בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בסופו של חשבון, לא הוויכוח המשפטי או הקנייני עומד פה לדיון, אלא עתידו של לב הארץ המצפה להחלת הריבונות של מדינת היהודים עליו
|
היישוב עפרה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
חוק ההסדרה הוא פרי פשרה, תגובה לפעילות ארגוני השמאל - המשמשים גם זרועם הארוכה של האיחוד האירופי וערביי האזור - לא לאפשר נורמליזציה של החיים במקום הכי טבעי ליהודים לחיות בו. העובדה שב-50 השנים האחרונות לא הוסדר מעמדן של אדמות המולדת הללו, יצרה חלל ריק שלתוכו נכנס ביהמ"ש העליון והגדיר את המקום כ"שטחים כבושים" הנתונים ב"תפיסה לוחמתית". דוח אדמונד לוי התמודד עם הדבר, ועד-כה לא יושם. מדובר אפוא בחוק שבא לעולם בדיעבד, כדי להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית, שבה חלק ממה שנבנה עלול לעמוד בפני צו הריסה. החוק מאפשר להכריח את התובעים לקבל פיצוי. רכיב ההכרח חשוב, משום שהרשות הפלשתינית הטילה עונש מוות או מאסר עולם למוכרי אדמות ליהודים, אפילו אם הם מעוניינים בזה. החוק מאפשר לבעלים "להאשים" את ישראל שהכריחה אותו לקבל פיצוי כספי. משום כך, לא מדובר ב"חוק הגזל", שכן הסדר פיצוי על בנייה שפלשה לגבולות פרטיים קיים בכל העולם. בניגוד לדיסאינפורמציה, החוק לא מדבר על העתיד. לא מכשיר מאחזים, לא משנה מעמד משפטי של מקום כלשהו, לא מספח שטח, אלא מתייחס רטרואקטיבית לבנייה שנעשתה בתוך היישובים הקיימים. זה המעט שאפשר לעשות בינתיים.
|
כצפוי, אויבי ההתיישבות יצאו במחול האיומים הרגיל. מועצת הביטחון פעלה נגד ההתיישבות גם כשהחוק נפל בפעם שעברה. היא לא זקוקה לתמריץ לפעול נגדנו. ביה"ד הבינלאומי בהאג רואה ממילא את הקיום היהודי בשומרון וביהודה כפשע. תפיסתו המשפטית שונה משלנו והיא מקיימת "סדר דיון שונה" כדברי אהרן ברק. המתנגדים לשיבת ציון אינם זקוקים לסיבות. עמדתם נגדית מעיקרה. לא מפיהם אנו חיים.
|
"כולם" מסכימים שבג"ץ יפסול את החוק. בתשתית ההסכמה הגורפת נמצאת ההשלמה העגומה עם אובדן המשילות של הרשות המחוקקת והמבצעת. שופטי ביהמ"ש העליון פועלים כמשגיחי הכשרות של בית הנבחרים. הציבור יוצא לבחירות ומבקש להכריע בוויכוח הפוליטי. אז מתייצבים שופטי בג"ץ ומציבים את ערכיהם והשקפת עולמם מעל לערכים ולרעיונות הלגיטימיים של הציבור. ברור לכל שלא פרטיות הקניין של ערביי שומרון עמדה לנגד עיני העותרים, אלא רצונם להכריע בוויכוח הפוליטי. מדוע צריך בג"ץ להתערב בסוגיות אלו? במה זה תורם לחיזוק מעמדו בציבור?
|
בסופו של חשבון, לא הוויכוח המשפטי או הקנייני עומד פה לדיון, אלא עתידו של לב הארץ המצפה להחלת הריבונות של מדינת היהודים עליו. וגם הדיון הזה מכסה על שאלה עמוקה יותר, והיא שאלת הזהות שלנו כעם השב לארצו העתיקה אחרי שנים רבות ומבקש לחדש בה ימיו: מי אנחנו? ואחרי הדברים האלה, צריך להודות שלא תמיד מועילה הכרעה ברורה. לפעמים צריך לאפשר לתהליכים לעשות את שלהם לאיטם. קמעה קמעה. האם נדע להיות סבלניים ולא לדחוק את הקץ? ימים יגידו.
|
|
תאריך:
|
08/02/2017
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2017
|
|
דרור אידר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אהוד פרלסמן
|
8/02/17 12:28
|
|
2
|
|
הירונימוס
|
8/02/17 20:11
|
|
|
|
משה מיכאל
|
9/02/17 03:45
|
|
|
|
שוחר-שלום
|
10/02/17 08:58
|
|
3
|
|
לנאוה קורן/פיסבוק
|
9/02/17 06:05
|
|
4
|
|
שום טענה,
|
9/02/17 07:53
|
|
5
|
|
ערב
|
10/02/17 22:27
|
|
במדינת ישראל של היום נשים ערביות נמצאות בתחתית הסולם בשיעור השתתפותן בכוח העבודה האזרחי וכן בתחתית סולם שכר העובדים/ות שכירים/ות. מצבן הייחודי של נשים ערביות נובע מהשתייכותן הן למיעוט הפלשתיני, והן למעמדן המגדרי. כתוצאה מהשתייכותן הכפולה, נשים ערביות סובלות מאפליה כפולה: כמיעוט לאומי וכנשים. עובדה זו משפיעה על אחוזי השתלבותן בשוק העבודה הישראלי ועל תנאיה. יש מספר גורמים המגבילים את יכולתן של נשים ערביות להשתתף בכוח העבודה האזרחי, מעודדים את תופעת ניצולן בשוק העבודה ומנציחים את האפליה הקיימת בשוק:
|
|
|
תביעה שהוגשה לבית המשפט בעניין סכסוך בין שוכר ומשכיר דירה הסתיימה בפסק דין מעניין, ופתחה צוהר עצוב לעולם של שוכרי הדירות.
|
|
|
כניסתו של הנשיא החדש דונלד טראמפ לבית הלבן מסמלת עידן חדש ביחסי ישראל-ארה"ב וגם את תחילתה של מדיניות אמריקנית חדשה במזרח התיכון התואמת בנושאים החשובים ביותר את האינטרסים של מדינת ישראל.
|
|
|
בוויקטוריה, עיירה קטנה בטקסס בארה"ב, חיה קהילת מוסלמית קטנה המונה כמאה ערבים וקהילה יהודית עוד יותר קטנה המונה כשלושים יהודים. ב-28 בינואר 2017 הוצת המסגד המוסלמי וכל תכולתו נשרפה כליל. קיים חשד, שההצתה היא פשע שנאה בעקבות ההצהרה של הצו הנשיאותי האוסר כניסת מוסלמים לארה"ב.
|
|
|
בשנים האחרונות אנו חשופים להרצאות של יודעי דבר מטעם עצמם, פוליטיקאים בצד השמאלי של המפה וארגון חדש של ביטחוניסטים למען ביטחון המדינה. כולם מצביעים על השד הדמוגרפי, שבמידה ונמשיך במדיניות הקיימת, נהפוך מיעוט גדול במדינה דו לאומית.
|
|
|
|