|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל
קבוצת ירדן
תכשיטים לקחת לחופשה בחו״ל בחג הפסח

ממתיק מלאכותי

האם בית המשפט המחוזי מאותת על שינוי בדרך בה תיבחן הלגיטימיות של עסקה מבחינת דיני המס? האם אין הוא משתמש במידה רבה מדי בחוכמה שבדיעבד?
08/09/2016  |     |   מאמרים   |   תגובות
אלטוביה. תזוזה בעמדתו

סעיף 86 לפקודת מס ההכנסה הוא ההוראה האנטי-תכנונית העיקרית הקיימת בפקודה, והיא מקנה לפקיד השומה את הכלי העיקרי להתמודדות עם תכנוני מס ופעולות שלדעתו נועדו להפחית או להימנע ממס באופן בלתי לגיטימי. משמעות סיווגה של עסקה כמלאכותית הוא "התעלמות מן העסקה", כלומר: לפקיד השומה מותר להשמיט את יתרון המס שביקש הנישום להשיג בתכנון המס שבעסקה. הסעיף מונה מספר עילות לפיהן רשאי פקיד השומה לעשות כן, לאחר שהתקיים התנאי המקדמי הקבוע בסעיף - שמדובר בעסקה שאחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות או הפחתת מס בלתי נאותות.

גבולותיו של תכנון מס לגיטימי, הם שאלה נצחית השנויה במחלוקת. מחד קבעו בתי המשפט, כי עצם העובדה שצדדים בחרו במבנה משפטי דל מיסים, אינה מצביעה על כך שהמבנה הוא מלאכותי, וכי זכותם ואף חובתם של מומחים בענייני מיסים לתכנן עסקות משפטיות כך שלא יהיו עתירות מס, מבלי לעוות את הוראות החוק.

מאידך קבעו בתי המשפט, בפרשנותם לסעיף 86, כי תכנון מס שמטרתו הבלעדית היא חיסכון במס, עשוי להיראות כהימנעות בלתי נאותה ממס שתיפסל כעסקה מלאכותית. בשם האיזון העדין הנדרש בין שני אלה, פיתחה הפסיקה מבחני עזר, שיסייעו בהבחנה בין עסקה לגיטימית לבין עסקה מלאכותית, לגבי עסקות "מעורבות מטרה", שבהן לצד המטרה הפיסקאלית - הוצג ואף הוכח טעם מסחרי לגיטימי.

כך קבע בית המשפט העליון בעניין סגנון ובעניין גוטשל, כי במקרים אלה, לא די בהוכחתה של מטרה מסחרית (תנאי זה כאמור הכרחי, אך לא מספיק), אלא יש להמשיך ולבחון את אמינות הטעם המסחרי, מידת הסיכון הכרוך בעסקה, וכן את ההשוואה הכמותית העולה בין הרווח הצפוי לנבוע מהמטרה הכלכלית לבין זה הצפוי לנבוע מהמטרה הפיסקאלית, והכל תוך בחינת מכלול נסיבות העסקה ומטרותיה.

על יסוד מבחני עזר אלה נקבע, שעסקה אינה מלאכותית אם לולא המטרה המסחרית - לא היה מבצע הנישום אותה. במילים אחרות: לצורך עמידה במבחן נדרש גם, כי המטרה המסחרית תהיה סיבה "יסודית", כך שלולא ציפייתו של הנישום כי זו תתממש, לא היה נכנס מלכתחילה לעסקה.

במקביל להתוויית מבחנים אלה הדגישו בתי המשפט, כי אין כל פסול בעצם העובדה שנישום מבקש לנצל הטבת מס, או לבחור בדרך עסקית המאפשרת לו להפחית את חובתו במס, אם מונח ביסוד הפעולה טעם מסחרי מלבד החיסכון במס. לאור הרציונאלים החולשים על הסוגיה, ולאור הצורך לאזן בין זכותו של הנישום לתכנן את צעדיו באופן דל מס לבין הצורך למנוע ניצול ציני של זכות זו, אישרו בתי המשפט במרבית המקרים את סיווגה של עסקה כמלאכותית רק אם לא הוצג או לא הוכח כל טעם עסקי, או שהטעם העסקי שהוצג לא היווה טעם עסקי של ממש. מנגד, הם שללו את סיווגה של עסקה כמלאכותית אם נמצא טעם מסחרי מבוסס לפעולה שבוצעה, וזאת גם כאשר נלווה לטעם המסחרי היסודי טעם פיסקאלי במידת יסודיות גבוהה.

