גורמי הביטחון בישראל מעריכים כי ישראל ניצבת על לוע הר געש של אלימות העומד להתפרץ בכל רגע בגלל משבר הצבת גלאי המתכות בשערי הר-הבית. להערכתם, גל האלימות עלול להתפרץ גם לחו"ל והוא עלול להפוך את נציגויות ישראל בעולם ומוסדות יהודים ליעד לפיגועים.
הפיגוע בקצין הביטחון הישראלי בשגרירות בירדן והתסבוכת המדינית והביטחונית שנוצרה היא הוכחה טובה לכך. הסכנה לפרץ של מעשי טרור ואלימות גוברת ככל שהפתרון מתעכב וגדל מספר ההרוגים והפצועים בצד הפלשתיני, גם המשטרים הערביים והקהילה הבינלאומית שותפים להערכה הזו לכן מתכנסות הליגה הערבית ומועצת הביטחון של האו"ם לדיונים דחופים בנושא.
גם ממשל טראמפ, שגילה בתחילת המשבר אדישות למתרחש, החליט להתערב בעקבות פניה של הפלשתינים ומדינות ערב המתונות. את המגעים עם הצדדים ניהל ג'ראד קושנר, יועצו של הנשיא טראמפ, הוא לא הצליח לפתור את המחלוקות בשיחות הטלפון שערך עם מנהיגי האזור ולפיכך הוחלט לשגר לאזור את השליח המיוחד ג'ייסון גרינבלט אשר ינוע על הציר ירושלים-רמאללה- רבת-עמון בניסיון להגיע לפתרון מוסכם לסוגיית גלאי המתכות.
השליח גרינבלט יעשה מאמץ למצוא פתרון לפני יום שישי הקרוב כדי למנוע פרץ אלימות לאחר תפילת יום השישי במסגד אל-אקצה. גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי הממשל האמריקני הבין באיחור כי משבר גלאי המתכות מסכן את הבנות ועידת ריאד בנושא המלחמה בטרור והוא לא פחות חשוב מהמשבר בין קטר לבין מדינות ערב שעדיין נמשך למרות ניסיונות התיווך של גורמים שונים.
במשבר של קטר עם מדינות ערב הצליחו הצדדים להכיל את המשבר ולמנוע עימות צבאי, אולם במשבר גלאי המתכות בשערי הר-הבית, הסיפור יותר רציני, הוא נוגע למיליארד ו 700 מוסלמים ברחבי העולם, השד יצא מן הבקבוק ויש לנסות ולהחזירו אליו במהירות לפני שגל הפיצוץ יתפשט מירושלים והשטחים למדינות ערב. על-פי אותה גורמים, לממשל טראמפ נפל האסימון כי המשבר מסכן גם את תוכניותיו להשגת הסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים שאותו הוא מכנה "עסקת המאה".
המשבר כבר יצר מתיחות גדולה בין ישראל לירדן.
אם לא ייפתר המשבר הוא יסכן גם את היחסים של ישראל עם מצרים וירדן שעמן יש לה הסכמי שלום ואת ההבנות השקטות שהושגו בעמל רב עם כמה ממדינות המפרץ. מצרים וירדן עלולות להחזיר את שגריריהן מתל אביב כפי שעשו במהלך משברים שהיו בעבר והמשבר גם מסכן את שלומם של אנשי שגרירויות ישראל ברבת-עמון ובקהיר.
ברש"פ מקווים כי ממשל טראמפ יסיק את המסקנות מהטעויות של ממשל אובמה וישתף גם את הפלשתינים כצד שווה בכל הסכם או הבנות בעניין גלאי המתכות ולא יחזור על השגיאה שעשה בזמנו שר החוץ האמריקני הקודם
ג'ון קרי שהשיג הסכם בין ישראל לירדן על הצבת עשרות מצלמות במתחם הר-הבית שישדרו ישירות לחדר מבצעים ברבת-עמון מבלי לתאם את הדבר עם הרש"פ.
בסופו של דבר, ההסכם לא יצא אל הפועל בגלל התנגדותם הנחרצת של הרש"פ וכל הפלגים הפלשתינים, ירדן לא רצתה להסתכן ביישום הסכם שאין עליו קונסנזוס פלשתיני-ערבי והיא נסוגה בה מההבנות שהושגו עם ישראל וממשל אובמה.
