בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמו במערבון קלסי, חלפו בתולדות המושבה גיבורים חסרי רקע ועבר. לא ידענו מאין באו ולא שאלנו לאן פניהם מועדות כאשר רכבו ונעלמו אל עבר השקיעה. כמושבה לצד הכביש הראשי, נחתו בה מידי פעם אנשים, שהדרך פשוט נגמרה להם וכאן ביקשו לפתוח דף חדש. כמה מן הדמויות שיתוארו בפרקים הבאים אותנטיות לחלוטין, ואחרות הן טיפוסים המורכבים ממספר דמויות שהיכרתי. השמות בדויים, ומי שיזהה בהם דמות מוכרת ישמור זאת לעצמו. ז ל מ ן ה פ ו ע ל: הוא הגיע לכאן כנער, והחל לעבוד בפרדסי המושבה. כמו בשיר הידוע, לבש תמיד מכנסי חאקי שהגיעו עד ברכיו, אך להם לא היו סיכוי ליפול תודות לחוט הברזל שהידק אותם למותניו. בכיסים שכנו דרך קבע מסמרים, ברגים, כלים שונים, סיגריות, בקיצור - כמעט כל רכושו עלי אדמות. את פלג גופו העליון כיסתה גופיה אפורה (או אולי הייתה פעם לבנה), עם כמה חורי איוורור. בשיא החורף היה לובש מעליה ז'אקט מרופט. לראשו חבש קסקט, ובפיו החזיק בדל סיגריה נצחית. עם שחר היה יוצא מן הצריף, טוריה על השכם ועליה צרור דל עם לחם,חלבה וזיתים. לעיתים היה מוצא עבודה עוד באותו בוקר ואז ידע ששכר יומו מובטח. לא פעם היה מכתת רגליו עד הערב - ועבודה אין. לימים התבסס, נשא אישה, את ידי הזהב שלו רתם למלאכת הבניין, ועם השנים צירף אליו פועל ואח"כ צוות, והפך לקבלן מצליח. עם זאת לא שינה את אורח חייו, אומנם שיפר את לבושו ואת תנאי מגוריו, אך המשיך להשכים קום ולצאת לעבודה, יחד עם פועליו. את ה"גועל נפש" (כפי שכינה את עבודת המשרד והחשבונות) השאיר בידי שני בניו. למרות שחותמו טבוע עד היום על רבים מבתי המושבה, לא גבה ליבו, ומאוד השתומם כשזכה בערוב ימיו לתואר "יקיר העיר". ה פ ל י ט: פ. הגיע למושבה בגפו לאחר השואה. סופר עליו שאיבד את כל בני משפחתו, והוא עצמו שרד בנס לאחר תלאות רבות. פניו חרושי הקמטים, גופו השדוף ונפשו הפגועה היו עדות אילמת למה שעבר. הוא התגורר בצריף מט לנפול ועסק בגידול ירקות בחצר. את יומו היה מתחיל בגן הירק אותו טיפח בחריצות, ולאחר מכן היה סובב מספר שעות בעגלה רתומה לחמור זקן ומוכר את תוצרתו. מעולם לא ביקש עזרה מאיש, והיה גאה בעובדה שהתפרנס מיגיע כפיו. הוא גם לא פנה לקבל שילומים על סיבלו, אם מחוסר ידיעת זכויותיו, או אולי פשוט רצה לשכוח ולמחוק את העבר. לא פעם הגיע אלי לרכוש שתילים, ותמיד התעקש לשלם את מלוא המחיר. לשאלות השגרתיות "מה שלומך" ו"איך הפרנסה" היה עונה תמיד בקולו הרפה: "תודה, הכל בסדר". יום אחד סיפרו לי שנפטר. כך בשקט, לבדו, כפי שהגיע, כפי שחי, כך גם הלך.
|
תאריך:
|
29/08/2005
|
|
|
עודכן:
|
29/08/2005
|
|
נחמיה תנא
|
|
הילה כהן זייפה פרוטוקולים והשמידה מסמכים, מעשים שהם פליליים בעליל, אבל השופט מישאל חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, סבר שהיא ראויה להישאר שופטת. בדרום הארץ הוחשדה שופטת, בין השאר, בהזמנת האזנות סתר לבן-זוגה. שתי השופטות הללו הצליחו לעבור את המסננת של הוועדה לבחירת שופטים, אבל מה שחמור בהרבה הן האמירות של הילה כהן ושל בא-כוחה. בטיעונים לעונש הם הטיחו בפני בית הדין המיוחד לשופטים שסרחו כי יש שופטים רבים במערכת המשפט שעשו דברים חמורים פי כמה - ואיש לא דרש להקיא אותם החוצה.
|
|
|
אנחנו כבר ביום שאחרי, מסתכלים קדימה לבחירות. הפלג האנטי ציוני, השמח ושש לעזור בפירוק שאריות הציונות הדתית, השנואה, כבר כמה שנים ללא כל מנהיגות. יוסף לפיד ומפלגתו המושחתת גם היא כבר לא מה שהיתה פעם. בליכוד יש הרבה אנשים אך אף אחד לא מנהיג. לא נתניהו שברח מהסירה הטובעת רגע לפני, לא לבנת, הנגבי, כץ, שלום ולהתראות, שבגדו בבוחריהם, שכעת כבר לא משנה מה יצביעו ואם יתפטרו או לא, הם מחוקים! לא עוזי לנדאו, שבהיותו שר המשטרה לא עשה דבר לביעור השחיתות שם ולא נגע בשערה משערת ראשו של מזרחי. לא אריה אלדד בעל הלשון הצחה. גם לא מנהיגות יהודית, המובילה חלק מהתנועה הציונית, אך גם להם חוץ משם היפה "מנהיגות יהודית" לא נראה שיש באמת מנהיגות. לאסוף חתימות בהפגנות ולדבר על מנהיגות זה לא מנהיגות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הלכנו לכותל בליל תשעה באב למרות החששות מהערבים. שעות החשיכה בעיר העתיקה היו שעתם של רוצחים. לא אחת נדקר יהודי בסכין כשעשה דרכו אל הכותל לאחר חשיכה.
|
|
|
|