נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, מדברת רבות על העומס הרב הקיים במערכת המשפט, מכיוון שמדי שנה נפתחים 750,000 תיקים חדשים המתקבלים על-ידי מאות שופטים בשישה בתי משפט מחוזיים ובעשרות בתי משפט השלום. על-אף עבודתם המאומצת של השופטים והירידה במגמת "התיקים הוותיקים", הממתינים להחלטות בבתי המשפט יותר משלוש שנים, עדיין עולה החשש לעינוי דין במקרים בהם כמות הקצאות התיקים לשופט גבוהה מעבר לגבול הסביר.
אחד הפתרונות להקלה על העומס הוא הליך הבוררות, אך גם הליכים אלו, אשר אמורים להתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט, מגיעים לעתים לפתחם של השופטים לצורך מתן החלטות מיוחדות. כיום, כאשר מתנהלת בוררות והצדדים מעוניינים לפנות לבית המשפט בבקשות מיוחדות, עליהם לפנות במרבית המקרים לבתי המשפט המחוזיים, אשר גם כך פועלים תחת עומס רב. מצב זה נוצר מכיוון שבית המשפט המחוזי מחזיק בסמכות לדון בבקשות מיוחדות שאינן בסמכות הבורר, כגון נקיטת אמצעי ענישה, עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, מינוי כונס נכסים ועוד.
החודש פרסם היועץ המשפטי לממשלה תזכיר לתיקון חוק הבוררות שעשוי לשנות את כללי המשחק. בתזכיר מוצע, כי בתי המשפט יוסמכו לדון בבקשות מיוחדות בענייני בוררות לפי כללי הסמכות הרגילים. תיקי בוררות בהם סכום התביעה נמוך מ-2.5 מיליון שקל יידונו בבתי משפט השלום, ואילו תיקים בהם סכום התביעה גבוה מכך יידונו בבתי המשפט המחוזיים. המעבר לניהול חלק מענייני הבוררות בבתי משפט השלום יפחית מהעומס של בתי המשפט המחוזיים, ויפנה את שופטי בתי המשפט המחוזיים לטיפול בהליכים המורכבים יותר.
תזכיר זה מצטרף למגמה של שינויי חקיקה ושינויים מערכתיים בשנים האחרונות, שמטרתה להוריד עומס מבתי המשפט ולקדם את דרכי יישוב הסכסוכים האלטרנטיביות: הליך המהו"ת (גישור חובה על-פי בית המשפט), מחלקות לניתוב תיקים, הסדרי ההתדיינות בסכסוכי משפחה, מסלולי הערעור על הליך הבוררות, בוררות בנושאים אזרחיים בבתי הדין הרבניים ועוד.
הליכי הגישור הביאו עד כה להפחתה חלקית בלבד של העומס בבתי המשפט. לכן קיימת חשיבות בחיזוק מוסד הבוררות, לצד יצירת פתרונות חדשים ויצירתיים להפחתת העומס של בתי המשפט והשופטים, אשר קרובים לקריסה תחת משימתם הציבורית החשובה, במטרה ליצור מערכת משפטית יעילה, נגישה ואיכותית יותר, אשר תגביר את אמון הציבור במוסדות המדינה.
