תוכנית מטורפת של דוד בן-גוריון

ההיסטוריון מיכאל בר זוהר, שביקש להלל את הנועזות של מי שלדעתו היה גדול המדינאים שלנו, מצא עצמו למעשה מי שחשף בפנינו תוכנית מטורפת של מדינאי, שטוב שלא צלחה. תוכנית, עליה כתב מתוך הערכה והערצה למי שהיה ראש הממשלה הראשון, וכך כותב בר זוהר בספרו "בן גוריון האיש שמאחורי האגדה בעמ' 498 - "הציקה לו גם ישיבתם של בדויים בנגב, מאחר שלא ניתן היה להיפטר מהם, הגה רעיון: לגייר אותם!" והמשך כותב מיכאל בן זוהר, ש"בן גוריון דן על תוכניתו עם ראש אמ"ן, חיים הרצוג, עם הרמטכ"ל, צבי צור, עם אנשי הרבנות הצבאית. הוא מינה את יהושע כהן ליועץ אישי בנושא זה, הוחל אף בהכנות מעשיות...".

קשה להבין כיצד לא רעדו הידיים של ההיסטוריון, מיכאל בר זוהר, ולא החווירה המקלדת שלו, כשכתב על מבצע שלא יצא בסופו של דבר לפועל את השורות הבאות: "כך החמיצה ישראל הזדמנות חד-פעמית להרוויח כמה רבבות יהודים - ולמחוק מהאוכלוסייה כמה רבבות ערבים" (שם, 498).

קשה להאמין שראש אמ"ן ורמטכ"ל של צבא הגנה לישראל יחד עם האלוף גורן, המופקד על הרבנות הצבאית, הקדישו מזמנם לתכנון מבצע גיור של עשרות אלפי בדויים ואף גייסו לשם כך מנהלת לביצוע והפקידו את המלאכה בידי איש יוצא הלח"י, יהושע כהן, חבר קיבוץ שדה בוקר.

מה שלא כתב מיכאל בר זוהר, שמבצע הגיור בכוח, שעשה המלך עוזיהו בתקופת המקרא ובהמשך מבצע הגיור שביצע אלכסנדר ינאי היו האורים והתומים של ראש הממשלה הראשון של ישראל.

להתנשאות הלאומנית, שהולכת וגוברת בימים אלה, יש לה הורים. למרבה הכאב, אחד ההורים הוא דוד בן-גוריון, שלפי העדות של מיכאל בר זוהר, "הוא התעקש, שלא לקבל את תעודת הזהות החדשה שהוציא משרד הפנים, כי השפה השנייה בה הייתה ערבית" (שם עמ' 498).