|   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
בשבוע הבא: ראש עיריית יפו מעוניין בהסכם אי-התקפה עם היהודים; הוראה לארגון ההגנה לא ליזום תקריות בגבול יפו תל אביב; המלחמה פוגעת ביצוא ההדרים והפרדסנים הערבים מעוניינים לקיים הפסקת ...
איתמר לוין
איתמר לוין
תשעה באב אינו יום אבל דתי אלא לאומי, והוא מחייב הפקת לקחים במישור של הציבוריות הישראלית והיהודית. העבירות שהובילו לחורבן עדיין איתנו, והדרך לגאולה חייבת לעבור במחייתן
ליברמן. כל עוד בלבב תקווה [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
אלכס פז-גולדמן
איך וכיצד כחול-לבן ויעלון בועטים את הציבור החילוני לזרועותיו העבות של ליברמן
עמיר. מעלה קבס [צילום: פלאש 90]
אפרים הלפרין
יש פגם ערכי קשה בהתארגנות פוליטית של תומכי שחרורו של יגעל עמיר מהכלא, אך הבעיה היא שאין כל איסור חוקי לכך
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
האם המלחמה הקרה חוזרת?
: ברק אובמה, ולדימיר פוטין [צילום: Carolyn Kaster/AP Photo]

עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - מלך הקרב, בוקה ומבולקה, מלשינים ונכשלה מועדים לשמחה

▪  ▪  ▪
עשו היסטוריה

בתחילת אוקטובר, בין כסה לעשור, הוזמנתי לאירוע, שציין שישים שנה למלחמת סיני (היא מבצע קדש), ב'יד לשריון' בלטרון. כרגיל באירועים כאלה, נגדש האולם בגמלאי צה"ל, אך שמחתי לראות בקהל גם לובשי מדים, וביניהם כמה מח"טים שריון.

הדיון נסב לא רק על המהפך - השריון עשה היסטוריה, כדבר השיר - אלא רמז רמיזות עבות לסוגיות, המנסרות בחללנו כעת, ובעיקר, למקומו של התמרון. ובאופן צפוי, נשמעוט היטב בדברי תא"ל גיא חסון, קצין השריון הראשי, שחתמו את הכנס.

הטנקים, שהסתערו על עזה (חטיבה 27) ועל אבו-עגילה (חטיבה 7), הכריעו לכאורה בוויכוח מה תפקיד השריון במערכה - ויכוח שצבאנו התלבט בו בתחילת שנות החמישים, עד ממש ספה של המלחמה. צה"ל התווכח האם לאמץ את לקחי קרבות השריון במלחמת העולם השנייה. כמעט ללא קשר למבוכה במטכ"ל, הכינו עצמם אנשי השריון למלחמה, למרות שהמטכ"ל לא אימץ את תפיסותיהם, ואפילו דחה אותן.

בתחילת שנות החמישים הייתה בצמרת הצבא אווירה של אי-אמון בשריון ובטנקים, אחרי כישלונות בתרגילים, וסברו שאין סיכוי שיוכלו להגיע רחוק - סיפר בכנס אלוף (מיל') ישעיהו גביש, שהיה ראש מחלקת מבצעים באגף המטה (אג"ם) במטכ"ל במלחמת סיני. החי"ר, לפי רא"ל משה דיין, הרמטכ"ל, יפרוץ, ואחריו יגיע השריון. אל"ם מאיר זורע חלָק על המסקנות הללו. התפיסה אמרה, שהשריון ייתן סיוע צמוד לרגלים.

הקירבה למלחמה - כחודשיים בלבד - חייבה להקים את השריון על הרגליים. הדיון אצל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, לא הוכרע, למרות הקרבה למלחמה, והסוגיות נותרו בלתי-פתורות עד שנעו הכוחות. למעשה, הדגיש גביש, הסוגיות הוכרעו רק במלחמת סיני, ואחריה יצא השריון לדרך חדשה.

לפי חיים לסקוב וזורע, צריך להפעיל את השריון בשיטת פטיש וסדן. השריון צריך להיות כשיר לחדירה עמוקה שתערער את שיווי משקל האויב. אלוף יצחק רבין ואחרים רצו פתרון-ביניים - השריון ייתן סיוע, אך לא יוכל לחדור עמוק.

הוויכוח, הדגיש גביש, היה עמוק ולאורך כל החזית. למשל, זורע רצה שהפעלת חטיבות השריון (היו אז שלוש - 7 הסדירה, 27 ו-37 במילואים) תהיה ביד אחת (כלומר, בידי קצין שריון ראשי, שכונה אז מפקד גיסות השריון). מולו רצו במטכ"ל, שאלופי הפיקודים יפעילו אותן. גם לא הוכרע הוויכוח על טיב האוגדה - האם תהיה משימתית (כלומר, מפקדה, שתקבל תחת פיקודה כוחות לפי משימותיה המשתנות), או קבועה (בעלת מבנה קבוע וקשיח).

