זוועה ברמאללה
תמונת השוטר הפלשתיני, עם דם על הידיים המביט מהחלון של משטרת רמאללה, בגאווה על הלינץ' של חיילי צה"ל, זעזעה את המדינה ועדיין מהווה ציון דרך של הרוע והמאבק בטרור.
המחבל הורשע בזמנו ברצח ונדון למאסר עולם. ערעורו נדחה בזמנו, אבל עכשיו אחרי 15 שנה הציגו ראיות חדשות, אולי סרטון נוסף, אולי עדים שנתפסו והיו עדים לרצח, מהם עולה שחלקו של המחבל הספציפי היה משני ברצח, אבל חשוב בהפגנת הנצחון המדומה.
בקשתו למשפט חוזר התקבלה, וכדי לא להביך את המערכת, סוכם על הסדר, הפחתת העונש על העבירה וגירוש לעזה. המסקנה: נפגש עם המחבל באחת המנהרות של עזה, ואז ייסגר החשבון סופית.
ובמעבר חד ביותר ובעיתוי מעניין, מעניין עוד יותר ובעייתי - בעניין
החייל אלאור אזריה.
פרסומים בתקשורת מציינים על פניה לפרקליטות הצבאית, להגיע להסדר, לפיו יבוטלו הערעורים ההדיים תמורת הקלה בעונש.
המסקנה: משפחת אזריה הבינה שבביטול הכרעת הדין וההרשעה, הסיכויים לא גבוהים והשארת העונש יכולה להזיק לחייל ולמשפחה והחליטו לרדת מהעץ שטיפסו עליו עם הצהרות מיותרות ולחזור למסלול הרגיל, שניתן היה לאמץ כבר מקודם. דהיינו: להתרכז בהקלה בעונש, ולקחת כדוגמה את החייל הבריטי שירה באיש טליבאן פצוע, הורשע ברצח, שהומר בהריגה שהומר בעונש קל יותר והוא משתחרר בימים אלה. והיה וימשיכו בערעור הסיכוי לא גבוה וכדאי להתרכז בעונש.
לסיכום: נוצר מצב משונה במקצת. מחבל עם דם על הידיים, משתתף ברצח חייל צה"ל, משוחרר ומגורש ומנגד חייל צה"ל מצטיין שיורה במחבל שניסה לרצוח חייל, ורק פצע אותו, נורה על-ידי חייל מצטיין 13 דקות באיחור והולך לכלא.
אמנם משונה אבל שומר על העקרונות של שלטון החוק, מוסר הלחימה, וכללי מלחמה הוגנים ומקובלים, לפי המשפט הבינלאומי.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