הפלשתינים הוכיחו כי למרות חולשתם המדינית והצבאית בכוחם לטרפד בשטח כל הסכם שאיננו על דעתם.
הפעם מדובר במשבר חמור, המהלך הישראלי של הצבת גלאי המתכות בשערי הר-הבית איננו נתפס בקרב הפלשתינים כצעד ביטחוני, אלא כמהלך מדיני בכסות ביטחונית של ממשלת הימין במטרה להשתלט על הר-הבית ולהנהיג בו סידורים חדשים כפי שעשתה במערת המכפלה בחברון ב 1994.
מחמוד עבאס חותר למעמד בהר-הבית
מחמוד עבאס, שמעמדו ברחוב הפלשתיני ובקרב הנהגת פתח בירושלים נחלש, חותר כעת להשיג מעמד חדש לרש"פ בהר-הבית, בניגוד להסכם השלום בין ישראל וירדן מ1994 הקובע כי ירדן היא האפוטרופוס הרשמי של המקומות הקדושים בהר-הבית.
הוא מנסה לנצל את המתיחות הגדולה שנוצרה בין ירדן לישראל כדי לנסות ולהידחף לתוך המשוואה כשהוא מנסה לנפנף מעל ראשה של ישראל את חרב הפסקת התיאום הביטחוני עמה.
בהודעה שמסר ב-23 ביולי, אמר יו"ר הרש"פ כי הריבונות על מסגד אל-אקצה היא "זכות פלשתינית" וכי הפלשתינים הם שצריכים לעמוד בשעריו. על-פי גורמים בפתח,מחמוד עבאס רמז בדבריו לכך שהוא איננו מרוצה משומרי הווקף המוסלמי בהר-הבית הנאמנים לירדן ומקבלים ממנה את שכרם. לכן, בפניו של השליח האמריקני ג'ייסון גרינבלט ניצבת משימה קשה מאוד למצוא פתרון למחלוקת. מחמוד עבאס מודאג מאוד מתהליך החקיקה של "חוק ירושלים" בכנסת הקובע כי יהיה צורך ברוב של 80 חברי כנסת במקום של 61 חברים כדי למסור שטחים לפלשתינים ממזרח ירושלים.
ברש"פ קוראים לחוק הזה "החוק למניעת חלוקת ירושלים" ומחמוד עבאס רוצה להקדים ולהשיג מעמד לרש"פ בהר-הבית אשר ירוקן באופן מעשי את התוכן מ "חוק ירושלים" ויקבע עובדות חדשות בשטח.
הדור הצעיר חוזר להוביל את האלימות
מהפיגוע בשער האריות העיר העתיקה, מהפיגוע בישוב חלמיש ובדיקת זהותם של ההרוגים והפצועים הפלשתינים בהתפרעויות מאז יום שישי שעבר עולה בבירור התמונה כי את גל האלימות החדש שוב מוביל הדור הצעיר הפלשתיני שנולד אחרי האינתיפאדה השנייה וניזון מהרשתות החברתיות.
מדובר באותה שכבת גיל של צעירים שהובילה בזמנה במזרח ירושלים את ההתפרעויות במחאה על רצח הנער הפלשתיני מוחמד אבו חדיר בבית חנינא. הדור הזה מושפע מאוד מההסתה האיסלאמית הקיצונית, אין לו הנהגה והוא פועל באופן עצמאי ומחקה פיגועים שהשיגו "הצלחה".
כרגע משתמשים הצעירים הפלשתינים במילה "הבה" (התעוררות או התלקחות-בערבית) כדי לתאר את אירועי האלימות האחרונים, אולם בשטחים כבר מדברים על פרוץ אינתיפאדה שלישית.
3 המחבלים מאום אלפחם והמחבל שעשה את הפיגוע בישוב חלמיש הוכרזו כ"גיבורים", ההרוגים הפלשתינים בהתפרעויות נגד כוחות הביטחון הוכרזו כ"שהידים" וההסתה האיסלאמית של תנועת "האחים המוסלמים" מטפחת בקרב הצעירים באמצעות הרשתות החברתיות את רעיון ה"הקרבה" וה"שהאדה" בניסיון לקדם "מלחמת דת" וג'יהאד נגד ישראל.
ליברמן, הבטחתָּ -קַיֵּם! 
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
