עצה לסגן השר איוב קרא: לפני שאתה בא בטענות ומוציא הודעות, תבדוק את העובדות. זה רעיון לא רע באופן עקרוני, והייתי מצפה מפוליטיקאי במעמדו שיאמץ אותו. במחשבה שנייה: אם קרא היה בודק, הוא לא היה יכול להוציא הודעה לעיתונות - ואז לא היינו מדברים עליו כאן. אז אולי זה בכל זאת הצליח לו.

קצפו של קרא יצא (יום ב', 7.11.16) על רשימת המועמדים לבית המשפט העליון שפרסמה השרה איילת שקד. "אי-הכללת שמו של דרוזי ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון משמעותה שרק צה"ל דואג לשוויון לבני העדה הדרוזית בתוך מדינת ישראל, בעוד כל שאר המסגרות האזרחיות נדמה כאילו הם נטולי רגשות כלפי קבוצות שעל כתפיהם מונחים עתידה של מדינת ישראל ובית המשפט העליון עצמו".

נעזוב את השיבושים הלשוניים המביכים ונפנה לחלק המעשי-כביכול של ההודעה: "אני קורא למערכת בתי המשפט ולשרת המשפטים לערוך עיון מחדש בסוגיה כואבת זו ולתקן בדחיפות את העוול הזה. לא עיתכן שמכל העדות והדתות יהיו מועמדים ורק לדרוזי אין מקום ולו מעיקרון השוויון שכה מקודש בכל המערכות".

החלטנו לחסוך לשקד ולהנהלת בתי המשפט את העבודה ובדקנו בעצמנו. כיום יש שני שופטים מחוזיים בני העדה הדרוזית: סאבב דבור בנצרת ושכיב סרחאן במרכז. קצת קשה לצפות, שאחד מבין השניים יהיה מועמד לעליון - כלומר: מחצית מהשופטים המחוזיים בני העדה. אבל נניח שזה ראוי מבחינת השוויון - ואז יש בעיה אחרת. דבור התמנה למחוזי באפריל השנה, ואילו סרחאן הוא רק שופט מחוזי בפועל מלפני חודשיים. כלומר: עם כל הכבוד - אין להם שום ותק שמתחיל להזכיר משהו שיכול להתאים למועמדות לעליון.

שאלנו את קרא אם יש לו שמות ספציפיים. תשובתו: "יש כמה מועמדים מתאימים, שופטים דרוזים במחוזי, ובלי קשר אפשר לקחת לעליון גם מועמדים חיצוניים, ועל-מנת לא לפגוע באיש אין צורך לציין שמות ספציפיים, יש לא מעט טובים וראויים. יש מספיק מועמדים מוכשרים וטובים שהמערכת מכירה, אבל העיקרון הוא למה שלא יהיה מישהו גם אם לא ייבחר?". ושוב - נותיר את הלשון העילגת בצד. לחצנו: "למשל?". והתשובה: "זו תגובתו". קצת עובדות, ח"כ קרא, לא היו מזיקות. בעצם, הן כן היו מזיקות: לא היה על מה לרוץ לתקשורת.