מגרש כדור-רגל וקופסת גפרורים

החומר של מילר (The English version) מסתובב באינטרנט לאחרונה, ובויית ללא עריכה בגלובל רפורט. אז הנה הוספתי לו איזה טאץ' קטן ושאלה להכעיס בקצה. השלמתי במבואות מתוך ספרה של פיטרס המסכם במסמך היסטורי מקיף את מקורות הסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל "מאז ומקדם", וסיימתי בציטוט מתוך ממר"י. ולכולם התודה והברכה.

מילר: תלעסו את זה היטב ותקלטו, 500 מיליון ערבים וחמישה מיליון יהודים. תחשבו על כל המדינות הערביות כמו על מגרש כדורגל, ועל מדינת ישראל כקופסת גפרורים במרכז המגרש. ועכשיו אותם חברה נשבעים שאם מדינת ישראל תיתן להם חצי ממנה, כולם יהיו חברים טובים.

זכות הדיבור לקומיקאי בעל תוכנית הטלוויזיה "דניס מילר לייו" בערוץ הטלוויזיה האמריקני HBO:

"עיון מהיר על המצב הוא תמיד חשוב, אז כשירות לכל האמריקנים שעדיין לא תפסו את העניין, אני מציע לכם עכשיו את הסיפור על המזרח התיכון בכמה משפטים בודדים", וככה זה הולך: הפלשתינים רוצים מדינה משלהם. אבל יש רק דבר אחד בקשר לזה, אין דבר כזה פלשתינים.

זו מילה שהומצאה. מדינת ישראל נקראה פלשתינה כבר לפני אלפיים שנה. כמו המילה וויקנים, פלשתין נשמעת כמו מילה עתיקה אבל למעשה זו המצאה חדשה. לפני שהישראלים זכו באדמה במלחמת ששת הימים , עזה נשלטה על-ידי מצרים, יהודה ושומרון על-ידי הירדנים, ולא היו שום "פלשתינים".

מיד איך שהיהודים התחילו לגדל על האדמות האלו תפוזים בגודל של כדור-סל, מה אתם יודעים, התחילה המלחמה. תגידו היי ל"פלשתינים" שבוכים על הקשר העמוק ל"אדמתם" הגזולה ול"אומתם".

אז למען ההגינות, בואו לא נשתמש יותר במילה "פלשתינים" כדי לתאר את האנשים הנפלאים האלה, אשר רוקדים מאושר על מתינו (= הכוונה להרוגים של התקפות הטרור בארה"ב - ר.ת.) עד שמישהו אומר להם שמקליטים אותם (= לטלוויזיה- ר.ת.), במקום זה, בואו נכנה אותם כמו שהם:

"ערבים אחרים שאינם מסוגלים להביא לידי מימוש דבר בחייהם ומעדיפים לעטוף את עצמם במלודרמה מפתה של מאבק ומוות אינסופיים". אני יודע שזה קצת "כבד" להשתמש במילים כאלה ב-CNN, אז מה דעתכם על ההגדרה: "שונאי-יהודים שזה מקרוב באו".

טוב, אז שונאי-יהודים החדשים האלה רוצים מדינה משלהם. אופס, רק עוד משהו: לא, הם לא.

הם יכלו להיות בעלי מדינה משלהם בכל זמן בשלושים השנים האחרונות, ובמיוחד לפני כמה שנים בקמפ-דייוויד, אבל אם יש לך מדינה משלך, אתה צריך שיהיו לך רמזורים ומשאיות לפינוי זבל ומשרד חקלאות והכי גרוע, אתה למעשה צריך לתכנן ולבצע דרכים כדי להתפרנס.

זה לא צחוק. בכלל לא. הם רוצים את מה שכל שונאי-היהודים באזור רוצים: את ישראל!

וכמו כן הם רוצים גם ערימה גדולה של יהודים מתים כמובן, כי פה נמצאת עיקר החגיגה, אבל בעיקר הם רוצים את ישראל.

למה? קודם כל, הניסיון להרוס את ישראל - או את "הישות הציונית", כפי שכתוב אצלם בספרים.

ושנית, חמישים השנים האחרונות אפשרו לשליטים הערבים להסב את תשומת הלב של תושבי מדינותיהם מהעובדה שהם אנשי הצווארון הכחול הכי עלובים ועניים והכי נחשלים עלי "אדמות אללה". ו"אדמות אללה" לתושבי מדינות אלה זה בהחלט אומר משהו...

