תרבות ישראלית ולא תרבות אשכנזית

הציונות הגדירה עצמה כשלילת הגלות והתנועה הציונית האירופית השליכה את התרבות האשכנזית ושמה לה למטרה ליצור בארץ תרבות ישראלית שתשלב לתוכה מרכיבים מהתרבות המערבית. התרבות האשכנזית היא התרבות של העדה החרדית. הניסיון להגדיר את התרבות הישראלית כאשכנזית הוא חסר בסיס והצדקה ומסוכן מבחינת ההשלכות החברתיות.

א. הסופרים, המשוררים ואנשי התיאטרון אינם אשכנזים אלא ישראלים

אלתרמן, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי ורחל אומנם עלו לארץ מאירופה אבל הם שייכים לדור הראשון של עולם התרבות הישראלית. הם לא יצרו יצירות אשכנזיות אלא יצירות ישראליות. היוצרים מהדורות שבאו אחריהם לא נולדו באירופה. הם גדלו בארץ על ברכי התרבות הישראלית והם אינם אשכנזים. הם ישראלים. התרבות הישראלית היא שילוב של התרבות המערבית עם התרבות הישראלית. האם ברכה צפירה, שושנה דמרי, יוסי בנאי, יהורם גאון, אמנון שמוש ואלי עמיר ואחרים הם אשכנזים?

ב. אימוץ הישראליות איננה אימוץ האשכנזיות

מדהימה התופעה המתפתחת בקרב הדור השני והשלישי בקרב אינטלקטואלים ישראלים שסביהם או הוריהם עלו מארצות המזרח. הם גדלו בארץ על ברכי התרבות הישראלית ולפתע הם מגלים הערצה למזרחיות של ש"ס ומנהיגה שהחליט לאחרונה להוסיף לעצמו את השם האמצעי מחלוף. ש"ס היא יותר מפלגה חרדית ממזרחית. היא חיקוי של המפלגות החרדיות האשכנזיות. השסניקים מתלבשים כמו החרדים האשכנזים ואימצו את תפישת העולם שלהם לגבי "תורתו אומנותו" ואת אורח חייהם. מערכת החינוך של ש"ס מונעת מתלמידיה להתקדם בחיים בשל תוכנית לימודים שאינה תואמת את צורכי המאה ה-21. ש"ס מנציחה את העוני של אלה הלומדים במערכת החינוך שלה או לומדים בישיבותיה. אריה מחלוף דרעי למד בישיבה אשכנזית ומנהיגי ש"ס מעדיפים שילדיהם ילמדו בישיבות אשכנזיות.

הטענה שאותם מזרחיים שעברו תהליך ישראליזציה התקדמו בחיים, ויש רבים כאלה, והשתלבו בישראליות "השתכנזו" היא טענה מופרכת. האם הם החליפו את שמותיהם לרבינוביץ’ ואברמוביץ? האם הם החלו לדבר אידיש ולאכול גפילטע פיש? שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים ואפילו עגנון כבר הוצאו מזמן מתוכניות הלימודים. האם אין בתי כנסת בהם נשמרת המסורת הספרדית. האם מישהו אסר על יוצאי המזרח לקיים במסגרת המשפחה את המסורת והמנהגים שלהם? האם מישהו אסר על יוצאי המזרח לכתוב את ההיסטוריה שלהם ולפרסם יצירות תרבות? מה הקשר בין התקדמות והשתלבות בישראליות ל"השתכנזות"?

החברה הישראלית היא חברה מודרנית ועל-מנת להתקדם בחיים יש לאמץ נורמות מערביות. המזרחיים לא נדרשו מעולם לוותר על מנהגיהם ותרבותם. אבל, על-מנת לחיות בחברה מערבית יש למצוא את האיזון בין התרבויות.

התנועה הציונית הכריזה על עיצוב יהודי חדש - ישראלי. האשכנזים עברו לפני המזרחיים תהליך של ישראליזציה. הם ויתרו על התרבות האשכנזית. אשכנזים רבים החליפו את שמותיהם לשמות ישראלים. הם דוברים עברית נוסח ספרד ואוכלים יותר חומוס מאשר גפילטע פיש. הם ויתרו על אורח החיים האשכנזי הגלותי והפכו לישראלים. אין כל דמיון בין הישראלים ממוצא אשכנזי ובין סביהם וסבתותיהם ממזרח אירופה. רק החרדים האשכנזים שומרים על "אשכנזיות".