סיפורה של איי-אונליין קפיטל

בנושא זה, פורסם בחודש שעבר (29.8.16) פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מגן אלטוביה) בעניין איי-אונליין קפיטל. החברה הוקמה בשנת 1999 ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה בשנת 2000. עד שנת 2002, היא עסקה במתן שירותי מידע ופרסום באינטרנט, ואז הפסיקה את פעילותה עקב קשיים כלכליים. המסחר במניותיה הושעה ונצברו לה הפסדים במיליוני שקלים.

בשנת 2003, נרכשה השליטה בחברה על-ידי חברת תוכנה לעניין ובעלי השליטה בה, יובל ומיכאל גולן (קבוצת גולן). לאחר מכן, העבירה קבוצת גולן אל המערערת את פעילות שיווק התוכנות להצגה ולניתוח של נתוני מסחר בשוק ההון, שעד אז בוצעה בחברה אחרת שבשליטתה. מהרווחים שנוצרו למערערת מפעילות השיווק כאמור בשנים שלאחר שנת הרכישה, קוזזו ההפסדים שנצברו לה.

פקיד השומה שלל את זכאותה של המערערת לבצע קיזוז זה, בטענה שהעסקה כולה בוצעה במטרה להפחית את תשלום המס של החברה, ולכן היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 86. המערערת טענה, כי הפסדיה הצבורים אכן היוו שיקול ברכישתה על-ידי קבוצת גולן, ואולם הצביעה על שורת שיקולים מסחריים משמעותיים שהנחו את הקבוצה ברכישה זו: הצורך להשיג דריסת רגל בורסאית ו"נראוּת ציבורית" שהייתה תנאי חיוני בתחום פעילותה של הקבוצה מול מתחרותיה (הזהה לתחום הפעילות של המערערת); חיסול תחרות עסקית פוטנציאלית וניצול המוניטין שהיו למערערת.

בדיקה כמותית במישור האוביקטיבי

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע שפקיד השומה עמד בנטל להוכיח שמבחינה אוביקטיבית - העסקה שביצעה קבוצת גולן נועדה לשם הפחתת מס. השופט אלטוביה בחן את הטעמים המסחריים שהציגה המערערת. במישור הסובייקטיבי קבע, כי לא הוצגו לו ראיות "חותכות וממשיות" שהטעמים המסחריים, על-אף משקלם העקרוני המשמעותי, אכן עמדו בתוקף בעת רכישת השליטה במערערת, או שמא התבררו כיתרונות עסקיים נוספים בדיעבד.

מפאת הספק שמצא במישור זה, נדרש אלטוביה לבחינה כמותית במישור האוביקטיבי. לעניין זה קבע, כי משקלם של הטעמים המסחריים נמוך משמעותית ממשקלו של ניצול ההפסדים הצבורים. הוא בחן את השווי והערך הכלכלי הכספי המיידי והוודאי, כפי שנראה לעין ביום ביצוע העסקה, הטמון בשיקולים המסחריים שהוצגו, לעומת זה הגלום ביתרון המס המושג אגב העסקה.

על יסוד זה קבע אלטוביה, ש"הרווח הכספי שהיה גלום בקיזוז ההפסדים הצבורים של המערערת, היה גדול מהשווי הכלכלי שיכול היה להיות טמון בכל אחד מהטעמים המסחריים עליהם הצביעה המערערת, ואף על כולם יחד." לפיכך הוסיף וקבע, כי "שיקול ההימנעות ממס או הפחתת המס הוא בבחינת הווקטור הראשי, בעל עוצמה כזו ההופך את שאר הווקטורים, שאר השיקולים העסקיים הכלכליים, לזניחים בהשפעתם על כיוון התנועה של המהלך. על כן ניתן לחסום מהלך זה".

