לכל ישראלי יש זכות לגור איפה שהוא רוצה בשטחים שבשליטת ישראל. לאור המציאות של שני עמים החיים בארץ, יש מקומות שבהם מסוכן לישראלים לגור, ואף כאלו שבהם אסור להם. חברון נמצאת במוקד זה. חברון היא עיר האבות, שההיסטוריה שלה הולכת אלפי שנים אחורה. אני זוכר את ההתרגשות שאחזה בי, בשעה שביקרתי לראשונה במערת המכפלה. במקביל להיסטוריה היהודית הארוכה בחברון, בעיר גרים גם פלשתינים שזהו ביתם כבר עשרות שנים. האפשרות לחיכוך בין האוכלוסיות, היא שמביאה לפעילות משמעותית של צה"ל בעיר.

לכן, חברון דורשת תשומת לב רבה ומיוחדת. ההיסטוריה והקדושה שלה, מחייבות את צה"ל להסביר לחיילים המשרתים בגזרה את המתיחות והנפיצות, המחייבת אותם לפעול ברוגע מחד ובערנות ותשומת לב מאידך. להסביר שתפקידם להגן על תושבי האיזור, ולא משנה מה - אסור להם לקחת את החוק לידיים.

כאן נכשל אלאור אזריה. לפי פסק הדין, לא הייתה הצדקה לירי, והייתה כוונה תחילה כאשר אזריה אמר קודם לכן שעל מחבלים למות. אני מסכים עם אמירה זו; השאלה היא מתי. על המחבל למות כאשר הוא בא לתקוף אותי, לא כאשר הוא מוטל פצוע על הרצפה. על המחבל למות אם בית המשפט קובע כך, לא כאשר חייל לוקח את החוק לידיים. גם אם יש הסבורים שאזריה צדק, החוק הוא חוק.

לאחר שאזריה ירה במחבל, החל הדיווח בשרשרת הפיקוד, שהגיע עד לראש הממשלה. הבעיה החלה עם התגובות הראשוניות של ראשי מערכת הביטחון. הרמטכ"ל גדי איזנקוט, בתיאום עם שר הביטחון דאז, משה יעלון, פרסם הודעת גינוי לאירוע. יעלון מצידו אמר שמדובר באירוע חמור ביותר, המנוגד לערכי צה"ל ומוסר הלחימה שלו. מספר ימים לאחר מכן, אמר יעלון במליאת הכנסת שאזריה הוא חייל שסרח ולא גיבור.

את הדברים הללו ניתן להגיד בנחרצות שכזאת רק כעת, לאחר ההרשעה. לא ניתן להגיד דבר שכזה ימים ספורים לאחר האירוע, כאשר החקירה עדיין בהתנהלותה. חוסר התמיכה הראשוני של הרמטכ"ל ושר הביטחון באזריה לא פחות חמור, מאחר שהוא פוגע בשאר חיילי צה"ל. אם אתם לא מסכימים עם הנעשה, אל תאמרו זאת - אלא הגידו שיש לחכות עד להתבהרות הדברים בבית המשפט. השורה התחתונה היא שאזריה פשע, וכל בר דעת יכול להבין זאת. כעת החשש הוא שלאור חוסר התמיכה חיילים יימנעו מפעולה, אפילו אם יהיה מדובר בפעולה לגיטימית.

ישנו ציטוט מוכר לפיו גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום. בעוד שלא ידוע בוודאות למי הציטוט מיוחס, ניתן לקשר אותו לפעילות בצלם בפרשת אזריה. הסרטון שהחל את הסערה התקשורתית בנושא צולם על-ידי פעיל בצלם שהיה באיזור. השאלה מה אזרח עושה בזירת פיגוע היא נושא לדיון אחר. הסרטון הוכיח שאזריה לא פעל כיאות וכמצופה מחייל צה"ל.