בחברה הישראלית יש אחוז גבוה (כ-50%) של נישואים מעורבים בין ישראלים ממוצא "אשכנזי" לישראלים ממוצא "מזרחי". הילדים שלהם אינם אשכנזים ואינם מזרחיים. הם ישראלים. ומדובר כבר במספר דורות של נישואים מעורבים.

בישראל הגיעו מזרחיים רבים שאימצו את הערכים של הישראליות, שהם שילוב של ערכים מערביים ויהודיים מודרניים, להישגים. היו כבר מספר רמטכ"לים ממוצא מזרחי. חלק ניכר מהקצונה בצה"ל היא ממוצא מזרחי. אנו מוצאים מזרחיים בכל תחומי החיים, בכלכלה, במערכת החינוך ובמערכת המשפטית. ההתקדמות בסולם הסוציו-כלכלי אינה פונקציה של מוצא אלא של כישורים ואמביציה ולכן יש תחומים בהם ההשתלבות איטית יותר. אבל, אין ספק שמדיניות רווחה עוזרת לקידומם של החלשים בחברה.

הישראליות איננה מודל סטטי שהעולים החדשים חייבים להתיישר על-פי המודל שלה. זהו מודל דינמי העובר תהליך בלתי פוסק שבו הישראליות קולטת לתוכה השפעות של מרכיבי החברה ומשתנה. הישראליות של 1948 שונה הישראליות של 2016.

ג. המלצות ועדת ביטון והמהפכה של מירי רגב

בן דרור ימיני איננו אשכנזי. המאמר שכותרתו "מהפכה לא מושלמת" שפירסם בידיעות אחרונות של יום ששי האחרון עוסק בהמלצות ועדת ביטון. בצד התמיכה בשילוב ההיסטוריה של היהודים במדינות ערב בתוכנית הלימודים העיר בן דרור על המלצות ועדת ביטון ואלה דבריו:

"חלק מההמלצות מעוררות תהיות. צריך לשאוף לכך שיהיו 50% מזרחיים במל"ג וגם 20% ערבים, בדיוק כמו חלקם באוכלוסייה. וצריך לשאוף שכך יהיה גם במועצת הרופאים ובהנהלת מכון ויצמן. אבל זה לא יקרה על-ידי ועדות ולא על-ידי מינויים מלאכותיים".

..." גם ההמלצה על הקמת פקולטה או פקולטות ללימודי המזרח סובלת מניחוח של הפרדה. אין פקולטות ללימודי אשכנז".

כמו-כן, הוא דחה את הביקור בקברי צדיקים. גם ארז ביטון נסוג מהעניין.

במילים אחרות, אין ספק שיש להכניס שינויים במדיניות התיקצוב של משרד התרבות. יש לתקצב יצירות תרבות על בסיס ערכן האיכותי-תרבותי ולא על-פי מוצאם העדתי של היוצרים. בתחום היצירה התרבותית, בתחום המחקר ההיסטורי וכתיבת תוכניות הלימודים במערכת החינוך, הבסיס אינו יכול להיות עדתי אלא איכותי. יצירה תרבותית איכותית ומחקר היסטורי ברמה אקדמית של התרבות וההיסטוריה המזרחית הם הבסיס לשינוי ולא מינויים שרירותיים לוועדות.

אסור להפוך את הצורך בשינויים במדיניות משרד התרבות למלחמת תרבות בין "אשכנזיות" למזרחיות". "עמוד האש" אינו אשכנזי אלא ישראלי-ציוני. יש לשלב לתוכו את התרומה המזרחית אבל אין צורך ב"עמוד אש" מזרחי ואין כל מקום להשוואה בין ביקור באושוויץ לביקור במרוקו. רק ביקור בארכיון האינקוויזיציה בספרד הוא המקבילה לאושוויץ. בספרד התחוללה שואת יהדות ספרד.

הערה לסיום: בשנים הראשונות לקום המדינה לא היו היסטוריונים מזרחיים שכתבו מחקרים על תולדות יהודי ארצות ערב כך ש"ההנהגה האשכנזית" איננה הגורם היחיד שההיסטוריה הזאת לא שולבה בתוכניות הלימודים. לא הייתה היכרות עם ההיסטוריה הזאת ועם התרבות. עם השנים החלו לקום היסטוריונים מזרחיים והם מביאים בהדרגה לשינויים בתוכניות הלימודים. בשנים הראשונות לקום המדינה גם לא היו סופרים ומשוררים מזרחיים. אלי עמיר הוא יוצר ישראלי שתרם את "מפריח היונים" לתרבות הישראלית. גלי הגירה בארצות הגירה נקלטים בהדרגה בתרבות ובאקדמיה. זהו התהליך בכל ארצות ההגירה.