טקס ללא נוכחות שרי הממשלה

לממשלה ולשריה שמורה הזכות לשלוח מאות אלפי צעירים לשדות הקרב, שמהם מאות לא חזרו. אותה ממשלה אינה חשה חובה לבוא לפקוד ולהתייחד בטקס זיכרון לאלו שהלכו ולא חזרו, כי מילאו בנאמנות את צו הממשלה לצאת לקרב.

ב-6 באוקטובר 1973 פרצה לנו משום מקום איזו עוד מלחמה שנמשכה רק 19 ימים עד 24 באוקטובר. 19 ימי תשלום דמים יקר במלחמה שקיבלה את השם מלחמת יום הכיפורים.

כ-2,000 מבנינו מצאו מותם באותה מלחמה, כשארבעים וארבע שנה לאחר מכן אף לא שר אחד בממשלת ישראל הצליח להתפנות כדי להתייחד עם זכרם בטקס, שגם לא נמצאה לו אסמכתא ממלכתית מחייבת. החובה לתת את הדם והנפש הייתה והיתה.

מלחמה, שנמשכה 19 ימים ממנה חזרו גם כ-7,000 צעירים פצועים וכ-300 עברו את התופת של השבי המצרי. אפסח על המחירים החומריים הכבדים, כמו אובדן מטוסים וטנקים.

44 שנה אחרי אותה מלמה ביום הזיכרון מצאו לנכון שרים בממשלת ישראל לדון בחוק הג'ובים במעטפת של הסדרת משילות תקינה. אותם שרים לא מצאו לנכון להתייחד עם מגש הכסף... וכשהביקורת על היעדרותם תפסה תאוצה, מצא לנכון ראש הממשלה להביע את צערו.

את הסליחה המאוחרת חייב ראש הממשלה לשלוח גם להורים, שבאו להתייחד עם בניהם, שלא חזרו מלבנון. גם לשם לא מצא לנכון להגיע אפילו שר אחד.