בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפרטת הלכידות, הפרטת הבושה או שמא: קץ הציונות
|
הבעיה העיקרית של מדינת ישראל איננה הסכום הדמיוני של מאות רבות של מיליארדים שהושקעו בשטחים, בהתנחלויות. הבעיה היא שממשלות ישראל, בעיקר מאז ממשלת רבין השנייה ולמעט החדשים המועטים של ממשלת המעבר של פרס - הפריטו את מדינת ישראל לדעת ושינו את תכלית קיומה של המדינה שהקימו בן-גוריון ועמיתיו
|
[צילום: גיל יערי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
נראה כי הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל (יוקר הדיור, רמת הפערים בין קבוצות באוכלוסייה ושאר מרעין-בישין) אינן הולכות לקראת פתרון. גם לא הבעיות החברתיות וכמובן שלא הבעיות הפוליטיות (צוללות, "הסדרה", סיפוח וכל כיוצאים באלה). אין זה "רק" או "גם" בשל הבעיות הביטחוניות והמדיניות ואף לא בגלל שאין פתרון לשאלות העומדות על הפרק. למעשה, יש פתרונות. אבל, ה ממשלה הזאת שכנראה הינה גרועה אפילו מקודמתה, כלל אינה מעוניינת בפתרונות. לפחות מבחינה זאת זו הינה הגרועה שבממשלות ישראל - ודאי שמאז משנות השמונים. למעשה, ממשלת פרס של שנות השמונים הייתה כנראה האחרונה בממשלות ישראל שפעלה ברצינות למען פתרון בעיותיה של המדינה וגם היא הייתה יחידה במינה, לאחר חצי דור של ממשלות רעות. הבעיה העיקרית של מדינת ישראל איננה הסכום הדמיוני של מאות רבות של מיליארדים (של שקלים, דולרים ושאר מטבעות) שהושקעו בשטחים, בהתנחלויות - אף כי בהחלט היה ניתן להפנות סכומים אלה לצרכים מועילים וחיוביים יותר (חינוך, בריאות, טיפוח התעשיה והחקלאות, פיתוח תחבורה ציבורית - והרשימה ארוכה). הבעיה היא שממשלות ישראל, בעיקר מאז ממשלת רבין השנייה (95-92) ולמעט החדשים המועטים של ממשלת המעבר של פרס - הפריטו את מדינת ישראל לדעת ושינו את תכלית קיומה של המדינה שהקימו בן-גוריון ועמיתיו לפני קצת למעלה משישים שנה. למעשה, למעלה מעשור עסוקות ממשלות ישראל - ובעיקר אלו שבראשן עמד נתניהו - בקיצוץ בתקציב, שכל כולו מופעל על תחומים כמו השירות הציבורי, במלחמת חורמה בעיקר בעניי ישראל; ובעיקר - בניסיון להשמיד את גורמי הלכידות החברתית ומכאן גם, יכולתה של המדינה לפעול כיחידה אחת למרות ההבדלים האידיאולוגיים והתרבותיים שבין מרכיביה האנושיים. זה התחיל עוד בימי ממשלות הליכוד הראשונות וביתר שאת מאז ממשלת רבין והיה נחלתן של הממשלות שבאו לאחר מכן. עיקר פעולתן של ממשלות ישראל היה לצהול על פירוק ההסתדרות כארגון חברתי-כלכלי כולל; לתת במתנה את נכסי הלאום לעשירים ולמקורבים שהשלטון חפץ ביקרם - בעיקר כנגד תמיכה בו ולעיתים (יותר מתכופות) תמורת מתנות לאשת השליט ובניו; להפוך את השירות באוצר לקרש קפיצה לעושר - בדרך-כלל מופלג - עבור בכיריו; להפקיר את השירות הציבורי (ה-Civil Service) לקבלני כוח-אדם (שבשעותיהם הפנויות היו, רבים מהם, גם לקבלני קולות במפלגות השונות, בעיקר בליכוד); ולבסוף - להפוך את החברות בבית-המחוקקים, הכנסת, לפרס בתחרות, זולה הענייה מבחינת תכנים ויקרה מבחינה כספית ובעיקר: חפה מכל מחויבות אידיאולוגית וחברתית. ועתה, כמעט כפועל-יוצא מתהליך זה, באה ממשלת ישראל - שאלמלא כסילותה היה מקום לכנותה "ממשלת זדון" - והפריטה את שני המרכיבים האחרונים