שבוע ימים לפני מועד הבחירות בארה"ב, כבר חרצה, למעשה, אמריקה את גורלה, והפעם לשבט. עכשיו מסתבר, והפעם סופית, שאף אחד משני המועמדים - לא
דונלד טראמפ ולא
הילרי קלינטון - איננו ראוי לשמש כנשיא.
וזהו, בעצם, גם יום הכיפורים הגדול של סוקרי הבחירות. ברור מאליו שאילו אלה נערכו היום - היו הסוקרים צריכים לסגור למחרת את הבסטה שלהם ולחפש לעצמם תעסוקה חלופית. כי המציאות, מסתבר, טופחת ממש על פניהם בגדול.
כך או אחרת, אמריקה אמרה את דברה בבירור. משתמע מכך שאיש משני המועמדים איננו אמין וכי לא ניתן להשליך עליו יהב..בעוד הילרי קלינטון פישלה בגדול - אין לדונלד טראמפ ניסיון מינימאלי. המסקנה הדרושה היא, לכן, חד-משמעית: אין לסמוך על אחד מהשניים, וצריך, לפיכך, להקדים רפואה למכה, ובלבד שלא לדרוך, חס וחלילה, על תהום פעורה, בעטיים של שניהם.
ברירת המחדל
האמת ניתנת להיאמר שאחרי הפצצה שהטיל אפ.בי.איי. בסוף השבוע האחרון, צריך יהיה להצטייד בהרבה אורך-רוח כדי להצביע בכלל בבחירות. אחרי ככלות הכל הדברים אמורים בברירת המחדל שבין בחירה בנבלה לבין העדפת הטריפה על פניה.
מעולם לא הייתה אמריקה שרויה בדילמה גרועה שכזו בעבר. בכורח הגורל האכזר נגזר עליה לאבד את עולמה ולא לשוב ולהיות עוד את מה שהייתה עד עתה. בינוניות מבהילה משתלטת עליה ומאיימת לנגוס בשארית-כוחה כמעצמת-על.
אילו אני בעל זכות-בחירה בארה"ב - הייתי מדיר את רגלי מן הקלפי ביום הבוחר של 8 בנובמבר, כדי להביע בכך את סלידתי ומחאתי האישית הגדולה ממה שקורה בארצו של דוד סם. על-פי "לא מעוקצך ולא מדובשך" - בל יהי עוד חלקי עם קלינטון או טראמפ.