הוצאת דברים מהקשרם

כאן באתר קראתי את דברי כבוד הנשיאה המיועדת של בית המשפט העליון בהרצאתה בפני לשכת עורכי הדין כאשר הנושא הוא "המשפט כאחד הכלים לשינוי חברתי". לקראת סופה של ההרצאה מזכירה השופטת חיות דעה נגדית, את ספרו של המלומד האמריקני ג'רלד רוזנברג, השולל מכל וכל את תזת המשפט ככלי לשינוי חברתי, ומביא דוגמאות מהחיים הציבוריים של ארה"ב.

מיד לאחר מכן מציגה כבוד השופטת חיות את גישת הביניים, כפי שפורטה בידי הפרופסור רות גביזון במאמר ביקורת על הספר, ובו נאמר על-פי הציטוט של השופטת חיות "לגישתה [של הפרופסור גביזון א.ה], המשפט ובתי המשפט הם רק מרכיב אחד, חשוב ככל שיהיה, במאבק לתיקון חברתי. הוא יכול לתרום משמעותית למאבק זה, בתנאי שאינו פועל לבדו".

אז האם הצלחנו לגשר על הפער העמוק בין גישתה השמרנית של הפרופסור גביזון, לבין הגישה האקטיביסטית של בית המשפט העליון? האם הגיעו ימות המשיח?

חיפשתי ומצאתי את דברי הביקורת של גביזון על אותו ספר, אשר מובאים במלואם בקישור, ולמקרא המאמר מתחילתו ועד סופו מצאתי לנכון להשלים בפני קוראי המדור את מלוא המשפט המצוטט כולל הראש והזנב אשר לא פורטו על-ידי השופטת חיות.

ואלה המילים עם השלמת החסר להבנתי: ... דווקא מי ששינוי חברתי מתקדם חשוב לו חייב לפעול כך שהפעולה תשיג את מטרותיה ביעילות המרבית, תוך שימוש בכלים המתאימים. המשפט ובתי המשפט הם רק מרכיב אחד, חשוב ככל שיהיה, במאבק לתיקון חברתי. שימוש לא הולם בהם עלול להאט את השינוי החברתי עצמו, ואף לפגוע ביכולת של המשפט ושל בתי המשפט למלא את תפקידם הייחודי בחברה דמוקרטית...

מה אומרת הפרופסור גביזון בפתיח הקצר לאותה ביקורת ומה החסירה השופטת חיות בצטטה מהדברים של הפרופסור גביזון:

1. "דווקא מי ששינוי חברתי מתקדם חשוב לו חייב לפעול כך שהפעולה תשיג את מטרותיה ביעילות המרבית, תוך שימוש בכלים המתאימים". כלומר (להבנתי), שהפועלים לשינוי חברתי חייבים לפעול לתכלית ראויה, ולצורך הגשמתה היעילה של אותה תכלית, ואין די בפנטזיות על שינוי חברתי, או בציטטות כאורך הגלות מפסקי דין בארץ ובעולם, אלא במחשבה תחילה איך הפעולות והרעיונות אכן יביאו לשינוי חברתי, ולא יסתיימו בכותרות בעיתונים ומחיאות כפיים מכמה קבוצות "נאורות".

2. "שימוש לא הולם בהם עלול להאט את השינוי החברתי עצמו, ואף לפגוע ביכולת של המשפט ושל בתי המשפט למלא את תפקידם הייחודי בחברה דמוקרטית". וכאן מתכוונת לטעמי הפרופסור גביזון גם לעיקרון התכלית הראויה וגם לעקרון המידתיות, כי אם פעולת בית המשפט נתפסת כפעולה אשר אין בה תכלית, כי לא תשיג את מטרתה, או אם היא נתפסת כניסיון של מערכת המשפט לשינוי חברתי שהוא מעבר למידה או שנעשה על-ידי מערכת המשפט באורח עצמאי ללא שיתוף עם אותם גורמים שבלעדיהם, אפילו אליבא דדעתה הפשרנית של גביזון, שינוי חברתי לא יקרה (כגון הציבור, הפוליטיקאים, אנשי המקצוע) – לא רק שלא יביאו לשינוי המיוחל לכאורה אלא יפגעו בבית המשפט, ויפגעו ביכולת בתי המשפט למלא את תפקידם.

יחליט כל קורא לעצמו, אם הדברים של הפרופסור גביזון הוצאו מהקשרם, ועד כמה הציטוט החלקי הזה, בלי ראש ובלי זנב, מוסיף כבוד ואמינות לבית המשפט העליון ולנשיאתו המיועדת.