הפרוטוקולים של שולמית אלוני

אולי שולמית אלוני אפילו יודעת בעצמה מי מתי ולמה פברק את "הפרוטוקולים של זקני ציון", אולי "בסך הכול" ניסתה להשתמש בהם כמטפורה אומללה, ברם יש לראות את ההתבטאות הזאת ברעיון לעיתון ערבי-ישראלי בהקשר הכללי שלה, אותו ההקשר, שהיא עצמה עשתה רבות למען היווצרותו.

רק למען התזכורת למי שאולי לא בדיוק זוכר:

"הפרוטוקולים של זקני ציון" פוברקו על-ידי "אוחרנה", השירות החשאי של הצאר הרוסי בשנת 1897. פרוש המלה "אוחרנה" הינו "הגנה", השם המלא של השירות היה "ההגנה על כס המלכות". מעמדו של הצאר התדרדר משפל לשפל, העם מאס במונרכיה המושחתת והאכזרית וביקש שינויים. על "אוחרנה" הוטלה המשימה לתת להמונים את האויב החלופי, לתעל אליו את ההאשמה ואת הזעם.
השירות לא התאמץ יתר-על-המידה. כבסיס נלקחה סטירה צרפתית מימי נפוליון השלישי, שלא היה לה כל קשר ליהודים, אבל ההמונים ברחבי הקיסרות הרוסית לא שאלו ולא חקרו.

"הפרוטוקולים" אימצו גם את עלילת הרצח הפולחני הוותיקה, שעליה מתחנכים דורות של חיילים בשירות החיה האנטישמית מאז המאה ה-11, התוצאה ענתה לציפיות: הפברוק גרם לנחשול אדיר של אנטישמיות אלימה ברחבי רוסיה והיה אחד הגורמים של דחיית מיגורו של הצאר בכמה שנים נוספות.

מאז "הפרוטוקולים" הספיקו לשמש, בין השאר, גם החומר בתעמולה הנאצית. היום הם נמכרים בחנויות הספרים של העולם הערבי, כולל מצרים ורש"פ, כחומר אוטנטי. בלימודי ההיסטוריה של הדור החדש כלול, ש"הפרוטוקולים" התקבלו באופן רשמי בקונגרס הציוני הראשון בבאזל כתוכנית אופרטיביות לביצוע על-ידי היהודים.

הדברים נלמדים, כמובן גם בתוכנית הלימודים, שנוצרה תחת ערפאת וממשיכה להתקיים תחת אבו-מאזן, שדבריה מחלחלים גם לערבי ישראל. מטרתה - אותה המטרה המקורית של "אוחרנה": תיעול זעמם של הנתינים כלפי האויב החלופי האלטרנטיבי.

אני לא יודע האם ההצעה להעניק אזרחות ישראלית לכל היהודים בעולם, שעליה יצא קצפה של אלוני, היא רעיון טוב או לא טוב, אבל באמצע כל הסיוט האנטישמי הזה באה שולמית אלוני ואומרת בראיון לעיתון ערבי: "זה שיגעון שמעיד על כך, שהפרוטוקולים של זקני ציון קיימים". לא פחות. זו לא מטפורה ולא פליטת פה, זו הזדהות עם אחד ממסמכי השטנה המסוכנים ביותר בתולדות האדם.
בימי הביניים תחת האינקוויזיציה קרה, שיהודים מומרים אישרו את קיומו של הרצח הפולחני במסורת היהודית. הפרופ' לייבוביץ' אמר "יודו-נאצים", אבל אפילו הוא לא אמר, שהתורה הנאצית כלפי היהודים הייתה נכונה. יגאל תומרקין גילה הבנה למעשי הנאצים, אבל אפילו הוא לא אמר, שהתורה הנאצית התבססה על פרוטוקולים אמיתיים. גם יחסית למה שהתרגלנו לשמוע בישראל, אלוני לוקחת את האנטישמיות לרף חדש, בחזרה לימי שליטת האינקוויזיציה באירופה.

הכי קל לומר: היא ירדה מהפסים, לא צריך להתייחס אליה, כפי שכבר נאמר. אבל מתי היא בדיוק "ירדה מהפסים"? עכשיו או כשעמדה בראש המפלגה בעלת 12 מנדטים, ש"המריצה" את רבין אלי הפארסה הרצחנית באוסלו?

שמא כאשר כינתה את ימי אוסלו "הימים, שבהם חשים במשק כנפי ההיסטוריה" ואפילו "מתחילים ספירת שנים חדשה"? או כאשר בהיותה שרת החינוך, שלחה את הפוליטרוק מטעמה מוטי קירשנבאום כדי להשגיח על התעמולה ברשות השידור? לא נשתנה אצלה דבר, זו עדיין אותה שולמית אלוני.

היא עיצבה את תפישת המציאות וצורת החשיבה של דור השמאל. הדור, שגם עכשיו מסרב לנער עד היסוד את הסיסמאות, שהוא למד מפיה ומפי אנשים כמוה. כמו אז, כך עכשיו, שולמית אלוני אינה משקפת את המציאות אלא מסמנת את המקום, שאליו מגיע השמאל הישראלי לאחר מספר שנים.