|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מטמון המיליארדים הסודי של אינטל
|
החוק לעידוד השקעות הון העניק פטורים ממס לחברות שישקיעו בישראל את רווחיהן; במשך השנים התברר לרשויות המס, כי החברות נמנעות מחלוקת דיבידנד כדי שלא לוותר על הפטור; כתוצאה מכך צברו חברות שונות בקופתן עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק ואף לא חולקו לבעלי המניות; כספים אלה נקראים "רווחים כלואים" ואותם ניצלה אינטל למימון עסקת "מובילאיי"
|
|
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
פיות רבים נפערו בתדהמה ובקנאה כאשר חברת אינטל ישראל הודיעה לא מכבר על הסכם לרכישת "מובילאיי" – אחת מחברות ההיי-טק הצומחות ואולי אף המבטיחות ביותר שהוקמו בישראל – ותשלם עבור העסקה סכום עתק של כ-15 מיליארד דולר במזומן (כ-54 מיליארד שקלים). התדהמה הייתה מההיקף האדיר של עסקת הרכש והקנאה על הנתח השמן והעסיסי שינחת בכיסם של המייסדים.
שאלות ענייניות רבות נשאלו בהקשר לעסקה אך העיקרית שבהן הייתה זו: על סמך אילו נתונים ותחזיות לגבי הסיכוי ש"מובילאיי" תהיה הצלחה מסחרית גדולה, שווה היה לאינטל להשקיע בה סכום מרקיע שחקים שכזה.
ובכן הגיעה העת להסביר את סוד מקור המטמון. מבחינת "מובילאיי" הייתה העסקה הצלחה מסחררת, ואילו מבחינת אינטל הרכישה הייתה, ככל הנראה, הנתיב החוקי והמתוחכם להימנע מתשלום מיליארדים למס הכנסה. לנתיב הזה קוראים החוק לעידוד השקעות הון.
אינטל ישראל היא חברה השייכת לאינטל הבינלאומית וקשה להגיע לנתונים העסקיים של פעילותה. למרות זאת אני מוכן להתערב שעל חבילת המטמון האדירה שהגיעה לחבורת מייסדי "מובילאיי" ניתן לראות בבירור את החותמת הגדולה שעליה מוטבעות המלים "רווחים כלואים".
מטרת החוק המעניין הזה לעידוד השקעות הון שנחקק לפני כ-20 שנה הייתה לפתח השקעה בתעשיה בישראל. מסיבה זו מעניק החוק למפעלים ישראלים הטבות והנחות מס מרחיקות לכת, בתנאי שרווחי החברות לא יחולקו כדיבידנד ושהם גם לא יועברו לבעלי שליטה בחברה, לקרוביהם, או לתאגידים שבשליטתם. מטעמי זהירות נקבע בחוק, כי אם החברה מוציאה את הכספים למטרות שאינן כלולות בחוק, ייחשב הדבר כאילו החברה חילקה דיבידנד, ועל הכספים האלה מוטלים מיסים שונים העלולים להגיע ליותר מ-30%.
עם השנים התברר למערכת מס הכנסה כי החברות נמנעות מחלוקת דיבידנד כדי שלא לוותר על הפטור ממס. כתוצאה מכך צברו חברות שונות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".
נכון לשנת 2013 נצברו בקופתה של אינטל ישראל, על-פי הפרסומים בתקשורת הכלכלית בישראל, כ-12 מיליארד שקלים. על-פי הערכות בשוק ההון מאז ועד היום נוספו עוד מיליארדים טובים למאגר הרווחים הכלואים של אינטל. כל התוכניות של אינטל להעביר כספיים אלה לחברות בנות בחו"ל נתקלו בחומת סירוב מצד מס הכנסה בהסבר פשוט: "רוצים להעביר? בבקשה. אבל שלמו מס בהיקף המיליארדים הנדרש בחוק". ברור שנוכח חסימה שכזו נשארו הרווחים הכלואים בארץ. ואז, יום אחד, הגיע המשיח, על גבה של מכונית אוטונומית מתוצרת "מובילאיי", שאליה הועברו המיליארדים עבור הרכישה.