זה גורם לי לגלגל את עיני בכל פעם שה"צדיקים" מדברים על צדק מוסרי ועל ההיסטוריה והתרבות של המוסלמים במזרח התיכון. אם לא פספסתי משהו, הערבים לא העניקו לעולם דבר מלבד אלגברה, אשר דרך אגב, תודה רבה, לעזאזל, עבור זה.

תלעסו את זה היטב ותקלטו: 500 מיליון ערבים וחמישה מיליון יהודים. תחשבו על כל המדינות הערביות כמו על מגרש כדורגל, ועל מדינת ישראל כקופסת גפרורים במרכז המגרש. ועכשיו אותם חברה נשבעים שאם מדינת ישראל תיתן להם חצי ממנה, כולם יהיו חברים טובים.

באמת? ו'אווו. איזה חדשות מגניבות.

היי, אבל מה עם התמשכות המלחמות להשמדת המדינה הזעירה, והחוקים צמאי הדם הקנאים שלהם לזרוק את כל היהודים לים?

אה, זה? סתם צחקנו.

חברי, קווין רוני, העיר הערה מעניינת מאד אתמול: בואו נהפוך את הנתונים: תארו לעצמכם חמש מאות מיליון יהודים וחמש מיליון ערבים. עמדתי נדהם מול הפשטות שבעניין.

האם מישהו יכול לתאר את היהודים חוגרים על עצמם סכיני גילוח וחגורות נפץ? או מגייסים לעזרתם כל דבר שאפשר למשך דורות, כדי לדחוף את המדינה הקטנה של הערבים לים? או רוקדים מאושר על רציחתם של חפים מפשע? או מפיצים ומאמינים בזוועות שקריות שהערבים אופים לחם בדם של ילדים יהודים? מזוויע.

לא, כמו שאתם יודעים, אם היו מניחים ליהודים לחיות בשלום ובשלווה, הכי הרבה שהיהודים היו יכולים לעשות לאחרים בעולם, זה להתווכח איתם עד מוות.

הנשיא בוש, אלוהים ישמור על נשמתו, מהלך על חבל דק. אני מבין את זה, בניסיונות החיוניים שלו בעירק ומדינות אחרות. זה האינטרס שלנו, כאמריקנים, לנסות ולשמור על יציבותם של בעלי בריתנו הערבים ככל שניתן, כי אחרי הכול, זה לא יותר קשה לעשות את זה מאשר לשמור על אולם מלא דוגמניות - על, שמנעו מהם את הסמים...

למרות זאת, באסטרטגיה לטווח ארוך, ישנה תמיד סכנה של חוסר איזון. אנחנו כבר הפסדנו קצת.

אחרי 11 בספטמבר, הנשיא שלנו אמר לנו ולשאר העולם שהוא הולך לעקור משורש את כל הטרוריסטים ואת המדינות שתומכות בהם. נפלא.

אז הישראלים, אחרי חודשים על חודשים שהם עוברים את המקבילה לאוקלהומה-סיטי (= ראה הגדרה בתחתית העמוד - ר.ת.), מידי שבוע,(וגם מידי יום), שהחלו לעשות את מה שאנחנו עושים, אז אנחנו אומרים להם לגלות איפוק. אם אמריקה הייתה מותקפת במתקפת טרור כמו באוקלהומה-סיטי כל יום, מייד היינו צורחים על הממשלה לחסל את זה ולהרוג כל דבר שחי דרומית לים התיכון ומזרחית לנהר הירדן.

הרגישו חופשי להעביר את זה הלאה לכל חבריכם ומכותביכם. וברכתי עמכם, תחיו בשלום, תהיו בריאים ושמחים, ושיהיו לכם חיים נפלאים.

עד כאן הקומיקאי מילר

אני השחף שואל - מצחיק או רציני? מה דעת החכם היהודי ישראלי לדורותיו?

השאלה תיבחן על-פי מקורות היסטוריים. תחילה מבואות מ"מאז ומקדם" של ג'ואן פיטרס:

האומה הפלשתינית - 51 לשונות

במפקד הבריטי של 1931 התגלה שתושבי ישראל הלא יהודים היו ערב רב של תושבים בני עמים שונים מכל קצווי עולם שרבים מהם מתוארים משום מה כ"ערבים" שמקומות הולדתם ולכן מוצאם יכול להיות מפוענח על-פי שפתם (עמ' 219-230):

"23 לשונות שונות בשימוש אצל המוסלמים". בתוספת "28 לשונות אצל הנוצרים".

