אני מוצא עצמי מחמיא ל
נפתלי בנט, שבמשך כשנה פועל לתיקון שגיאה היסטורית של מערכת החינוך, שבעיוורונה דחתה ממנה ואף הפקירה כמה בתי ספר מקצועיים בידי מה שהיה פעם משרד העבודה, משם נדדו למשרד המסחר והתעשיה ומשם למשרד הכלכלה. אני מוצא לנכון לברך את נפתלי בנט על כך שהוא מבקש לחבק במערכת החינוך גם אותם 60 בתי ספר, בהם לומדים כיום למעלה מ-10,000 נערים ונערות החלשים ביותר בישראל, שנמצאים על סף נשירה מכל המערכות.
למרבה הצער, תוצרת הארץ הצליחה להפיק מערכת "ייחודית", שאין לה אחים ואחיות בעולם המערבי. מערכת חינוך מקצועית אחת לחלשים, שנודדת לה בין משרדי
ממשלה שונים עם נחיתה אחרונה במשרד הכלכלה וכנראה הנחיתה האחרונה מיועדת להיות במשרד הרווחה. ליד אותה מערכת פועלת מערכת חינוך מקצועית-עיונית, בה לומדים לימודים מקצועיים לצד לימודים עיוניים.
לזכותו של שר החינוך, נפתלי בנט, שהחליט לפעול לתיקון המעוות, כי אין הצדקה להעדיף את מערכת החינוך למצוינות ובה להשקיע את כל האנרגיה, ואילו המערכת החינוכית של החלשים יותר תתנהל לה כתלמידה חריגה מחוץ למשרד החינוך בהעדר המשאבים החינוכיים והמקצועיים המתאימים.
החוליה החלשה
מה שנראה הגיוני ביותר, שכל תחום רפואי יהיה תחת כנפי משרד הבריאות וכל תחום חקלאי יהיה תחת כנפי משרד החקלאות לא עמד עשרות שנים במבחן ההיגיון במקרה הזה. והנה שכבר נראה, כי עומדים להביא פתרון הולם וצודק לאלפי תלמידים בחוליות החלשות ביותר בישראל, הצליחו לחדור במלוא העוצמה תככים פוליטיים ולמנוע ממשרד החינוך לחבק לתוך מערכותיו החינוכיות דווקא את החוליה החלשה, דווקא את החוליה שזקוקה ביותר לעוצמות ולהתנסויות הפדגוגיות, שנצברו במשרד החינוך ושהן אינן בנמצא בשום משרד אחר.
לצערי, צודקת העיתונאית מירב ארלזרוב שכתבה "אפילו לא גרגר של מקצועיות עומד בבסיס ההחלטה להעביר את תחום התעסוקה ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה".
כשם שהתעסוקה בישראל אינה זקוקה לחותמות של סעד, כך גם תחומי הלימוד המקצועי של למעלה מעשרת אלפים תלמידים אינם זקוקים לכתם הסעד, אלא למאמץ החינוכי שיוציאם מחוץ למערכות הסעד.
חבל שראש הממשלה דוחה במפתיע את ההחלטה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה,
אלי גרונר, שקבע כי חייב לבוא על קיצו האבסורד של שתי מערכות חינוך מקצועיות מקבילות, וכי התלמידים של משרד הכלכלה יעברו למשרד החינוך, שיש לו המשאבים המתאימים והיכולות החינוכיות.
אם לנתניהו יש כוונות לדילים פוליטיים עם
חיים כץ אין צורך לעשותם על חשבון של למעלה מעשרת אלפים תלמידים. חבל שהחלטה של מנכ"ל שחקר את הנושא נזרקת לפח האשפה, כי לחיים כץ יש אינטרסים פוליטיים, ונתניהו נמצא במצב, שהוא חייב להיות קשוב לאותם אינטרסים, שיש בהם הכל, רק אין בהם חינוך.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