אלטוביה פסק גם אחרת

השוואת דברים אלה לדברים שקבע אלטוביה מספר שנים קודם לכן בעניין ארנון הראל, עשויה להעיד על תזוזה קלה באמות המידה לבדיקתו של תכנון מס במישור הלגיטימיות. באותו עניין, כשהוא משתמש בהשאלה דומה מעולם הפיסיקה, קבע אלטוביה: "קיומו של טעם מסחרי של ממש בבניית העסקה ובדרך שנעשתה, יקל על הקביעה כי אין המדובר במסלול מלאכותי גם אם נלקח בחשבון בבחירת מסלול זה כי הוא דל מס". לפיכך קבע, כי "ככל שווקטור שיקול הטעם העסקי מסחרי חזק יותר, יטה בית המשפט שלא לראות בעסקה כמלאכותית ולאשר את מסלול דל המס שהלך אחרי הטעם המסחרי". על יסוד זה, צמצם אז אלטוביה את הנטייה לראות עסקה כמלאכותית, רק אימת ש"הווקטור העסקי מסחרי הוא קלוש, ואך משמש 'קולב' לתלות עליו את מבנה העסקה, מעין תרוץ שנזדמן".

בעוד שבעניין הראל הסתפק בית המשפט בטעמים עסקיים העומדים בבחינת "קולב" או "תירוץ מזדמן", וסיווג כעסקה מלאכותית רק פעולה שאינה אלא מצג שווא, הרי שבעניין איי-אונליין הוא אישר את סיווג העסקה כמלאכותית, הגם ששוכנע, כי טעמים עסקיים בעלי משקל מסחרי של ממש, אמינים וכרוכים בסיכון מסחרי, עמדו לצד יתרון המס. זאת, תוך שהוא מייחס משקל מכריע למדדים כמותיים אוביקטיביים, וקובע, כי יש בכוחם של אלה כדי לבטל את השפעת השיקולים העסקיים או להפוך את משקלם לזניח.

הגם שבמישור העקרוני עשוי מבחן העזר הכמותי האוביקטיבי להעניק זווית נוספת לבית המשפט בבוחנו את לגיטימיות התכנון, נראה לנו, כי הטרמינולוגיה שבה השתמש בית המשפט בעניין אונליין, אינה נוקטת בכל הזהירות הצריכה לעניין זה. יש לזכור, כי מבחן עזר זה, לכשעצמו, כרוך בלא מעט קשיים, ולרוב עומד לבירור כחוכמה שבדיעבד. עוד יש לזכור את זכותו של הנישום לבחור את הדרך החסכונית ביותר במס כדי להשיג את מטרותיו העסקיות, כאשר מטרות עסקיות אלה הן בגדר חזון אישי, ולא תמיד מושגות בפועל באופן מירבי.

מבלי להתייחס לנסיבות הספציפיות שביססו את הפסיקה בעניין איי-אונליין, אמירתו העקרוניות של בית המשפט, לפיה בהתקיים פער כלכלי (נחזה) גבוה מספיק בין הטעמים המסחריים לבין המטרה הפיסקלית, יהפוך משקלם של הטיעונים המסחריים לזניח - כשאלה לא הוכחו כזניחים לכשעצמם - היא קשה ומורכבת. מטיבו ומטבעו, שרוי נושא המלאכותיות באטמוספירה הסובייקטיבית - אמונותיו וכוונותיו העסקיות הסובייקטיביות של הנישום, כפי שהיו בעת ביצוע העסקה. השימוש במדדים חיצוניים כדי ללמד על סובייקטיביות זו צריך, לכן, להיעשות באופן דק ועדין.