ס"ה - "51 לשונות מ-24 ארצות שונות לבד ארצות אירופה ושתי יבשות אמריקה"

זהות פלשתינית נפרדת כצורך טקטי:

"קיומה של זהות פלשתינית נפרדת אינו בא אלא לצרכים טקטיים, הקמתה של מדינה פלשתינית היא מכשיר חדש במערכה נגד ישראל" (עמ' 143) - זוהיר מוחסן, לשעבר ראש המחלקה הצבאית של אש"ף וחבר הוועד הפועל שלו (ביומון ההולנדי טרוב, מרס 1977).

אז מה כל אלו ה"פלשתינים"? עבודה בעיניים? לא יכול להיות.

בואו נראה: "אמר הנביא מוחמד - המלחמה היא מרמה" - אל-בוכרי, אל-ג'אמע אל-צחיח (עמ' 143). מה מלחמה? מה מרמה? "הסתיים ג'יאהד קטן, אנחנו בדרך לג'יאהד הגדול".

אבו מאזן שהכריז בעבר "כשיסתיימו ההסכמים (קבלת האדמות) יישאר רק התותח (מלחמה), חזר והכריז מיד לאחר גמר הינתקות/גירוש תושבי כפר דרום: "הסתיים הג'יאהד הקטן, אנחנו בדרך לג'יאהד הגדול".

ביאורים

"מאז ומקדם" ספרה של ג'ואן פיטרס:

פיטרס, פעילת זכויות האדם מקנדה, לא יהודיה, שפעלה למען הפליטים הפלשתינים בלבנון. תוך חיפוש נתונים ותעודות מתגלה עובדה מתמיהה, משמדובר בפליטים הערבים שונתה הגדרת הפליט על-ידי ארגון האומות המאוחדות, שלא כמקובל למי שנאלץ לעזוב את ביתו הקבוע או הטבעי. הפליט הערבי הוגדר ככזה כבר לאחר שהתגורר במשך שנתיים או יותר בשטח ארץ ישראל לפני קום המדינה. היחס המפלה לטובה ביחס להגדרה המקובלת הביא את פעילת זכויות האדם לבדוק את הנתונים במסמכי האו"ם המקוריים, ומשם הלאה למקורות נוספים לרוב. פליאה גדולה המסוכמת במסמך היסטורי מונומנטאלי.

מתארת ברברה טוכמן ההיסטוריונית הדגולה: "הספר הוא מאורע היסטורי בפני עצמו, בחשפו עובדות שעד כה נדחקו לאפלה, עד אשר ג'ואן פיטרס גילתה אותן". ברברה טוכמן שהתפרסמה בזכות ספרה האלמותי "מצעד האיוולת". ספר תולדות טיפשות האדם.

השלמות לדניס מילר

וויקה - הגדרה בסיסית :

וויקה היא דת פאגאנית מבוססת טבע (אך לא עובדת-טבע). מקורה במאה ה-20, והיא משלבת אלמנטים של כשפים מסורתיים (מאגיה עממית), עם תורתו של ג'ראלד גרדנר. בצורתה המקורית, וויקה היא דת פריון סודית, המאמינה באל זכר ובאלה נקבה. פולחני המסתורין של האל והאלה מועברים למאמינים באמצעות טקסי הכנסה בסוד (פולחני מסתורין הם אמיתות שניתן להבין רק באמצעות חוויה וניסיון ישיר). במהלך השנים, התפתחו וריאציות רבות מאוד של צורה מקורית זו, כולל התמחויות ייחודיות אישיות.

התקפת הטרור באוקלהומה-סיטי:

בשנת 1995 הותקף בנין הממשל הפדראלי בעיר התחתית באוקלהומה-סיטי, בהתקפת טרור אשר גרמה להריסת כל קומפלקס המבנה וגרמה למותם של 186 בני אדם, מתוכם 19 זאטוטים ששהו בגן, כ-800 פצועים, ומעל שלוש מאות מבנים שנהרסו בסביבה. זו הייתה התקפת הטרור הגדולה והדרמטית ביותר בארה"ב עד מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר.

השלמות למי שרוצה (לא חובה, מוגזם, מיותר) לדעת יותר על ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית ערבית, מקור האנטישמיות, והמאבק על הארץ.