מקרה זה אינו יכול להצדיק את שאר פעילות ארגון בצלם. למי שלא מכיר, מדובר בעמותה שלדבריה נאבקת בהפרת זכויות אדם ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ומנסה לשנות את מדיניות ישראל בשטחים אלו. לאורך השנים מהימנות הארגון הוטלה בספק, וביקורת רבה הועלתה סביב הליקויים שבאיסוף המידע על ידו. ביקורת רבה עוד יותר הועלתה על התנהלות הארגון, שמופיע בין-היתר בפני פורומים בינלאומיים כאשר הוא משמיץ את מדינת ישראל.

ברובם המוחלט של המקרים, בצלם עובר את הגבול. כך היה כאשר הארגון לא הוקיע את פעולותיו של נאסר נוואג'עה, פעיל בארגון שתחקיר "עובדה" חשף כיצד הוא מסגיר שמות של פלשתינים למנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית, רק בשל רצונם למכור קרקעות ליהודים. בצלם טען אז, כי פעילותו של נוואג'עה היא גיטימית. כמו-כן, ארגון חמאס לא נחשב בעיניהם כארגון טרור, למרות שהוא נחשב ככזה בעיני ישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, האיחוד האירופי ועוד מדינות.

כעת, לאחר הכרעת הדין, בארגון יכולים לטפוח לעצמם על השכם. דבר זה כמובן לא יסייע לתדמיתו בעיני הציבור הישראלי, ולא נראה שזה כל-כך ישנה לפעיליו. יש לזכור שנקודה אחת של אמת, לא יכולה למחוק שנים על גבי שנים של שקרים. בצלם ימשיך בפעילותו המסולפת ברחבי העולם, ועל מדינת ישראל להמשיך ולהוכיח את שקריו.

למרות שהכותרת של נקודה זו היא מחנה הימין, היא מכוונת לכל תומכיו של אזריה, שרובם המוחלט ממחנה זה. קבלו את הכרעת הדין. די כבר. השופטים אינם בוגדים עוכרי ישראל, זה לא היה מכור מראש, לא הייתה ולא קיימת שום קונספירציה נגד אזריה. אפילו שר הביטחון אביגדור ליברמן, הידוע בתמיכתו באזריה, אמר דקות לאחר הכרעת הדין, כי יש לקבלה למרות שהוא עצמו איננו מרוצה.

מערכת המשפט בישראל רחוקה מאוד מלהיות מושחתת. המערכת פועלת לפי דין צדק, אפילו אם לא מרגישים כך. רואים זאת בקריאת פסקי דין, אליהם רוב הציבור לא נחשף ומקבל מהתקשורת דיווחים שאינם תמיד מדויקים. במקרה של אזריה הדברים היו שונים, כאשר במהלך הכרעת הדין הועברו דיווחים מבית המשפט, והוסברו עמדות השופטים.

ועוד הערה לאנשי הימין: זו אותה מערכת שיפוט צבאית ששולחת מחבלים לכלא, ובעקיפין – זו אותה מערכת משפט שלהבדיל שלחה את אהוד אולמרט לכלא. לא ניתן להגיד שמקבלים את הפסיקה רק כאשר היא נוחה.

פוליטיקאים ממחנה הימין קוראים להעניק חנינה לאזריה, ואף שלי יחימוביץ' אמרה זאת. מי שראיתי שאמר זאת ראשון היה אורי אבנרי, דווקא מפעילי השמאל הרדיקליים והמוכרים בישראל. הנימוק שלו היה אחר: אזריה הושפע מהאווירה הכללית בציבור ובצה"ל והוא הורעל על-ידי סביבתו. למרות שאזריה ביצע פשע, טען אבנרי, יש לקחת בחשבון את האחריות של מפקדיו וסביבתו. לכן, יש להרשיע את אזריה ואז להעניק לו חנינה, כדי למנוע את השסע העמוק שכל פתרון אחר יגרום לו.

כפי שכבר צוין באתר זה אתמול, חנינה מיועדת למקרים נדירים המצריכים רחמים לפנים משורת הדין. מאחר שזהו אינו המקרה של אזריה, יש לחכות ולראות מה יקרה במסגרת הערעור על פסק הדין. משפט זה רחוק מסיום. למרות הרצון למנוע שסע עמוק במדינה, נראה, כי ההתנהלות הציבורית והפוליטית במהלך המשפט כבר הכניסה אותנו לעומקו של שסע שכזה.