ותנאי חייכם טובים מאשר בכל מדינה ערבית או מערבית אחרת, אבל אתם יורקים לבאר שממנה אתם שותים. ראו מה עושים המוסלמים לנוצרים במזרח התיכון, חכו וראו מה יעשו לכם הנוצרים הנאורים באירופה, כשהם יבינו את הסכנה של המהגרים המוסלמים. מנהיגיכם חסרי האחריות מובילים אתכם לעימות גורלי עם המדינה ותושביה היהודים. אל תתפתו ללכת אחריהם, כי הם מובילים אתכם לאסון גדול. השתלבו במדינה ובנו אמון הדדי וחיים של דו-קיום עם היהודים. אנחנו לא הולכים לשום מקום.

הישראלים התמימים

נכון, יש ישראלים רבים שסבורים שאפשר להגיע עמכם, הפלשתינים, להבנות ולדו-קיום. הם תמימים, הם לא מכירים אתכם, למרות שהם נפגשים עמכם, מגנים עליכם ומסיתים אתכם להתפרע ולפגוע בחיילי צה"ל. שנאתם העיוורת לשלטון הקיים בישראל מעבירה אותם על דעתם. הם פשוט מתקשים לקבל מצבים שאין להם פתרון, מצבים שאתם הפלשתינים הפכתם אותם ל"או אנחנו או אתם". והיהודים התמימים שואלים את עצמם: "אז מה, לעולם נחיה על חרבנו"? והם לא מבינים שכשהאויב זקוק למותך כדי להשיג כרטיס לגן-עדן, אזי אין לך ברירה אלא לחיות על חרבך כדי להגן על עצמך.

יש בקרבנו יהודים שמדחיקים את מעשיכם הנפשעים ומטילים את האשמה עלינו, היהודים. הם דיברו על מזרח תיכון חדש, אבל לא הבינו על איזה "חדש" מדובר. הם לא יודו בטעות והם ימשיכו להמר על קיומנו. ביום שיהיה קשה לעם בישראל, הם הראשונים שיזדרזו להגיע לשדה התעופה כדי להמריא לברלין או לניו-יורק. למדינות מוסלמיות או לרשות הפלשתינית, הם לא יגיעו כי שם פשוט ישחטו אותם.

המערב הרופס

למרבה הצער, הם לא היחידים שלא מבינים מה קורה. עמי אירופה נמצאים במשבר נורא. הם מבולבלים וצבועים. נשיא ארה"ב לא מסוגל להוציא מפיו את צמד המלים: "טרור איסלאמי". בטיפשותם הם מגנים על זכויות הפליטים המגיעים לאירופה ולא שמים לב לאיום ההולך ומחמיר בטווח הארוך. כדי להפיס את זעמכם, בני דודינו המוסלמים, הם בוגדים בנו, היהודים, כפי שבגדו בנו בשנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים.

למרות האכזבות מוכנים לקחת סיכון בדרך לשלום

חפצי חיים ושלום אנחנו. אין אנו צמאי דם. בקרבנו יש אומנם מיעוט קיצוני אבל הוא בטל בששים, למרות שיש מי שמצביע עליו דרך זכוכית מגדלת. אנחנו מוכנים לנסות ולחיות עמכם למרות האכזבות המרות, ולמרות שעוינותכם מעוגנת בדתכם ובחינוך שהענקתם לילדיכם מזה עשרות שנים. אין לנו כוונה להיעלם מהאזור ואנו נקבל הסדר טריטוריאלי שלא מסכן את קיומנו.

אנו מוכנים לוויתורים, לא כי אנו מאמינים בכם אלא כדי לתת סיכוי לדו-קיום, כדי לבחון אתכם, כדי לראות אם אפשר להמשיך ולהתקדם לעבר החלום של שלום. אבל בשם אלוהי כל הדתות, התעסקו בהקמת מפעלי מזון, בחינוך לשלום ובהעלאת רמת החיים, ולא בייצור רקטות שישוגרו לעבר תל אביב. אל תתרשמו מהכבדות ומהאיפוק שלנו במלחמותינו האחרונות. אם תאלצו אותנו להגן על עצמנו, נעשה זאת תוך הקרבה עצמית שהאנושות לא ידעה כמותה, והמחיר שתשלמו, לצערנו, יהיה כבד מנשוא.

אלסלאם עלייכום ורמדאן כרים בני דודים פלשתינים, ושבת שלום ליהודים.