'משפחה חדשה' - פצצת אטום חברתית ותרבותית

"תנו עיניכם ב(ערכי)משפחה"

"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ
שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים.
ומה היו אומרות? בחור שא נא עיניך...
אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה" (משנה סוף תענית)

"יפיפיות שבהן מה היו אומרות ? תנו עיניכם ליופי
שאין האישה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות?
תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האישה אלא לבנים" (תענית לא,א)

לרגל יום-טוב ט"ו באב שחל אתמול (ששי) שהוא יום השידוכין, האירוסין והנישואין, נפנה עינינו אל המשפחה, כציווי המשנה (שצוטטה): "תן עיניך במשפחה". המלצה זו מובעת (בגמרא שצוטטה) בפי "מיוחסות שבהן", להבדיל מ"יפיפיות" המציעות אלטרנטיבה לערכי המשפחה, ושוטחות מטרה מוחצנת: "תנו עיניכם ליופי". המעיינים יבחינו כי מעלתן של המיוחסות - המתחרות מול מעלת היופי החיצוני - איננה ה'ייחוס' המצביע על העבר המשפחתי והגזעי המיוחס ("גזע תרשישים"). ה'נדוניה' של המיוחסות היא ה... עתיד; "לפי שאין האישה אלא לבנים", דהיינו המשך השושלת והצאצאות המשפחתית החמימה. חדי עין יבחינו כי לשון המשנה שצוטטה היא "תן עיניך במשפחה", ואילו לשון הגמרא היא בשינוי אות: "תנו עיניכם למשפחה". חדי לשון יבארו כי ההבדל הוא בין מבט אל העבר והתפארות 'במשפחה', לבין מבט אל העתיד הנושא עין 'למשפחה', להקמת משפחה.

ערכי משפחה

השיח הלהט"בי הגואה (תרתי משמע) במחוזותינו מערער ביודעין, בהכרה מלאה ואולי אף בכוונה תחילה, את הבסיס למה שמכונה 'ערכי משפחה'. אכן, יש לומר בהדגשה, ש'ערכי המשפחה' מתערערים גם מכח ההתפתחות הרפואית והנסיגה החברתית המאפשרות בעצה אחת חד-הוריות מרצון, באמצעות 'תורם' לנשים ופונדקאית (+תורמת) לגברים ¹. איפשור טכנו-רפואי זה, המגובה באוירת פוסט-מודרניזם המנפצת את כל ערכי העבר, וחבירתו לאידאולוגיה ('קהילה', 'גאוה') הלהט"בית האלימה (מבחינה פוליטית ותקשורתית) - צירוף זה מנביט פצצת אטום חברתית אשר תמחץ את כל ערכי התרבות המוכרים לנו בציויליזציה המערבית. ולואי שאתבדה...

נעזוב את המילים הגבוהות, ואת עולם האידאולוגיה אשר רוב בני האדם אינם שקועים בהם, ובודואי לא בדור ה'פוסט'. נשוב דוקא לאינדוידואל, לאדם הפרטי, שהוא זה שנמצא בפוקוס, ועמו צרכיו ורצונותיו ומאווייו, וכן, גם יצריו. הפעם מבטי מופנה לגיל הביניים פלוס, לאלו שדם הנעורים שקט מעט בעורקיהם, והם כמהים, או לפחות זקוקים, למעט נחת ורגיעה.

אינני מאמין כי ב'משפחה החדשה', חד-מינית או חד-הורית, ניתן למצוא סיפוק משפחתי ולהתרווח על ספת התא המשפחתי הצולע. אינני מאמין כי ניתן לייצר במסגרת חד-מינית תחליף למשפחה בגיל מבוגר. אינני מאמין במחקרים סוציולוגיים (אם יש כאלו?) שמצביעים על יחסי משפחה חד-מיניים הדוקים בגיל מתקדם, ואני משער כי הפירוד היא האופציה הרווחת. אינני מאמין כי תא חד-מיני, וכמוהו חד-הורי, מסוגלים להצמיח קשרי משפחה מסועפים כפי שמצוי בכל התרבות האנושית, מאז ימי נח ובניו. ואכן, לצערי, דומה כי האג'נדה הפוסט משפחתית איננה מחשיבה כלל את קשרי המשפחה של סבים וסבות לדורותיהם, דודים ודודות ושלוחותיהם, בני דודים והסתעפויותיהם, נכדים ונינים שפרחו מן הקן לאויר החפשי ואין עיניהם ולבם ל'יחוסם'. איש לדרכו העצמאית, האינדוידואלית. ביי!

אני קורא בזאת לאנשי רוח, לסופרים ומשוררים ולאנשי עט ומקלדת, לבמאים וליוצרי 'מדיה חיובית'; התגייסו לפאר ולרומם את 'ערכי המשפחה', ואת התרבות ההיסטורית של משפחולוגיה חיובית וחמימה. התעלמו מהתקשורת המגויסת למשבי רוח חדשניים ומרוחות הרפאים המשוטטות בחלל החברתי. בעצם לחמו בהן בעוז!

טעם החיים

ונשוב לגיל המעבר: ללא משפחולוגיה, ללא אילן יוחסין לשעבר ולשעתיד - מה יתרון לו לאדם בכל עמלו שעמל תחת השמש? כל האלטרנטיבות והאופנות הפוסטיות הללו מייעדות את המבוגרים והמבוגרות, חסרי המשפחה הנורמטיבית, לסיים את חייהם כגלמודים מרצון. גם אם הם יתגוררו בבית אבות, יוקרתי ופעלתן ככל שיהיה, טעם החיים מהם והלאה, ללא קרוב ומודע של ממש, ללא משפחה אמיתית שהיא לשד החיים.

ונשוב לגיל הצעיר; חשבו על 'ערכי משפחה' כאינטרס קיומי שלכם הדוחה לעתים ערכים או אתגרים אחרים. תנו עיניכם למשפחה!