טיפהל'ה.

מצב האוכלוסין בארץ ישראל במאה ה-19, "מאז ומקדם" (עמ' 162-4):
- אנציקלופדיה גרמנית - 1827: "ארץ שממה שכנופיות שודדים ערביות מהלכות בה בכל פינה".

לאחר ביקורו של מארק טו'יין ביקר ב-1867 בארץ הקודש הוא מסכם:

- "חזיונות מסעירים... אינם מתרחשים עוד בעמק יזראל... מהלך שלושים מיל (50 קילומטר) לכל עבר אין בו כפר אחד ערירי" (נ.ש. - 50-80 ק"מ לערך רוחב מותניה של ישראל הגדולה דהיום מהים ועד הירדן).

- וכן "כדי למצוא את אותו סוג של בדידות שינסוך עליך שיממון... עליך לבוא לגליל... מדבריות עזובה אלה, קופות שממה חלודות... הכפר המטופש הזה טבריה, הישן את שנתו בצל ששת דקליו האבלים... הגענו בשלום להר תבור... בכל הדרך לא ראינו נפש חיה".

- נמשיך: "נצרת עיר שכוחת אל... יריחו המקוללת היא תל חורבות מפורר, כפי שהותיר אותה יהושע במופתיו לפני למעלה משלושת אלפים שנה".

הלאה בואכה ישימון "ארץ ישראל יושבת עטוית שק ואפר... שוממה וכעורה".

- ואיזה ביטוי נפלא עצוב על ערים ועיירות מפעם "שם הקשיבו אלי אדם לקולו של המושיע ואכלו את לחם הניסים... נמים (שנת 1867) בדממת הישימון שאין דריו אלא עופות טרף ושועלים נחבאים -אורבים".

רושם ה.ב. טריסטראם ביומנו "עיבודם של אדמות עמק השרון פוסק והולך, וכפרים שלמים נעלמים מעל פני האדמה. מאז 1838 נמחקו שם מן המפה (על-ידי הבדואים) לא פחות מ-20 כפרים, ויושבי הקבע נעקרו מן השורש".

שורה של משקיפים שביקרו בארץ מסכמים:

- צרפתי מחברו של מורה הדרך המפורסם ביותר לארץ הקודש במאה ה-19: "את חיפה ניתן לעבור ב-5 דקות (רגלים או חמור) בדרך לעכו", ושם "אותו נמל נהדר היה בטל ממסחר".

- ב-1840 כותב משקיף: "ההמונים בירושלים נאמדו בפחות מ-15 אלף תושבים, למעלה ממחציתם יהודים".

- נוסע צרפתי: "חיפה מנתה 6000 איש",

דוד לנדס מסביר את הסיבות להצטמקות האוכלוסיה: "כתוצאה ממאות שנים של הזנחה ושלטון עושק מצד הטורקים... למריבות שבטים ולשודדים בדואים".

ברנרד לואיס משלים: "האיכרים מוזנחים ומרוששים נפלו לידיהם של מלווי כספים וספסרים נושלו לעיתים כליל מאדמתם".

סופר צרפתי: "לא רק אפנדים עשירים חטפו את הקרקע... אלא גם זרים בעלי יוזמה שראו להם סיכוי לקצור רווחים במקום".

ג'והן לואיס בורקנהרד מסכם: "הנגישות של השלטון (העותומאני) מצד אחד ושל הבדויים מן הצד השני הורידו את הפלאח בחורן לדרגה שאינה עולה בהרבה על זו של הערבי הנודד. מעטים הם המתים באותו כפר בו הם נולדו".

הקונסול הבריטי: "דלדול האוכלוסיה הולך ונמשך"

מי היו הפלשתינים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ועשרים?
הגדלת האוכלוסיה הדלה וההגירה לארץ ישראל, החלו עם הפוגרומים ביהודי אירופה והתחייה הציונית של הרצל. ההגירה היהודית גררה הגירה ערבית מסיבית, חלקה מתוך עניין כלכלי שהביאה העלייה היהודית, וחלקה כתגובת נגד לפעילות הציונית, מתוך מאמץ להפריע להקמת הבית היהודי בפלשתינה. הפעילות הערבית שהחלה בטבח ביהודי חברון, ובמאורעות הדמים בשנות ה-30, המשיכה בשיתוף הפעולה בין המופתי והיטלר.

