הכיבוש משחית את הצבא הכי מוסרי בעולם

חיילי צבא הגנה לישראל התמקמו למספר שבועות בעמדה צבאית בתוך ביתו של אחמד אל וואן תושב בעיירה סינג'יל. בעמדה הצבאית הם הרשו לעצמם לזרוע הרס, כולל עשיית צרכים על חפצים.

אותם חיילים יצאו מכפר סינג'ל לחופשות בבתיהם בישראל. נפגשו עם חברות, יצאו לבילוי בתיאטרון ישראלי, ישבו בבית קפה ישראלי, שיחקו עם האחים והאחיות ובילו עם הוריהם. על מה הם שוחחו? מה סיפרו לחבריהם?

מספר שבועות בבית פלשתיני של אחמד אל וואן בעיירה סינג'יל חיילים בצבא הגנה לישראל זורעים הרס אדיר, כולל ניתוץ רהיטים וחלונות ועורמים ערמות פסולת בתוך הבית. הצבא מצא לנכון לקנוס בקנס כספי את מפקד הכוח הצה"לי בדרגה של סגן משנה.

אומנם דובר צה"ל מודה, שהכוח "פעל בניגוד להנחיות כלפי הרכוש שהיה בבית, מדובר באירוע חמור אשר דווח למפקדים וטופל באופן מידי, מפקד הכוח נשפט ונענש". רק חבל, שדובר לא מוצלח של הצבא מבקש להמעיט בערך המעשה ומתייחס לעובדה, שבעל הבית, אחמד אל וואן, חי בארצות הברית והוא מבקר בביתו לפרקי זמן קצרים כל שנה. מכאן צצה המילה "בית נטוש", שבמקרה הוא מרוהט, יש בו חדרי שינה מרוהטים, יש בו ספות וכורסאות, יש בו מטבח מאובזר ומקררים וגם חדרי שירותים, יש בו בוסתן גדול, שאת תאניו אורים וזיתיו מוסקים תושבי הכפר.

דובר צה"ל אינו מתמודד עם זוועת הנורמות החברתיות, הכוחניות והאלימות, שהפעילו אותם חיילים רגע לפני שהם חוזרים להוריהם, לחבריהם, למקומות הבילוי. דובר צה"ל אינו מתמודד עם הנורמות החברתיות אותן מביא החייל לחברה האזרחית בה הוא חי, כשהוא מגיע אליה מנורמות החיים שהתגבשו בכפר סינג'ל.

אותו הכוח שבמשך מספר שבועות עשה את צרכיו על חפצים בבית פלשתיני, הרס והשמיד את כל תכולת הבית, יוצא לחופשה לבית הוריו בו התחנך על ערכים מוסריים.

עולם הערכים, שיצקו הורים בעמל רב, הושחת על-ידי מרחב של כיבוש בו נמצא הילד-חייל. ישראל העלתה את הילד-חייל של אותם הורים על שרטון של כיבוש. בו עולם הערכים של שיעורי תנ"ך וספרות עברית בבית הספר נרמס.

שתים עשרה שנות בית ספר ישראלי, שמונה עשרה שנות חום של בית והורים מושחתים לחלוטין במציאות של כיבוש, כשהילד-חייל עושה את צרכיו בסלון ביתו של אחמד אל וואן בכפר סינ'יל.

מציאות של כיבוש רמסה את עולם הערכים של ילדים-חיילים מחטיבת גבעתי, שהשליכו רימון לעבר כמה נערים פלשתינים בפתח ביתם בכפר לקאף. נכון, שמפקד הגדוד שפט את הסמל למספר ימי מחבוש במחנה ואת יתר החיילים לכמה ימי ריתוק.

מדובר בתופעות שמגיעות אלינו, כי הן צולמו על-ידי פלשתינים. אך אנחנו נמנעים מלשאול כמה עדויות אינן מצולמות. מי שיבקש להקל על עצמו, כי מעבר לפינה ניצבות כנופיות של דאעש, שעריפת ראשים זו שפת הדיבור שלהן, וינסה לגמד את התופעה של כיבוש ישראלי המשחית את סולם הערכים שלנו כחברה, הוא טומן ראשו בחול.