מה עושה (הנביא) יונה בתפילת יום כיפור

מי שלמד את סיפורי התנ"ך מכיר את סיפורו של הנביא יונה: יונה עלה על אוניה כדי לברוח ממילוי פקודת האל. האוניה נקלעה לסערה בלב ים. מלחי האוניה הטילו פור כדי לגלות מי אשם בהתפרצות הסערה. יונה, היהודי היחיד על האוניה, נמצא אשם והושלך למים. הים נרגע. הוא עצמו נבלע על-ידי דג.

אם ביום כיפור אנו מודים שחטאנו ומבקשים סליחה, איך ייתכן שתפילת מנחה של יום כיפור כוללת את סיפורו של יונה, הנביא שחטא בכך שהמרה את פי האל?
מצאתי לכך מספר הסברים ברשת האינטרנט. להלן שניים:

• אנו קוראים את ספר יונה ביום כיפור, קודם כל, מפני שהספר כולו עוסק בחטא ובתשובה. בסופו של יום, יונה הנביא עושה תשובה באמצעות תפילה וביצוע שליחותו. אנשי הספינה של יונה חוטאים (מתפללים לאליליהם) ולאחר מכן מבקשים סליחה (נודרים נדרים וכיו"ב). אנשי נינווה חוטאים ומבקשים סליחה. הקריאה בספר בעיצומו של יום הכיפורים מלמדת אותנו מהו כוחן של תשובה וסליחה. ובאשר למאמינים שבינינו, אותם הספר מלמד עד כמה אלוהי ישראל יודע לסלוח לעמו ולעמי העולם. הוא מלמד שלא ניתן לברוח מהאל ושכולם נידונים ונשפטים על ידו. על כן ראוי לעשות תשובה.

• הסבר נוסף גורס שהקריאה בספר יונה ביום כיפור נועדה להזכיר לעצמנו מהו כוחן וגדולתן של תשובה, סליחה ומחילה. ספר יונה הוא העדות האולטימטיבית לכך. אחרי שהתפלל והודה במעשיו הרעים, יונה נפלט ממעי הדג ויצא למלא את שליחות האל.

מהי 'התשובה'? איך כל זה מתחבר לפיוט "ונתנה תוקף" וליום כיפור?

סיפורו של יונה הוא משל על 'התשובה'. משימתו של עמם ישראל כלפי עמי העולם היא להביא את האנושות לחיים טובים ומאושרים באמצעות 'התשובה'. דווקא ביום כיפור, תקופה של חשבון נפש, עלינו לעשות מעשה, 'תשובה', ולא "להימלט באוניות" למקומות מפלט שונים על פני כדור-הארץ.

כדי להבין מהי 'תשובה', אנו קוראים ביום כיפור את הפיוט "ונתנה תוקף" שהינו רב-משמעויות ועיקרו: 'התשובה'. וכך נאמר בו: "ותשובה, ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה".

תשובה הינה הודאה בחטא ובקשת סליחה ומחילה. זאת תמצית כל התפילות וכל התקוות לשנה של חיים ובריאות.

סיפורו של הנביא יונה מתחבר בנקודה זאת לפיוט: הנביא (אנחנו) ברח מכיוון שלא קל להודות בחטאים ולבקש סליחה. לאחר שהתפלל במעי הדג במשך שלושה ימים וביקש סליחה, הוא נפלט החוצה והתנבא בפני אנשי נינוה כדי שיודו בחטאיהם ויבקשו סליחה ומחילה.

הפיוט עצמו שזור במטפורות על שבריריות חיי האדם. החל במילים "משול כחרס הנשבר", "כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח" וכלה ב"כחלום יעוף".

...אמת כי אתה יוצרם / ויודע יצרם / כי הם בשר ודם: / אדם יסודו מעפר / וסופו לעפר, / בנפשו יביא לחמו, / משול כחרס הנשבר / כחציר יבש וכציץ נובל / כצל עובר וכענן כלה / וכרוח נושבת וכאבק פורח / וכחלום יעוף!

שיא הפיוט טמון בסיומו: "ותשובה, ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה": אנחנו מתפללים ומזכירים לעצמנו שקיים פוטנציאל, שאפשר להשתנות, שצריך לעשות מאמץ ולהשתנות.

בין הנופלים במלחמת יום כיפור (1973), נפלו אחד-עשר חיילים מחברי קיבוץ בית השיטה. בעקבות ההתמודדות עם השכול והאבל, שינו חברי הקיבוץ את התייחסותם ליום כיפור.

מאנטגוניזם מוחלט, שהתבטא באכילה ובהאזנה לקונצרטים, מצאו את דרכם לחוות את היום באמצעות שילוב של יום הדין הפרטי שלהם ויום הדין של כלל העם היהודי. הם עשו תשובה.

קיבוץ בית השיטה אימץ את הלחן שחיבר יאיר רוזנבלום, בעת שהתגורר בקיבוץ (1990).

שתהיה לנו שנה מבורכת, מלאה באושר ובריאות.