בתוך כך האנגלים בהצהרת בלפור תמכו בהקמת בית יהודי בארץ ישראל, העדיפו בהמשך את הערבים עקב הלחץ הערבי הנגדי האפקטיבי הן בגלל מספרם וכוח השפעתם העדיף, והן בגלל הטרור הישיר שהטילו במי שהתנגד להם, או בניסיון להרתיע את העלייה היהודית, כפי שאומר צ'נסלור הנציב הבריטי העליון בארץ ישראל (1 ספטמבר 29): "התחלחלתי לשמוע על מעשה הזוועה שעשו חבורות של זדים אכזריים וצמאי דם, על רציחות אכזריות של אנשים חסרי מגן מתוך היישוב היהודי, בלי הבדלי גיל ומין... מעשים של פראות שאין להביעה במילים".

ואכן הטרור על-פי התוצאה מתגלה כשיטה יעילה לשכנוע:

"במשטר ההגירה הבריטי לא הייתה כל אמת מידה רצינית לבדיקת שכיחותה של כניסת ערבים ל"פלשתינה". ומנגד - "ההנחיה המוקדמת... שצריך לבדוק רק את הגירתם של יהודים" (עמ' 219-230).

אנתוני אידן 1943 - "אם הכרח שתהיינה לנו העדפות, הרשני ללחוש על אוזנך שאני מעדיף ערבים על היהודים".

מה חדש?

ב-42 ביוני 2001 פורסם בעיתון המצרי אל-ערבי הראיון האחרון עם פייסל חוסייני לפני מותו (תרגום מ- MEMRI) להלן קטעים נבחרים:

הסוס הטרויאני - כתרגיל הונאה

פייסל חוסיני שנחשב למרתין לותר קינג של הפלשתינים אמר לפני שלוש שנים, אמרתי "היכנסו אל בטן הסוס", וכולנו נכנסנו לבטן הסוס. והסוס עצמו נכנס אל החומות. כעת, הגיעה השעה שנאמר: "רדו מבטן הסוס" והתחילו לעבוד... למען המטרה שלשמה נכנסתם לבטן הסוס. האינתיפאדה מהווה, לדעתי, את הירידה מבטן הסוס. זוהי תחילת העבודה האמיתית שלשמה נכנסנו לבטן הסוס.

"הסכם אוסלו, או כל הסכם אחר, הוא בסך-הכל הליך זמני.. צעד לקראת משהו רחב יותר..."

"[יש את] המטרות "האסטרטגיות" והמטרות "הפוליטיות", או המטרות בשלבים. המטרות האסטרטגיות הן "מטרות העל", "המטרות לטווח ארוך", או המטרות הבלתי משתנות, המבוססות על זכויות ועקרונות פאן-ערביים, היסטוריים מוצקים. לעומת זאת, המטרות "הפוליטיות" הן מטרות לשלב זמני שנקבעות בהתאם למערכת הבינלאומית הקיימת...וגורמים אחרים "המשתנים" מעת לעת".

"אנו מבקשים מכל הכוחות והפלגים הפלשתינים להתייחס להסכם אוסלו ולהסכמים האחרים כאל הליכים "זמניים", או מטרות בשלבים... אנו אורבים לישראלים..."

"[גם] אם נסכים להכריז על מדינתנו נכון לעכשיו על 22% בלבד מפלשתין, כלומר על הגדה המערבית ורצועת עזה - הרי שמטרתנו הסופית היא שחרור כל פלשתין ההיסטורית מן הנהר ועד לים..."

בהגדרת היעדים חוסייני מזוהה כפלשתיני? או כפאן ערבי וכמוסלמי נאמן?

פייסל חוסיני המשך: "אם אתה שואל אותי בתור איש הלאומיות הפאן-ערבית מהם גבולות פלשתין באסטרטגית העל,אני אשיב לך מיד: "מן הנהר ועד לים", כולה אדמה ערבית, אדמת האומה הערבית. אם אתה שואל אותי בתור מי שמשתייך לאמונה האיסלאמית, תשובתי היא גם כן "מן הנהר ועד לים", כולה וקף איסלאמי שאין למוכרו ואין לקנותו".

"אלא שמה שאני יכול להשיג עכשיו ולחיות עליו, לאור המערכת הבינלאומית,איננו, כמובן, פלשתין "מן הנהר ועד לים"... סיסמתנו מעתה והלאה צריכה להיות "האינתיפאדה תמיד צודקת"..."