ביבי בארץ הגמדים

לו אירועי השבועות האחרונים בנושא תאגיד השידור, רשות השידור, רשות החדשות, חדשות הרשות, היו מתרחשים בארץ רחוקה, וודאי היינו צוחקים עד דמעות. אלא שהכל אצלנו, בארץ עוץ וגוץ, מוכת הטיפשות. אז אין פלא שנתניהו מצליח לעבוד על כולם, להוכיח שהוא הקוסם של ארץ עוץ וגוץ, המצליח להשפיל כל פוליטיקאי חסר עמוד שדרה מוסרי, לתעתע בכלי התקשורת, לבזותם ולהפכם לעפר ואפר לרגליו. נתניהו מרגיש מצוין וכשהוא מביט מרום מעמדו אל הגמדים המסתובבים סביבו או אלה האמורים להוות בלם מפני גחמותיו ומעשיו הבלתי ראויים, והם אבדו את כל הרפידות המוסריות והמקצועיות משל מכונית הנוסעת במהירות גבוהה ובלמיה הלכו לעזאזל, אז מה הפלא שראש הממשלה עושה מה שהוא רוצה!

כתבתי לא פעם, וחזרתי וכתבתי על כך שממשלת ישראל הנוכחית חיה ונושמת מעצם החיבור העקום בין סך חלקיה שביניהם אין כל מכנה משותף אידאולוגי זולת השרידות. נתניהו זהה את הפרדוקס הזה מיום הקמת הממשלה ומנצל את חששותיהם של הגמדים בממשלתו כדי לשלוט בהם ביד רמה. קראתי את הכותרת המפוצצת ביום כתיבת שורות אלה: "כחלון לרה"מ: "לא תחזור לכיסא". איזו דרמה! ממש מלחמת טרויה. מה הערך החדשותי של פרסום כותרת זו? כלום. אפס. ואם נכנסים קצת יותר לעומק מגלים את הרקב בהתגלמותו: "הלכתי לבחירות על חוק ישראל היום, ואני לא חושש לבחירות על התאגיד", אמר נתניהו לכחלון.. "זה לא מפחיד אותי, אני יכול להינזק בשניים - שלושה מנדטים אבל אתה לא תחזור לכיסא הזה" אמר כחלון. גיבור ישראל, נתניהו, המודה בפה מלא שהלך לבחירות בגלל ביטאונו ישראל היום ולא בגלל עניינים הקשורים לחיים ומוות, מוכן לחזור על הפארסה הזו בגלל התאגיד. מנגד, משיב לו כחלון, שר האוצר שכל הישגיו הכלכליים הם מתחת לאפס, מתגלה כנביא היודע לחזות את עתידו של נתניהו. אז מה עושה שר האוצר, שומר הדמוקרטיה ושלטון החוק, שומר על עתיד העובדים ודואג לרווחתם? מוכר הכל בזול בעבור בצע שלטון. האמת היא שלו הייתי במקומו של ביבי, גם אני הייתי צוחק ומלגלג על כחלון עד קץ הימים. והבושה אינה נעצרת אצל כחלון עצמו. ח"כ ממפלגתו שהוזמן לאחר כבוד לאחד האולפנים כדי להסביר את מהלכיו של פטרונו, נשאל אם כל הפרשה הזו היא תולדה של אובססיית ביבי? הח"כ דופק קלות בשולחן ומצפיר גלויות: וודאי שכן. אין סיבה אחרת. ואני שואל את הח"כ ממפלגתו של כחלון השפן שהתכופף בפני ביבי כאילו עמד בפני האפיפיור: מה, רק עתה גיליתם שביבי פועל רק לפי האובססיות והגחמות שלו? אם התשובה היא כן, כי אז אותו ח"כ וגם האחרים המעטרים את מפלגתו של כחלון, הם טיפשים גמורים, בורים ועמי ארצות, או לחלופין ציניקנים. אישית, אני סבור שהאפשרות הראשונה היא האמתית.

הבטן מלאה על התנהלות עיתונאים רבים מאוד, רבים מידי לדאבון הלב, בפרשה המדוברת. אינני פרשן תקשורת אך לראות את מרבית כלי התקשורת האלקטרוניים מתנהלים בחוסר מקצועיות משוועת, ברפיסות דעת כלפי הפוליטיקאים, בהעלאת תוכניות אקטואליה שעסקו בפרשת התאגיד, בין היתר, חסרות ממשות, חסרות העמקה ותובנה שיש כאן ניסיון להחניק את חופש העיתונות, את חופש הביטוי, ובמקום זאת אייטמים אנמיים לחלוטין, צעקניים ולא עניינים, התביישתי. התופעה המבזה ביותר הייתה חוסר הסולידריות בין העיתונאים, לעיתים אף שמחה לאיד של אחדים על סגירת-פתיחת-סגירת התאגיד-רשות השידור, וחוזר חלילה. התחרות בין כלי התקשורת לגיטימית ואפילו מומלצת מאוד. מכאן ועד שתיקת כבשים מבזה כל-כך, המרחק רב. ראוי שחוקרי התקשורת ינסו לברר סוגיה אחת המשליכה על עצם ההתנהלות: איך ייתכן שפוליטיקאי אחד בלבד, יו"ר הקואליציה, שבר שיאי עולם בהופעותיו בכל כלי התקשורת האלקטרוניים, אפילו יותר מאשר עיתונאים העובדים בכלי תקשורת אלה? איך קרה שהפרשנים ה"מעולים" והאולטימטיביים שלא נס ליחם, הופיעו שוב ושוב עם הערכותיהם המופרכות, בה בשעה שאל מתחת לרדאר שלהם נרקמה עסקה פוליטית שלא עלתה אפילו במוחם? זו מעידה איומה של העיתונאים והפרשנים וראוי שיעשו חשבון נפש רציני. למען האמת, אין זו הפעם הראשונה שאלה נופלים אל תוך המלכודת של נתניהו וחבריו.

נתניהו הצליח להשפיל את כחלון הפחדן וחסר עמוד שדרה ציבורי, להרדים את העיתונאים, לשסות את אנשי התאגיד באנשי רשות השידור ולהפך, למוטט אותם, ולצאת מן הפרשה כשידו על העליונה. אז בארץ עוץ וגוץ, כשהגמדים הם כה ננסיים ובלתי מקצועיים, וכשרוח גבית חזקה מן הציבור דוחפת את נתניהו, אין פלא שהוא המלך, הוא הגוליבר, הוא הקוסם. אז שיהיה לנו בהצלחה.