הסוכה המסורתית

עם כל הכבוד לפמיניזם, דומה שהצפת יתר של הנושא, לפעמים רק מזיקה, וגורמת לשלוליות ולתאונות. כך הדבר כשהוא פולש לתחום לא לו, דוגמת המסורת היהודית המקודשת זה דורות ואלפי שנים.

זה התחיל בכותל, בניסיון לפגוע בתפילה הנפרדת בין המינים, וממשיך עתה בניסיון לפגוע במסורת האושפיזין בסוכה, כפי שמציעה ד"ר חנה פנחסי ממכון הרטמן, להכניס שם גם נשים.

יתרה מכך, בהתאם לגישה החילונית (ולא אחת גם הדתית-לאומית) של עירוב קודש בחוֹל, מציעה הדוקטור לצרף לדמויות האושפיזין המסורתיות, אבותינו הקדושים, גם גיבורי תרבות ישראלים וזרים, דוגמת הסופר והבימאי חנוך לוין, המשוררת לאה גולדברג, לוחם החרות לותר קינג ועוד.

אז ככה: בניגוד לתפיסה העממית של הסוכה, בתפיסה היהודית יש לסוכה, שהיא זכר לענני הכבוד, והשכינה שורה בה, ממד של קדושה. ולכן בצד מצוות אירוח נזקקים בסוכה, אין להוסיף או לגרוע דבר ממנהגי המסורת המקודשים, וּבוודאי שאין לעָרב בה דמויות של חול. אם חשקה נפשה של הגברת בסוכת תרבות, היא אינה חייבת להמתין לסוכות, והיא יכולה להקים אותה בכל השנה ללא כפיפות לכללי ההלכה של הסוכה. וּבא לציון גואל.