אין ספק כי עם כל הביקורת, ההחלטה התקבלה כדין וכהחלטה דמוקרטית שאותה יש לבצע (גם אם היה נכון אולי לערוך מישאל עם לפני צעד כה חשוב, עדיין מדובר בהחלטה שהתקבלה כדין, בדיוק כמו החלטות גורליות אחרות שהתקבלו מאז קום המדינה ללא משאל עם), ובדיוק מסיבה זו מבצעים כל כוחות הביטחון את המשימה הקשה, הכואבת והחונקת הזו בגרון.
אבל יפי הנפש למיניהם שכל-כך מאושרים לראות איך כוחות הביטחון מפנים את "אויבי העם" - המתנחלים???? בשם "הדמוקרטיה" אתם מתלהמים נגד ציבור שמזה עשרות שנים נשלח, בתמיכת כל ממשלות ישראל, ליישב את יו"ש, וכעת אתם מתייחסים אליהם כאל אויבים. ת-ת-ב-י-י-ש-ו.
להזכירכם, החל מרבין ז"ל (עוד ב-1974) דרך כל ממשלות ישראל, הן מהימין והן השמאל ללא יוצא מן הכלל, הובטחו הבטחות ענק שנשאר בשטחים האלו לנצח, וניתנה כל התמיכה האפשרית כדי לעודד זאת.
מישהו מכל הצבועים פה, שיושב לו בנוחות במזגן בביתו שברמת אביב, גבעתיים או כל מקום אחר, ומתלהם בשנאה כה עצומה נגד המתנחלים, מישהו כאן חשב איך הוא היה מגיב אם בהחלטת ממשלה (שהתקבלה כדין, בדיוק כמו ההחלטה לגבי ההינתקות) היו מודיעים לו, לבני ביתו ולכל השכונה הנחמדה שהוא מתגורר בה, כי עליו לפנות את ביתו תוך שנה מהיום (כולל בתי הקפה בשכונה, כי זו החלטת ממשלה...) מכיוון שביתו נמצא בתוואי הרכבת התחתית שעתידה להיבנות בת"א (או אולי כי התברר שביתו והשכונה כולה יושבים למעשה על שטח שבעבר היה מיושב על-ידי ערבים)? אף אחד מכם לא ממש חשב על האפשרות הזו, אה? אבל אל דאגה, תוסיפו לקו מחשבה זה את העובדה המרגיעה שהמדינה תדאג לכם, ובמקום ביתכם על 120-150 המטרים הרבועים שבו, תקבלו במקרה הטוב קראווילה של 90 מטר ובמקרה הפחות טוב - חדר צפוף במלון...
ומישהו מכם באמת מאמין שאחרי ההינתקות יהיה לנו יותר טוב? הרי הפלשתינים עצמם (ואני לא מדבר רק על החמאס, אלא גם על מנהיגם הדגול) מצהירים בפה מלא כי תהליך ההינתקות הוא מבחינתם רק תחנת ביניים, שאחריה הם ימשיכו במאבק (ובתרגום חופשי: בטרור, דם ואלימות, למי שלא הבין) עד שיקבלו את כל היעדים: ירושלים, יפו, חיפה (אופס, סליחה, אני מקווה שלא פגעתי במישהו תושב חיפה, אבל זה בסדר, קח לך את הזמן - משהו כמו שנה, ותתחיל לארוז ולהתקפל, במקום להתנחל ולהתבצר בגבעה הנטושה הזו - דניה) ובכלל, מדינה פלשתינית מהים (התיכון, למי שעדיין מתעלם ועוצם עיניים מול האמנה הפלשתינית שמעולם לא שונתה) ועד הנהר (הירדן, למתעלמים...)
הרשו לי לצטט את תגובתו הקצרה והקולעת של מגיב באתר ynet (ערבי מיפו בשם אחמד סלים): "אתם לא עם אלא אסופה של גלותיים". עכשיו אתם מבינים מה הבעיה שלנו? של עם ישראל כולו - ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, מתנחלים וקיבוצניקים? אנחנו, כולנו, כעם, כמדינה, מזגזגים כל הזמן, ואין לנו קו הנהגה ודרך ברורים. הפלשתינים מאז ומתמיד היו עקביים במאבק שלהם ולא זזו ממנו במילימטר.
הלא הצהרתם של הפלשתינים כיום כי "ההינתקות היא רק תחנת ביניים בדרך לחיפה ולירושלים" הינה עקבית וברורה מאז ומתמיד. הם, הפלשתינים, בשקט בשקט (ולמי שזקוק לתרגום נוסף: בטרור, באלימות ובדם) משיגים את שלהם. אנחנו לעומת זאת עסוקים במלחמות פנימיות ומזגזגים ללא קו הנהגה ברור, מאז ומתמיד, ובכך חולשתנו.
כואב, כואב הלב וחונק בגרון לראות את מה שקורה בשטחים המפונים, אבל כנראה שאת המשימה הזו שהוטלה על כוחות הביטחון, אסור, אבל אסור שיבצעו כל מיני מתלהמים למיניהם, אלא צריכים לבצע אותה רק אלו שבאמת כואב להם הלב וחונק להם בגרון. כי רק כך, ודווקא כך, עם כל הכאב, תוכל "ההינתקות" להפוך להתחברות אמיתית של כולנו. רק כך נוכל להתחבר מחדש כעם, כאומה, כאחים וכמשפחה.
אגב, לכל אלו שמצדיקים את ההינתקות בגלל האינטרסים המשותפים לנו לבני בריתנו, האמריקנים, ומאחר ו, מה לעשות, "האח הגדול" עומד מאחורי זה ואומר לנו מה לעשות, אני יכול להגיד רק שני דברים:
1) נכון שלנו ולאמריקנים יש אינטרסים רבים משותפים, כמדינות הדוגלות בערכי המערב וכדמוקרטיות ששמות להן למטרה, בטח כיום לאחר הטרור העולמי, להילחם בטרור בכל מקום. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא תמיד האינטרסים של האמריקנים ושלנו זהים, וחשוב שנשמור גם על האינרסים שלנו.
2) זה שהאמריקנים "מראים לנו את הדרך" זה אולי בגלל שאנחנו מזגזגים כל הזמן, ולא בדיוק יודעים לאן אנחנו הולכים. נהג שנכנס לרכב ולא מכיר את הדרך שואל כל שוטר תנועה שהוא פוגש לאן לנסוע, והשוטר מסביר לו, כי הנהג לא מתמצא. אבל מי שיודע בדיוק לאן הוא נוסע לא צריך עזרה מאף אחד, כי הוא יודע את הדרך, אבל זה כבר סיפור לתגובה אחרת ולא לכאן.
ותחשבו על זה...