שבנכסיה של האומה: הלכידות והבושה. הממשלה הזאת שוב אינה רואה לעצמה חובה לדאוג ללכידות החברתית ואין היא רואה צורך להתבייש בעליבות שאליה היא מביאה את אזרחיה. בהקשר הפוליטי-מתנחלי, אפשר לראות זאת בטירוף המערכות שמסביב למה שקרוי כאן "חוק ההסדרה", בפרשת החייל שהורשע בהריגה, אזריה או ברעיון לחוקק חוק סיפוח. זה הינו טירוף החורג אל-מעבר למותר ולאסור לפי המוסר היהודי (למשל, "לא תגנוב"), לדין הבינלאומי (המתיר - וגם זאת רק במשורה - לבצע הפקעה לצרכים צבאיים מובהקים ואך ורק לשם-כך, בשטח כבוש/מוחזק/משוחרר) ולחוק הישראלי (הקובע שהריבון בשטחים הוא המפקד הצבאי - ולא הכנסת). אבל מכאן נולדת גם התוצאה של תוכניות כלכליות למיניהן, שאינן אלא עוד בלונים מלאי אוויר חם, המצטרפות לרשימה בלתי-נגמרת של רפורמות כלכליות המובאות חדשים לבקרים זה למעלה מעשור ואשר כולן הבטיחו צמיחה אך הצליחו רק להעמיק את החורבן. עתה מבקשת הממשלה שוב לקצץ בהוצאות החברתיות - וזאת במקום להרחיב פעילות משקית ממשית (להבדיל מפעילות של עסקי אוויר) ולהגדיל את צד ההכנסות, מה שהממשלה כלל לא מעלה על הדעת שהוא אפשרי. עוד קיצוץ, עוד הפרטה, עוד מתנות לעשירים ולחזקים; עוד אדישות ביחס לחלשים - אלה שאין לממשלה כל תחושת סולידריות לגביהם, אלה המתביישים לבדם. והקיצוצים המתוכננים - שוב הולכים על החלשים, על מי שהם מחוץ למעגל הלכידות, אלה שהממשלה לא מתביישת עבורם. הכתובת על הקיר מרוחה באותיות קידוש לבנה. הציונות שאפה לבנות מדינה של לכידות, מדינה של מאמץ כולל לרווחת הכל - לא מדינת כל עשיריה. בהתנהגותה, מביאה הממשלה את הבשורה של קץ הציונות, אולי אף את קיצה של מדינת ישראל. העשירים כבר הבריחו את כספם אל מחוץ למדינה, הודות לליברליזציה הפראית שאין דומה לה בעולם. כאן יישארו רק העניים והמתביישים. ורק נשאר עוד לשאול: ואיפה האופוזיציה....
|
|
הכותב הוא מנהל אקדמי ומדען ראשי, המרכז האירופי למחקר ומימון.
|
|
תאריך:
|
30/01/2017
|
|
|
עודכן:
|
30/01/2017
|
|
זוהר בן-אשר
|
הפרטת הלכידות, הפרטת הבושה או שמא: קץ הציונות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דר יוסף טילס
|
30/01/17 15:25
|
|
2
|
|
דר יוסף טילס
|
30/01/17 15:34
|
|
3
|
|
דר יוסף טילס
|
30/01/17 15:46
|
|
4
|
|
דר יוסף טילס
|
30/01/17 16:01
|
|
5
|
|
רון ה.
|
30/01/17 21:02
|
|
6
|
|
ולא קוראים אותו.
|
30/01/17 21:43
|
|
בתוך כמה ימים אמורה לצאת למצרים משלחת ביטחונית של תנועת חמאס לפגישות עם בכירי המודיעין המצרי בשורה של סוגיות ביטחוניות הקשורות לאבטחת גבול רצועת עזה עם מצרים ודרישתה של מצרים להסגיר לידיה כ-20 מבוקשים המסתתרים ברצועת עזה הקשורים לפעילות טרור במצרים של ארגון דאעש ושל תנועת "האחים המוסלמים".
|
|
|
- זמן רב מקננת בי תחושה שהציבור מקדש ומעריץ את מצליחנים ו"מנצחים" ולא מקדיש זמן רב מדי למחשבה כיצד הגיעו להצלחתם ולעושרם ובאילו שיטות. עניינו של הציבור מתעורר רק כאשר מתברר שמי מהמצליחנים הללו נפל בגדול ועמו ירדו לטמיון כספי ציבור-אליעזר פישמן הוא דוגמה מובהק . במצב זה הציבור לעתים חש שהוא ה"פראייר" התורן ואיש לא אוהב את ההרגשה. מעבר לכך הכלל הוא גנבת ומצאת - תאמין. בארץ זו, הנוכלת את יושביה, הגיוני שכלל זה יהיה המקובל ביותר.
