'הפיגוע הרצחני לא אירע בחלל ריק, קדמה לו הסתה זדונית לרצח, שלקחו בה חלק חברי הכנסת הערבים", כך הגיב
גלעד ארדן, מי שאחראי לביטחון הפנים של אזרחי ישראל, כמה שעות לאחר אירוע, בו מצאו לשווא את מותם שוטר ומורה.
באותה יום פנה השר, המופקד על ביטחוננו, ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה, שהייתה למעשה דרישה, שיורה על פתיחת חקירה נגד כל חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, שלטענתו הסיתו באום אל חיראן לרצח, ודם השוטר הוא על ידיהם. דרישה שזכתה להד תקשורתי וטוב שהיועץ גלל את פנייתו והתייחס אליה כאל גבב מלים של טוקבקטיסט, שאינו בוחל במלים.
כמה שעות אחר אירוע מצער וכואב של אובדן חיי אדם לשווא, חיי שוטר ותושב אום אל חיראן, מיהר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומעל כל במה ומתחת לכל מיקרופון מזדמן ולא מזדמן חזר ושנה דבר שקר מתועב: "מחבל השייך לתנועה האסלמית דהר לעבר כוחותינו במטרה להרוג כמה שיותר שוטרים עוד לפני תחילת הפינוי".
לאחר קביעה שקרית, שמדובר בוודאות במחבל שדרס שוטר, וכשחברות בארגון דאעש היא כבר עובדה מוגמרת ובדוקה, הביע השר בנחרצות רבה את משאלתו: "אני מקווה, שיום זה יהפוך ליום, שמסמן תפנית ביחסים של הבדואים עם רשויות המדינה."
לאחר ששרטט בלהט ובפירוט רב בפני הציבור בישראל את דמות המורה יעקב אבו אל קיעאן כרוצח ומחבל וחבר בארגון מחבלים, חזר ושנה השר גלעד ארדן – "האלימות והטרור לא ינצחו".
המפכ"ל,
רוני אלשיך, החליט שאינו מסתפק בקביעה שקרית של שר, הוא כבר הוסיף את ליטרת הבשר של שמות התואר, כמו: "מחבל מתועב".
את השר והמפכ"ל דבררה עצמה לדעת דוברת המשטרה. לכל מילה העניקה מעטפת של "עובדות בדוקות". שלישיה – שמורכבת משר, מפכ"ל ודוברת – הלהיטה את הציבור היהודי בשנאה לבדואים, שלישיה שזיהמה את חיינו בעלילת דם מרושעת כלפי תושבי אל חיראן. תושבים, שהממשל הצבאי תבע מהם לפני ששים ושתים שנים, בשנת 1956, שעליהם להתפנות מאדמותיהם מול קיבוץ שובל ולעבור לאום אל חירן, שעל חורבנה מבקשים לבנות ישוב יהודי.
השר, המפכ"ל והדוברת אחראים להודעות השקריות, שלבשו כותרות בעיתונות היומית, שלמעשה רק מצטטת אותם– "שוטר נרצח בפיגוע דריסה". מכאן החלה תחרות של כותרות נוטפות דם –
"מחבל איש התנועה האיסלאמית ביצע פיגוע דריסה, בו נהרג רס"מ ארז לוי (עמדי)" או "חבר הכנסת איימן עודה נפגע מאבנים שידו מפגינים בדואים". השר לביטחון פנים והמשטרה אחראים להזנת התקשורת בידיעות כוזבות על מה שהיה עוד טרם החל הפינוי, הם אחראים לכותרת הכזב ב-ynet –
"כי התושבים ירו על השוטרים וניסו לדרוס שוטרים".
במשך שבועות גלעד ארדן ואתו רוני אלשיך היו האחראים להפצת ידיעות כוזבות, שהיו בסיס להסתה ולעלילת דם שנטפה מכל ידיעה בתקשורת, שעורקיה וורידיה קשורים לדוברות "האמינה" של המשטרה.
למעלה מ-16 שנה חלפו מאז אירוע אוקטובר, כשפרופ' שמיר מוועדת החקירה הממלכתית דיבר על תרבות השקר של המשטרה, שניסתה בשלב הראשון לייחס את הריגתם של הקורבנות לירי של אזרחים ערבים מידי ערבים עצמם, ולא בחלה בהפצת השקר על קורבנות במלחמת כנופיות.
על אום אל חיראן ניסו שרים בממשלה להתחרות בשר גלעד ארדן, מי יסית יותר, מי יתבטא בחריפות רבה נגד "הרוצחים מאום אל חיראן" ועשו זאת "די טוב" השר המופקד על החינוך,
נפתלי בנט" והשרה המופקדת על התרבות,
מירי רגב. אך מי שאחראים האירועים באום אל חיראן הם השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה, הם חייבים להתפטר, הם אחראים להפצה ביודעין של שקר והסתה בלתי מרוסנת נגד הציבור הערבי ונציגיו שנבחרו לכנסת ישראל ..
חייב להתפטר מתפקיד שר הביטחון מי שהסית נגד הבדואים, ובעיקר נגד הקורבן, יעקב אבו אל קיאן, שלגביו העליל שר הביטחון – "מחבל השייך לתנועה האסלמית שדהר לעבר כוחותינו במטרה להרוג כמה שיותר שוטרים".
חייב להתפטר מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, שהעליל עלילת דם – "מחבל בן עוולה שניצל שעת כושר והאיץ את המהירות ברכבו תוך שהוא מתעלם מהשוטרים..." חייב ללכת הביתה, ומהר, מי שניצל שעת כושר להסית.