הגעת ה-F-35 לישראל

ב-12 בדצמבר ינחתו בארץ זוג מטוסי ה-F-35A ("אדיר" בכינויו בחיל-האוויר) הראשונים של חיל-האוויר. זוהי אבן דרך בתהליך כניסת המטוס לשירות חיל-האוויר, שהחל עוד בשנת 2008 כאשר ישראל הגישה בקשה לרכש המטוסים. עד כה הוזמנו שתי אצוות, בסך הכול 33 מטוסים, ולאחרונה נודע כי הקבינט הביטחוני אישר להגיש בקשה נוספת, שתעלה את מספר המטוסים ל-50. עבור 33 המטוסים תשלם ישראל, מתוך כספי הסיוע מארצות הברית, סך של 5.57 מיליארד דולרים - סכום הכולל גם חלפים וסימולטורים.

למטוסי ה-F-35 לא תהיה מבצעיות מלאה לפני שנת 2019. הגעה למבצעיות מלאה של מטוסים מתקדמים היא תהליך ארוך, וגם לאחר הגעת כל המטוסים מן האצווה הראשונה יהיה צורך להתקין עליהם מערכות ישראליות ולאמן את הטייסים (אימון שכבר החל בשנה שעברה).

רבות דובר על היכולות המיוחדות של המטוס ועל קפיצת המדרגה שהוא יהווה עבור חיל-האוויר הישראלי. המטוס אכן מצויד בכמה חידושים טכנולוגיים בולטים:

1. חתימת המכ"ם הנמוכה שלו, שזיכתה אותו בתואר "חמקן", המכ"ם הייחודי שלו, מטיפוס "מערך מופע פעיל" (AESA), המסוגל לעקוב אחרי מספר רב של מטרות אוויריות וקרקעיות בו-זמנית, ברזולוציות גבוהות, ובמידה גדולה של עמידות בפני לוחמה אלקטרונית.

2. חיישנים נוספים, בתחום האור הנראה ובתחום ה-אינפרא-אדום, המכסים את כל המרחב סביב המטוס, בגזרה של 360 מעלות.

3. היתוך מידע - כל המידע הנאסף על-ידי חיישני המטוס, וכן מידע המתקבל הן ממטוסים עמיתים וממערכות חיצוניות כמו מטוסי בקרה ומערכות על הקרקע - מעובד ומוצג לטייס כתמונה אחודה המעניקה לו מודעות סביבתית גבוהה.

4. רכיב חשוב במערכת זו היא הקסדה. בנוסף לכוונת הקסדה הטייס מקבל על משקפה מידע מכל המקורות וכן נתוני הטסה ותפעול. כך, הטייס אינו חייב להסיט את עיניו למכשירי המטוס במהלך מבצע. היתוך המידע גורם לכך שזוהי תמונה מלאה יותר של המרחב הסובב אותו כולל התמונה הקרקעית מאשר במטוסים אחרים.

5. למטוס נלווית מערכת תחזוקה ממוחשבת מתוחכמת, שחלקה מותקן במטוס וחלקה בתחנות קרקעיות. המערכת מבצעת הערכה שוטפת של "בריאות" המטוס ויודעת להודיע על תקלות, לפעמים עוד לפני שהן מורגשות בצורה אחרת. היא מוציאה הוראות תיקונים, ואף דואגת להזמין חלפים על-פי הצורך.

6. עם המטוס נרכשו מדמי טיסה, חלקם מאפשרים גם אימונים של מספר טייסים בביצוע משימה משותפת. חלק הארי של הכשרת הטייסים ואימוניהם השוטפים יתבצעו במדמי הטיסה, על-מנת לחסוך בעלויות.

7. אחד מדגמי המטוס - ה-F-35B - הוא בעל יכולת המראה קצרה ונחיתה אנכית (STOVL). אומנם הדגם שרכשה ישראל ממריא ונוחת באופן קונבנציונלי, אך נמסר שחיל-האוויר שוקל לרכוש בעתיד מספר מטוסים מדגם F-35B, על-מנת לשמר יכולת פעולה במקרה שבסיסיו יסגרו בעקבות תקיפה.

עם זאת, ה-F-35 הוא גם מטוס שנוי במחלוקת, שעורר וויכוח חריף בעיקר בארצות הברית ובחלק מהמדינות השותפות בפרויקט מתחילתו. חלק מהטענות התייחסו לפגמים שהתגלו במהלך ניסויי הטיסה. לגבי פגמים אלה טוענים תומכי המטוס והיצרן כי אלה תוקנו, או שיתוקנו בקרוב, וכי בעניין זה המטוס אינו שונה מכל מערכת נשק מתוחכמת אחרת: תהליך פיתוח יכלול, תמיד, כשלים - ותיקונים.

הועלו גם טענות עקרוניות יותר: תהליך הפיתוח התארך וסבל מפיגורים רבים: המטוס היה אמור להיות מבצעי עוד בשנת 2010 אולם לא צפוי שגרסת התכנה המלאה שלו (גרסה 3F) תהיה מוכנה לפני שנת 2019. כן סבל התהליך מחריגות עלות כבדות מאוד. המטוס שהוכרז בתחילת דרכו כ"מטוס זול ובר-השגה" (affordable) התגלה כיקר מאוד, הן ברכישה והן בתחזוקה שוטפת, מה שחייב את זרועות הצבא האמריקני לעשות התאמות של מספר המטוסים הנרכשים וקצב הרכישה. כך, גם מדינת ישראל תצטרך להסתפק במספר קטן יותר של מטוסי קו ראשון מכפי שהייתה רגילה.

טענה עקרונית אחרת הייתה כנגד התפישה של פיתוח וייצור מטוס אחד שייתן מענה לדרישות מבצעיות שונות של שלוש זרועות של הכוחות המזויינים האמריקנים (חיל-האוויר, הצי, הנחתים), וכן שמונה מדינות שותפות. המטוס אומנם נבנה בשלושה דגמים שונים, אולם השאיפה לאחידות גדולה של כל הדגמים חייבה את כל אחד מן השותפים לוותר על דרישות חשובות, ופגעה מבחינתם בביצועים של התוצר הסופי.