ועדת ביטון הוקמה על-ידי משרד החינוך על-מנת להכניס לתוכנית הלימודים את ההיסטוריה המפוארת של יוצאי עדות המזרח, זאת על-רקע האפליה הקיימת מצד האשכנזים שבנו את הארץ והסתירו את תרומת יוצאי עדות המזרח (לכאורה).
בין השאר הדבר נבע כי בראש משרד החינוך לדורותיו ולממשלותיו עמדו אשכנזים. אלא שהם שכחו לדוגמה את יצחק נבון, לימים נשיא המדינה, שראה חשיבות גדולה יותר בביעור הבערות מאשר בתזכורו של המשורר שבזי בספרי הלימוד.
לאורך השנים הלכו והתרבו סופרים ומשוררים מעדות המזרח שהטביעו את חותמם על הספרות העברית המתחדשת, אולם כמו שקרה במוזיקה, שקודם הייתה מוזיקה רוסית שלטת במדינה (ראה גבעטרון ודומיו), לאט-לאט המוזיקה הים תיכונית הלכה וכבשה לה מעמד מוביל, וכיום היא שולטת בכל ערוצי הרדיו, עד כדי הזנחת מוזיקה קלאסית, שלא לדבר על שירים פרי כתיבתם של המשוררים שבנו את הארץ.
ואם כל זה לא הספיק הרי שקיבלנו ואנו מקבלים מנה גדושה של פרסומת מטעם משרד החינוך על כל מיני אנשי עט וריגול יוצאי עדות המזרח. ההדגשה הזו רק מגבירה את ההרגשה כי המזרחיים מקופחים והם לא באים מעמדה של עוצמה אלא מעמדה של חולשה.
לא ברור גם להיכן לשייך את
אלי כהן, האם כגיבור ישראל שהשפיע רבות על החזית הסורית, או על יוצא עדות המזרח שהיה מרגל, בבחינת לא רק אשכנזים הם מרגלים אלא גם אנחנו המזרחיים יודעים לרגל. ועל הדרך שוכחים את עבודת המסתערבים המזרחיים בפלוגה יוצאת הדופן בתעוזתה ואת אומץ ליבם של הלוחמים בפלמ"ח.
הקמפיין הזה נותן טעם מר לכל נושא התרבות המזרחית, במדינה שכבר עברה מספר גלגולים, בני יוצאי עדות המזרח התערו במדינה ורואים עצמם כישראלים לכל דבר וראשית לכל. פתאום מחזירים אותם אחורה ואומרים להם אתם נטע זר ולכן אנחנו מפרסמים זאת.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