פריצת חטיבה 7 באבו-עגילה (אחרי שחטיבת מילואי החי"ר 10 וחטיבת מילואי השריון 37, שפעלה על זחל"מים, נכשלו במשימה) וקרבות חטיבת מילואי השריון 27 בעזה היו שני פתרונות שונים לחלוטין לבעיית ההבקעה; ולכאורה, לא הכריעו בוויכוח על תפקיד השריון במערכה. הפתרונות הללו הוכיחו, שהשריונאים התאמנו כהלכה לקראת המלחמה, וביצעו את משימותיהם בתעוזה, בנחישות ובמקצועיות.

בסיכומו של דבר, פעלו במלחמת סיני שלוש חטיבות שריון ושש חטיבות חי"ר, שאוגדו בשתי אוגדות (בפיקודם של אלוף חיים לסקוב ושל אל"ם יהודה ואלך), וחטיבת מילואי החי"ר 9, שירדה עצמאית לכיוון שארם א-שיח' (במסלול, שנבדק כשנה קודם לכן במבצע 'ירקון'). האוגדות הגיעו לקרבת התעלה תוך כמאה שעות כשהן דורסות דיוויזיה וחצי מצרית. אחרי המלחמה כתב הרמטכ"ל דיין, כי התקשה לשלוט בסוסים האבירים, שחיכו בחוסר סבלנות לפקודה לשעוט.

מלחמת סיני סיכמה את הדיון, וקבעה את מטרות השריון. היא העמידה את השריון כמלך הקרב היבשתי - תוצאה של רכש, של מחשבה ושל תוצאות המלחמה בסיני, סיכם גביש - ולמרות הטכנולוגיה, הלוחמים והמפקדים הם עיקר העניין.

צ'יזבאטים

ככל שמתרחקים ממלחמת יום הכיפורים, גוברים הקולות, שמתארים אותה כהצלחה כבירה של כוחותינו ולא כתבוסה קשה ביותר.
חלק מהדברים הללו נובעים מכך, שצבאנו המפואר אינו נוהג לתחקר את קרבותיו, ומניח למעורבים בהם לטוות צ'יזבאטים מדהימים על גבורתם ועל תבונתם, שלא נראתה כלל בשדות העקובים מדם, לצערי.

במלחמת יום הכיפורים היו מעט מדי הצלחות ישראליות, והן צריכות לפרנס הרבה מפקדים תאבים לתהילה. הכישלון החל מיד עם הפתיחה באש (ואולי - עוד לפניו, באי-הפקת לקחים ממלחמת ששת הימים וממלחמת ההתשה). בקושי רב הצליחו הכוחות בפיקוד הצפון להתעשת, ותוך יום-יומיים, להפוך את הקערה, ולמחוק את ההישגים הסוריים. בחזית הדרום שררו בוקה ומבולקה מהחלפת אלוף הפיקוד (ביולי 1973), דרך הכנות משובשות לפתיחה באש ועד הרבה אחרי הפסקת-האש. מעניין להשוות בין תרבויות הפיקוד בשתי החזיתות. האם זו הייתה בעיה של ציוות ושל הרכב המפקדים, או שמא גורם אחר השפיע.

מלשינותם - אמנותם

למי שהיה ספק - באה הופעת נציגי שלום עכשיו ובצלם בדיון במועצת הביטחון על ההתנחלויות, והוכיחה את טיבם - מוסרים ומלשינים, כמיטב המסורת הבזויה.

הצרה, שיש בקרבנו עוד מתנדבים להצטרף אליהם.

עימות?

האם המלחמה הקרה חוזרת?

לפי הרטוריקה האמריקנית והרוסית, שתי המדינות הולכות לעימות, שח"ו יכול להתפתח לעימות חם - באוקראינה, במובלעת קלינינגראד בים הבלטי, בפולין ואפילו בסוריה.

האסטרטגיה של ממשל אובמה כושלת מול נחישותו של ולדימיר פוטין.
התנועות האחרונות על הלוח היא הצבת טילים רוסיים במובלעת קליניגראד S-300 והשלמת מסירת מערכות טילים נ"מ S-300 לאירן. כך, משלימה רוסיה פריסה של טילים נ"מ, שצריכים למנוע גישה של מטוסים אמריקניים לזירה. כרגע יש לחיל-האוויר האמריקני רק עשרים מפציצים B-2 חמקניים, שיכולים לפרוץ את החסימה, והמפציץ האסטרטגי החדיש של האמריקנים רק התחיל את דרכו על לוחות השרטוט.