ע"מ 42485-03-13, איי-אונליין קפיטל נ' פקיד שומה ת"א 3 / פס"ד
רכישת חברת איי-אונליין קפיטל בידי קבוצת גולן הייתה עיסקה מלאכותית מבחינת דיני המס

תאריך:  08/09/2016   |   עודכן:  08/09/2016
עו"ד ד"ר חיים גבאי, עו"ד ורו"ח דניאלה גבאי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ממתיק מלאכותי
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישראלי זועם
9/09/16 01:58
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אין לי באמת תשובה חד-משמעית לשאלה שבכותרת. יש תשובות אחרות שיכולות לתת למשקיעים השונים, חדשים וותיקים ואלו שבאמצע, את זווית המחשבה היותר נכונה. גם המילה 'נכונה' אולי לא תתאים לכולם. אז אסכם שאלו התשובות אך ורק שלי ולדעתי.
08/09/2016  |  גיא חזן  |   מאמרים
דוח של סוכנות הפיתוח של האו"ם שפורסם לאחרונה בקול ישראל קבע ש"הכיבוש הישראלי בשטחים גורם נזק כבד לכלכלה הפלשתינית". הדוח מפרט "את הדרכים שבהן ישראל מדכאת את הכלכלה הפלשתינית, בין השאר באמצעות החרמת אדמות ומקורות מים, הגבלות על תנועת בני-אדם וסחורות, הריסת בתים והרחבת ההתנחלויות". האו"ם אומר כי הכלכלה הפלשתינית תוכל להכפיל עצמה אם יוסר מעליה הכיבוש הישראלי".
08/09/2016  |  רון בריימן  |   מאמרים
בעת המשבר הכלכלי הגדול שפרץ בשנות השלושים של המאה הקודמת תורת מדע הכלכלה לא הייתה ערוכה לתת תשובה למצב.בעוד העולם נכנס לשפל כלכלי קרי דפלציה הגיבו הרשויות בהעלאת רבית בה בשעה שהפעולה המתבקשת הייתה הורדת ריבית. במילים אחרות עקב מיתון ודפלציה הריבית הריאלית עולה ויש להורידה במקום זאת בוצעה פעולה הפוכה שהחמירה את המשבר. במשבר 2008 בראש הפד האמריקני כיהן בן ברננקי שהקדיש את הקרירה האקדמאית שלו לחקר משבר שנות השלושים והוא ידע שיש "לשפוך כסף" ולהוריד רבית בצורה דרסטית וכך נעשה ואכן הפעולה הועילה. ברננקי כנראה לא פיתח מודל המצביע על קצב רצוי של הורדת הרביות.כך הגענו למצב של רבית כמעט אפסית.
08/09/2016  |  יעקב שטרכר  |   מאמרים
באחד העיתונים נכתב ביום 6/9/16 כדלקמן: "האם הכתובת לאסון קריסה הייתה על הקיר? דניה סיבוס, החברה קבלנית שבונה את החניון שקרס ברמת החייל בתל אביב, החליטה לשכור את שירותיו של אדריכל - ולא של מהנדס - שינהל את הפרויקט בהיקף של 64 מיליון שקל כדי לחסוך בעלויות. המנכ"ל רונן גינזבורג אמר לפני כשלוש שנים לאריאל נוי ב"כלכליסט": "בפרויקט הקמת חניון ציבורי ברמת החייל בתל אביב, שבו אנו הקבלן המבצע, לקחנו אדריכל שינהל אותו. הוא מודע לבעיות תכנוניות, סביבתיות וכדומה, ויכול לפתור אותן מהר יותר ממהנדס, שהוא למעשה איש טכני כמו הקונסטרוקטור שאחראי לכך שהמבנה לא ייפול".
08/09/2016  |  אורי שרגיל  |   מאמרים
הכותרות זעקו את הבשורה - "יאיר לפיד מקבל יותר מנדטים מנתניהו" ועוד לפני שהסופרים, הפוליטיקאים והלהטוטנים הפרשניים יסיימו לומר את דבריהם אבקש לקבוע שאין חדש תחת השמש וכל הבוחן את יחסי הכוחות יוכח לדעת שמה שהיה הוא מה שיהיה. ובכל זאת, אדרש ברשותכם לתופעה מחד ולפתרון מאידך.
08/09/2016  |  בעז שפירא  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
ציפי לידר
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה    האדם חושב, והאלוקים צוחק
איתמר לוין
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה    ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
דן מרגלית
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il