|
לפזר את הכנסת [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
מה יעשה שופט לגמרי לא אקטיביסט כאשר אסור לו ליזום הליכים ואת דעתו הוא חייב להביע רק על בסיס עתירה המובאת בפניו ובמסגרת ההחלטה הנדרשת על-ידי העותר? ובכן זה תלוי באיזה שופט מדובר. אם זה שופט בארצות החול, המרובות כחול אשר על שפת הים, הוא יכול לאכול לעצמו את הלב ולהמתין עד אשר המחוקק יטפל בנושא, או עד אשר אזרח תמים יבחר להעלות את הנושא בפני בית המשפט.
אך לא כן שופט עליון בארץ הקודש. ארץ הקודש היא ארצו של העם הנבחר, ארץ אחת ויחידה בה הכול חייב להיות מקורי, שונה, עם מחשבה מחוץ לקופסת החיסכון של הקרן הקיימת, שופט כאור הגולה, לעם סגולה.
בארץ הקודש כאשר לשופט יש איזה רעיון מקורי לשינוי חברתי או כלכלי, כאשר הוא מאוד מעוניין לפתור איזה סכסוך עבודה במשק, הוא פשוט קורא לציבור לעתור "תעתרו לתקציב לזכויות חברתיות". כך אומר לנו השופט מלצר. אתם תעתרו ואנחנו נחוקק לכם חוקים אומר בפועל השופט מלצר. שיטה אדוורסרית ברוורס.
אז בואו נפזר את הכנסת, 120 חברים. תוסיפו על כך כמה עשרות של עובדים במשמר הכנסת, מאות מזכירות ויועצים פרלמנטריים, נפטר את נשיא המדינה הנבחר על-ידי הכנסת ואת
מבקר המדינה כנ"ל.
וניוותר עם 11 שופטים אשר בוחרים את עצמם לדורי דורות ינהלו את חיינו מכאן ועד עולם ויבוא לציון גועל.