תאריך:  16/10/2016   |   עודכן:  16/10/2016
אביתר בן-צדף
מועדון הבלוגרים עוקבים: 49 לקבלת רשימות אביתר בן-צדף לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האם המלחמה הקרה חוזרת?
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אלטע קאקער
19/10/16 17:03
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מדינת תל אביב צומחת אל מרומי השמיים בסדרה של לפחות 50 גורדי שחקים המשתרעת במקביל לרצועת החוף מיפו בדרום עד מבואות הרצליה בצפון. אולם יחד עם כול הצמיחה המרשימה הזו הופכת העיר במהירות ליעד אסטרטגי מחוסר הגנה אפקטיבית, ביום שבו תפרוץ מלחמת טילים ורקטות משתי חזיתות: מעוזי חיזבאללה בצפון ומאורות הטרור של החמאס ברצועת עזה. המצב הזה אינו תסריט תיאורטי כיוון שברגע זה ממש כבר מופנים אל מטרופולין הענק הזה יותר מ-150 אלף רקטות ומאות טילים מן הצפון ו-12 אלף רקטות מן הדרום. ועל כך ניתן לומר כי הרעה תיפתח מכול הכיוונים ולא רק מן הצפון.
16/10/2016  |  עמי דור-און  |   מאמרים
העולם עוקב בתדהמה אחר הזיהום המואץ של הבחירות בארצות הברית. אין לעיתונות ברירה אלא להתרוצץ אחר האירועים המבישים בהם מעלים על המוקד - עם התקינות הפוליטית - את התקינות עצמה. היא לא יכולה שלא לדווח, וגם אם מאשימים אותה האשמה טבעית לחלוטין שהיא יוצאת נשכרת מן הצהוב המביך הזה. מה תעשה, תדווח וורוד כשהמערכה הזאת מתבייבת לעיניה? היא לכודה. היא מספרת עד מה הכל מאוס ונמצאת מספרת שגם היא מאוסה.
16/10/2016  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
בערב יום הכיפורים - לפני תפילת המנחה האחרונה של שנת תשע"ו, הונחו בבתי הכנסת החרדים - ספרדים', מעין כרוזים - דפי יללה והסבר. הכאב של כותבי וחותמי הכרוז הזה נסב סביב גיוסם של בני התורה הספרדים לצבא הישראלי. הרבה דיו נשפך מאותם כרוזים שניסו להסביר כי סכנת שמד מרחפת על כל בן תורה ושומר מצוות שיתגייס לצבא השמד. הרבה אותיות מאירות הסבירו שם את הצורך במאבק בלתי מתפשר נגד גזירת השמד הצבאית, ונגד הרצון לפגוע בשמירת המצוות של הדור הצעיר החרדי - ספרדי. לומר את האמת, הרי שגם אני הייתי חותם על כרוז כזה אבל לא עם חותמי הכרוז הזה, ומדוע?
16/10/2016  |  אליהו קאופמן  |   מאמרים
בשלהי פרשת וילך, בה מדבר ה' פה אל פה אל משה עבדו, בלשון יחיד אישית ואינטימית מאין כמוה "הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת ... הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ " (דברים ל"א,י"ד-ט"ו) נאמרות גם המילים "כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" בלשון רבים, אתה ויהושוע, ומיד, בניגוד לכל הגיון דקדוקי רציונלי פנימי, חוזר הפסוק ללשון יחיד האינטימית ואומר " וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" – במפיק בהא', אתה לבדך- "לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". (שם,י"ט). לא ייפלא ממנו כי החדירה מעוררת התמיהה של לשון רבים אחת למקבץ לשונות יחיד תכופות, מערערת את עמידתם היציבה של הפרשנים על קרקע הפשט. אין עוררין על העובדה כי על-פי הוראת ה' המפורשת, "קְרָא אֶת-יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (שם) נכחו גם משה גם יהושוע במעמד בו נצטווו על הכתיבה ועל ההוראה. גם אין עוררין כי באותו מעמד דיבר ה' מתוך הענן אל משה, " וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל-פֶּתַח הָאֹהֶל. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה..." (שם, י"ד –ט"ז) אבל אשר ל "כִּתְבוּ לָכֶם", לשון רבים, נתהסס לו ובא לו ספק. הרמב"ן מתיר ספקו ואומר, " כִּתְבוּ - למשה, כי הוא העיקר, כי ממנו ישמעו וילמדו, והנה משה כתבה, ויהושוע עומד עימו וקורא". אבל רבי חזקיה בן רבי מנוח, ה'חזקוני', פותר ספקו אחרת ואומר," כִּתְבוּ - ליהושוע אומר הקדוש ברוך הוא כך".
16/10/2016  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
נראה כי נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי לא מתרגש מסירובו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס להתפייס עם יריבו המר מחמד דחלאן והוא ממשיך לסייע לפעילות הפוליטית של דחלאן לשוב לשורות תנועת פתח ולהפוך ליורשו של מחמוד עבאס.
16/10/2016  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
סיפורים חמים
עידן יוסף
242 יהודים מצפון אמריקה נחתו בנתב"ג
עידן יוסף
"התקפות הליכוד פרועות - פניו לממשלת שמאל"
היום לפני
[צילום: איתמר לוין]
הברק שהבריק [1995]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
האם באמת צריך יועץ משכנתה פרטי או שחבל על הכסף?
כתיבת המומחים
9 דרכים לשפר את סיכויי גיוס לסטארט אפ
יום הולדת
סרחאן שכיב 17/8
אבל עוזי 18/8
קריסטל חנן 18/8
ישעיה נסים 18/8
עטר דבורה 18/8
טלגם משה (2004-1930) 19/8
כץ יוסי 19/8
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il