|   15:07:40
עורך משפטי   |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עלויות יישור שיניים: כל מה שצריך לדעת
קבוצת ירדן
פלמינגו ספא: יום כיף זוגי בלתי נשכח בחיפה

מע"מ כהעדפת מרמה

חברה פרעה חוב למע"מ שישה ימים לפני בקשה לפרק אותה. ביהמ"ש קבע שמדובר בהעדפת נושים אסורה והורה לרשות המיסים להחזיר את הכסף לקופת הפירוק
05/09/2016  |     |   מאמרים   |   תגובות

   רשימות קודמות
  בהכשר אגף המכס
  מרצדס ב-4,000 דולר?
  סוזוקי מפונצ'ר
  צופן גלוי
  חוקיות הדרישה לסמן מוצרים מההתנחלויות

אחד מהעקרונות המלווים תהליך של פירוק חברה ופשיטת רגל, הוא שהנושים שווים בחובותיהם, ובמרבית המקרים אין להעדיף נושה אחד על פני רעהו. תכליתה של הוראה זו היא למנוע מצב בו יעברו כספים מהחברה בפירוק או מהחייב, לנושה מסוים על חשבון נושה אחר.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שדן בבקשת מפרק זמני של חברה, להורות לרשות המיסים להשיב לקופת הפירוק את הסכום ששילמה החברה לפירעון חוב מע"מ, כמה ימים לפני הגשת הבקשה לפירוק החברה. בית המשפט קבע, כי תשלום קרן המע"מ לרשות המיסים על-ידי החברה מהווה העדפת מרמה של נושים, ולפיכך על רשות המיסים להשיב סכום זה.

ב-9.6.16 שילמה החברה לרשות המיסים 253,000 שקל בגין חוב מע"מ. שישה ימים לאחר מכן הוגשה בקשה לפירוק החברה. סעיף 355(א) לפקודת החברות קובע את האיסור על העדפת מרמה בין הנושים בעת הפירוק. תשלום לנושה של חברה יחשב להעדפת מרמה, לפי סעיף זה, בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: בעת התשלום לא הייתה לחייב יכולת פירעון, התשלום נעשה בתוך שלושה חודשים קודם להגשת בקשת הפירוק, והתשלום נעשה על-מנת לתת עדיפות לנושא מסוים על פני יתר הנושים או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה.

מפרק החברה טען, כי התשלום לרשות המיסים בגין חוב המע"מ הוא העדפת מרמה, ולכן על בית המשפט להורות לרשות המיסים להשיב אותו לקופת הפירוק. לטענתו, ההסבר האפשרי היחיד לכך שהחברה שילמה לרשות המיסים את חוב המע"מ, הוא חששם של מנהלי החברה מנקיטת הליכים פליליים נגדם, הואיל וניתן במקרה זה לייחס להם אחריות פלילית בשל מחדלה של החברה.

החברה טענה, כי תנאי סעיף 355(א) אינם מתקיימים במקרה זה. נטען, כי פירעון חוב מע"מ של החברה הוא חלק מפעילותה העסקית השוטפת, וכי אין מדובר במקרה בו היא העדיפה את רשות המיסים על פני ספקים אחרים שלה. לשיטת החברה, התנאי השלישי - הכוונה לתת עדיפות לנושה מסוים - אינו מתקיים במקרה זה.

בית המשפט קבע, כי אין מחלוקת בנוגע להתקיימותם של שני התנאים הראשונים: בעת התשלום לא הייתה לחברה יכולת פירעון ושהתשלום
נעשה בתוך שלושה חודשים קודם להגשת בקשת הפירוק. הדיון התמקד ביסוד השלישי: האם התשלום לרשות המיסים נעשה מתוך כוונה להעדיף אותה על פני הנושים האחרים.

אחד ממבחני העזר בעניין זה הוא מבחן העסקים הרגיל: האם מדובר בפעולה לגיטימית שנעשית במהלך העסקים הרגיל ובתנאים מקובלים; במקרה זה תהיה הנטייה לומר, כי אין מדובר בהעדפת נושים. בית המשפט קיבל את טענת מפרק החברה, לפיה תשלום חוב המע"מ נעשה עקב חששם של מנהלי החברה מנקיטת הליכים פליליים נגדם. הואיל וזאת סיבת התשלום, אין מדובר בתשלום חוב במהלך העסקים הרגיל, וכך מתקיימת לכאורה הנחה של כוונה להעדיף את רשות המיסים על פני נושים אחרים.

בית המשפט הוסיף וציין, כי אין צורך בקיומה של פעולה אקטיבית של אילוץ או שידול להעדפת נושים, שכן פירעון חוב עבר בגין מע"מ וקיומו של חשש מסנקציה פלילית, ניתן להשית עליהן מסקנה בדבר קיומו של מניע וכוונה להעדפת נושים. לאור זאת, חויבה רשות המיסים להשיב לקופת הפירוק את הסכום ששילמה החברה.




