אחד הדברים שהציונות הגשימה ובו אנחנו גאים, הוא תחיית הלשון העברית. לפיכך, שקיעתה של השפה העברית מסמנת את פעמי קץ הציונות. קחו למשל את המושג השקרי "תוכנית ההינתקות". הרי ברור לכל בר-בי-רב שלא תהיה שום "הינתקות" מרצועת עזה. "הינתקות" במובנה הלשוני התקני, היינו ביטול כל קשר בין מדינת ישראל לבין רצועת עזה.
היפרדות. הרשות הפלשתינית תובעת שהקהילה הבינלאומית תוסיף להמשיך ולהכיר ברצועת עזה כבשטח כָּבוּש גם אחרי גירוש היהודים מן הרצועה. שר החוץ הפלשתיני נָאסֶר אְל קִידְוָוה אומר: ישראל תמשי לשלוט על המרחב האווירי הפלשתיני, על המים הטריטוריאליים, וכן על המעברים. הרשות טוענת שנסיגת ישראל מהרצועה אינה משנה את המעמד החוקי של השטח שממנו תיסוג ישראל. מדינת ישראל תמשיך להיות האחראית מבחינת החוק ומבחינה אנושית על הרצועה, ויחולו עליה כל האמנות הבינלאומיות, וּבכלל זה, הסכם ז'נבה הרביעי ותקנות האג, על כל המשתמע מכך מבחינת מחויבותה של מדינת ישראל כלפי התושבים הכבושים. כלומר, לא תהיה שום הינתקות מעזה, אליבא דשר החוץ הפלשתיני. לא פחות.
לא תהיה שום הינתקות משום שעשרות אלפי פלשתינים מרצועת עזה ימשיכו לעבוד במדינת ישראל, משום שמדינת ישראל תספק לרצועה מים, חשמל, דלק וגז. לא תהיה הינתקות משום שכל מיני סחורות יעברו ממדינת ישראל לרצועת עזה ולהיפך, וכו' וכו'.
מה נשאר מ"תוכנית ההינתקות"? הווי אומר גירוש יהודים, הריסת בתיהם והוצאת מתים מקבריהם. זהו! שום דבר לא מעבר לכך. כל איש ביטחון ממוצע מבטיח שרצועת עזה תהפוך לבסיס טרור שיכריח את צה"ל להכפיל ולשלש את הכוחות המוצבים כיום ברצועת עזה. אז אפילו צה"ל לא יתנתק מן הרצועה.
רק דבר אחד מניע את התהליך המטורף הזה: השינאה היוקדת של השמאל הישראלי כלפי כל סממן יהודי. הסממן היחיד המצדיק את נוכחותנו בחלק זה של העולם. לא היותנו "ליברלים", לא היותנו "נאורים", לא היותנו "מערביים מתקדמים" - רק יהדותנו נותנת לנו הצדקה לחיות פה, ואת היהדות הציונית המבורכת הזאת, הם שונאים שינאת-עולם. יש כנראה דבר כזה אנטישמיות יהודית ואנחנו לא ידענו. לא עלתה על דעתנו הרעה החולה הזאת.
אז חפשו מילה אחרת! לא "הינתקות". אין כאן שום הינתקות ואם יש "הינתקות", הרי היא בין חלקי העם היהודי עצמו, כשחלק אחד מגרש חלק שני סתם כך, בלי שום סיבה הגיונית, אך ורק מתוך שינאה עיוורת.
אז לפחות תקפידו בלשון העברית! גירוש! אין מילה אחרת לאסון הזה. אין! השינאה מעבירה את השונאים על דעתם, עד שאין הם מבחינים בנבואתו של אריאל שרון שעלולה להתגשם וייחרץ דין נצרים כדין תל-אביב, ודין רמת-אביב, ודין רמת-השרון, ודין סביון, ודין גני-יהודה, ודין הרצליה פיתוח, וההמשך ידוע...