|
|
|
כמדי יום א' צפיתי בעניין רב בתוכנית ה-13 של הסדרה התיעודית של הערוץ הראשון "והארץ הייתה תוהו ובוהו" (29-01-2017). היסטוריונים, מזרחנים, אנתרופולוגים, אנשי דת ותיאולוגים מלומדים הציגו את המחלוקות המדממות במאבק ההיסטורי על ירושלים וארץ הקודש, העומדות בבסיס האמוני המאחד של שלושת הדתות המונותאיסטיות: היהדות וספר התנ"ך, הנצרות המקדשת אותו כמקור מכונן של הברית החדשה, והאיסלאם עם הקוראן, הרואה במוחמד כממשיכו הישיר של אברהם ונביאי ישראל, בדומה לנצרות, הרואה בתחיית ישוע הנוצרי בן האלוהים שמת וקם לתחיה, וכנצר ישיר של אברהם ודוד, שהקרבתו בגולגולתה היא המקבילה של עקדת יצחק בהר המוריה, ומכאן, שהנצרות היא היורשת החוקית היחידה של היהדות, ושחורבן בית המקדש מסמל לתפיסתה, את נטישת הברית האלוהית והורשתה לנצרות כמייצגת של "היהדות האמתית". תפיסה זו התקבלה גם על-ידי האיסלאם, שקידש את נביאי ישראל, אך אימץ אות לעצמו את אברהם כאב ראשוני של מוחמד, אבל בדומה לנצרות, קרא אף הוא לדת היהדות: "דין באטל" (דת מבוטלת) ולפיכך האיסלאם הוא יורשו הבלעדי ומוחמד "רסול אללה" נביא האלוהים - הוא ממשיך דרכם של אברהם ובנו ישמעאל.
|
|
|
כיום, בכל אוניברסיטה בישראל סטודנט לכל תואר מחויב לקחת בנוסף ללימודיו בנושא שבחר - קורסים כלליים, בנושאים שונים שבלעדיהם הוא אינו יכול לסיים את התואר. בנוסף ישנם אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת בר-אילן, שמחייבת את הסטודנטים לקחת בנוסף לקורסים הכללים גם קורסים ביהדות, כל זה בלי קשר לקורסים באנגלית שמחייבים את מי שרמתו במבחן הפסיכומטרי או במבחן אמי"ר לא הגיע לציון פטור.
|
|
|
אלאור אזריה ומשפחתו חשבו שהם לוקחים חלק במשפט. התביעה תנסה להוכיח את אשמתו מעל ומעבר לספק סביר ואלאור יוכל להתגונן ולהציג את ראיותיו ועדיו. הם לא ידעו שהכול הצגה. תוצאות המשפט נקבעו מראש, זמן רב לפני שהוקרא כתב האישום והחל המשפט. כאשר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, קבע: "זה לא צה"ל, אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל" ולאחר מכן: "לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים". הרמטכ"ל נתן למעשה פקודה לשופטי בית הדין להרשיע את אלאור אזריה. היעלה על הדעת שקצינים בכירים יסרבו פקודה לרמטכ"ל?
|
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
המעבר פועל מכוח תובנות העומדות בסתירה למציאות תובנות מערביות היכו שורש גם בישראל והביאו לשינוי מדיניות ולפתיחת מו"מ עם ארגוני הטרור פתח ואש"ף, על-אף שחזונם הוא "שחרור פלשתין מהנה...
|
|
|
דן מרגלית
"תפסת מחסה מאחורי הסלע מאש האויב, האש עזה, עיני הלוחמים נעוצות בעורפך, אתה קם ומסתער בראשם על עמדת האויב או נשאר לשכב בתקווה שמישהו אחר ייקח את המשימה על עצמו?
|
|
|
רון בריימן
חטא אי-השוויון בנטל השירות הסדיר ושירות המילואים הוא צורם ומקומם גם בימים רגילים, קל וחומר בימי מלחמה, והנה, כמו במשל מלפני שלושת אלפי שנים "האיש העשיר" חמל לגייס את "צאנו ובקרו", ...
|
|
|
ארווין קליין
אל לנו לחפש את הצדק ולא את הרחמים, אנו צריכים לפעול בכל הכוח! הם לא משלימים עם קיומה של ישראל ועל כן לישראל אין ברירה אלא לא להסכים עם קיומם שלהם
|
|
|
עמנואל בן סבו
כשברוב המוחלט של האולפנים מציירים תמונה של צבא חלש, כישלון מוחלט, תבוסה מוחלטת, ייאוש, רפיסות ודיכאון, משפשפים הלוחמים, בהם הקצינים הבכירים, בפלנלית את עיניהם, מכניסים חוטר לאוזניה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|