פר"ק 37547-06-15, קיו.סי.אי / החלטה
המדינה תחזיר לקופת פירוק של חברה סכום ששולם כחוב מע"מ שישה ימים לפני בקשת הפירוק

הכותבים הם ממשרד גולדפרב-זליגמן.
תאריך:  05/09/2016   |   עודכן:  05/09/2016
גיל נדל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ביום 21.8.16 פורסם ברשומות חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016, במסגרתו נקבעו הקלות מרחיקות לכת בנוגע לחבויות במס שבח ובמע"מ המוטלות בביצוע עסקות מקרקעין מסוג תמ"א 38.
זמן רב התאפקתי ולא יצאתי ו/או כתבתי נגד הגברת לוסי(?) אהריש, שמופיעה על תקן שחקנית הרכש הישראלית-מודרנית מקבוצת המילואים של העולם הפלשתיני-מוסלמי. להבדיל מדתות אחרות הרי שהיהדות מורה באופן ברור לא להתערב בסכסוכי נכרים, אף אם הנטייה שלך היא ברורה לצד זה או אחר. הכרתי בחיי לא מעט ערבים שהעדיפו לפעול עם הציונות ולשכוח מעברם ההיסטורי, כדרך לבנות לעצמם עתיד אחר. לא פעם לא הסכמתי לעמדתם אבל כיבדתי את השקפתם השונה משום שהללו האמינו בה באמת ובתמים, והעיקר הם לא ניסו "להתבולל" בקרב היהודים או ה"ישראלים החדשים" אלא נותרו ערבים אך בדרכם הם. גברת לוסי אהריש היא עוף שונה, ובמידת מה היא מזכירה לי את אותו זועבי מנצרת עילית אך סגנונה כמובן עדין ואלגנטי יותר.
04/09/2016  |  אליהו קאופמן  |   מאמרים
הנאורים קוראים לזה כיבוש, אנחנו נקרא לכך הטרגדיה שאפילו היוונים לא חשבו עליה. עונש שלא ברא השטן על "חטא" האנושיות. אפילו דתיים לא יסכימו לסבול כאיוב תמורת גיהינום. מי כן משתגע על זה? הנאורים.
04/09/2016  |  אהרון שחר  |   מאמרים
"רואה אני את דבריך" מטבע לשון החוזרת ונשנית בתלמוד, משמעה " מבין אני את דבריך", או "בין דברי פלוני לדבריך, אני רואה יתרון לדבריך". גם בלשון ימינו, פועל ר.א.ה פורש משדה הראייה לשדה ההבנה, והאומר "לא נראה לי ", אומר שדעתו, לא עינו, אינה נוחה ממה שהשמיע חברו. אך ר.א.ה במשמע של הבנה, של התבוננות, קדם ללשון חכמי ישראל וללשוננו והוא מעוגן כבר במקרא. "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"( דברים י"א, כ"ו) לא עין רואה מה הם המעשים המביאים עליו על האדם ברכה ומה מהם עלולים להמיט עליו אסון. הדעת רואה. החוכמה, התבונה, לא העין. מה אירוני יותר מאשר פרשה ששבת שלה היא פרשת "ראה", הייתה לפרשה בה איש לא ראה למרחוק לאן הוא הולך. אם "ר.א. ה הוא 'להבין', בשבת זאת היו הכל סומים ועיוורים.
04/09/2016  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
את פתח מאמרו פותח רוני שוקן בשתי אמירות ש"אין ביניהן כל סתירה", אבל כבר בראשונה יש בעיה. ומה נקבע בה? ש"לעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית במסגרת מדינית". וישאל השואל - מי כלול ב"עם היהודי"? ואולי גם יתמה - "במסגרת המדינית", למה הכוונה "להגדרה עצמית"? האם למשל יהודי ארצות הברית המשולבים היטב במדינתם מולדתם כלולים בעם היהודי הזה? האם הם באמת רואים בישראל את המסגרת המדינית עבורם? הרי כל מי שעיניו בראשו יודע שמאז קריסת ברית המועצות, אין כיום ציבור יהודי שאינו יכול להגר מרצונו לישראל ובכל זאת לא כל, אלא רק קצת יותר ממחצית מאלו ששייכים כביכול לעם היהודי, חיים בישראל. מה זה אומר ? זה אומר שישראל היא במידה רבה, גם בלי שתגדיר את עצמה ככזו, הנה גם מדינת הישראלים הרוצים לחיות בה. מה שמגוחך בעניין, שמבחינה משפטית עדין לא מוכר לאום ישראלי...
04/09/2016  |  יוסי ברנע  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
אם עד כה ראוי היה להציג את איתמר בן-גביר כעבריין לשעבר הרי שעכשיו הוא בלי לשעבר    רק, לכאורה, לפי שעה
צבי גיל
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום    מעין שקיעה לתוך אפתיה
יורם אטינגר
יורם אטינגר
מפער של 6 לידות לטובת הפריון הערבי בשנות ה-60' לשוויון של 3.11 לידות לאישה ב-2015, ומאז שיעור הפריון היהודי גבוה מהערבי
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il