ההימור היחיד של אינטל בעסקה היה כלול בשאלה אחת: מי ינהל את החברה ויצליח להעלות אותה על נתיב ההצלחה החזוי. הפתרון שמצאה אינטל היה יצירתי: מייסדי החברה יודעים טוב יותר מאחרים איך לעשות את המלאכה כראוי ועל כן ימשיכו לאחוז במושכות הניהול".
סביר להניח כי כאשר ההצלחה העסקית של "מובילאיי" תעמוד בפתח אינטל תחפש ותמצא לה קונה. את פירות המכירה תוכל אינטל להשקיע בכל מקום בעולם שתבחר בו ואפילו בהרחבת מפעלי החברה בישראל, וזאת ללא תשלום מס.
לסיכום ראוי לומר את מה שנהוג להשמיע בשוק ההון: עסקה טובה היא זו שבה כל הצדדים מרוויחים.
|
| תאריך:
|
11/06/2017
|
|
|
עודכן:
|
11/06/2017
|
|
עמי דור-און
|
|
מטמון המיליארדים הסודי של אינטל
|
|
מספרים שלפני מספר שנים, בעיירה לא גדולה, שודדים נכנסו לבנק ואחד מהם צעק:"אל תזוזו! הכסף שייך לבנק. החיים שייכים לכם!״. מיד כל הנוכחים במקום השתטחו על הריצפה בשקט ובלי פאניקה. זו דוגמה כיצד ניסוח נכון של משפט, יכול לגרום לכולם לשנות את תפיסת עולמם.
|
|
|
|
|
הייתה זו ידיעה מוטעית שחבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש הקואליציה, לא קרא ספר כבר עשר שנים. מסתבר, שהאדם קורא, והוא אף יכול להשתתף בפאנל של מעריכים, שמתייחסים לדבר ההגות של הסופר.
|
|
|
|
|
הקרע הפנימי של המחלוקות, השנאות, והיריבויות בין ימין לשמאל בחיינו, מאיימות על החברה והמדינה יותר מכל איום מוסלמי חיצוני. יותר מהטרור הפלשתיני. יותר מאובדן האמון שניתן להגיע לשלום. זו דעתם של אזרחי המדינה, כפי שנחשף בסקר הענק שפורסם בידיעות אחרונות.
|
|
|
|
|
זכרונות אישיים: כדי למקם את עצמי, הייתי חילוני, תלמיד בי"ס בתל אביב, מאוד מודע ומעורב. בהכנות למלחמה נראיתי מדביק שמשות עם סרטי דבק, ממלא שקי חול, קורא מהדורה שלישית של מעריב. חש תחושה אמיתית של אירוע לאומי בקנה מידה.
|
|
|
|
|
אפוקליפסות נדירות ביותר בהיסטוריה האנושית וחלקן שייכות בכלל לתחום המדע הבדיוני או לסיפורי ספרי הקודש. מקובל להגדיר כאפוקליפסות אירועי טבע יוצאי דופן בגודלם או בעוצמתם ובכלל זה תופעות קוסמיות, מגיפות חסרות מרפא ודימוי של מלחמת עולם בנשק השמדה המונית. רוב הבעיות האנושיות שהפכו לטרגדיות גדולות או לאירועים חריגים וקשים, הן מעשה ידיהם או מחדליהם של אנשים ויכלו להימנע על-ידי אנשים; אלה אינם אפוקליפסות. הסכסוך הישראלי-ערבי מעולם לא התקרב למציאות אפוקליפטית, אעל-פי שהמצב הצבאי בתחילת מלחמת השחרור, עד להפוגה הראשונה, היה הקשה שידעה ישראל מעודה. שום פתרון שייושם בתחום ארץ- ישראל המערבית, כהסדר כזה או אחר בין ישראל לערביים החיים בשטח, איננו מועמד להיות אפוקליפסה. לכן, הגיע הזמן לזנוח מכל וכל את המושג בהתייחסות לסכסוך הישראלי-ערבי.
|
|
|
|
|
